כלי חמדה במדבר קצב

יונתן פליגי בד"ז אי הי' בפרה בגדי בוץ או כלאים דהנה ידועין ד' התרגום יונתן שס"ל דהי' בודקין את הפרה בי"ח טרפות ותמהו כולם אמאי לא אזלינן בת"ר ובאמת בש"ס דילן ילפינן מזה דאזלינן בת"ר וי"ל דהנה באמת יש לעי' אמאי ניזיל בת"ר בפ"א נימא סמל"ח טומאה שגברא בחזקת טומאה קאי ואין הפרה מטהרתו אך י"ל כיון דבמעשה הפרה אפי' א"נ דהיא כשירה ג"כ הגברא נשאר טמא דכ"ז דאין מזין עליו הזאה ג' וז' אינו נטהר א"כ החזקת טומאה של הגברא אינו נגד זה שאנו דנין השתא על הפרה אם היא כשירה או טרפה ושוב אזלינן בת"ר דכשירה היא וכיון שכבר הוחזקה הפרה מצד הרוב דכשירה היא שוב מהני אח"כ גם ליטהר גברא ול"ש סמל"ח כיון דכבר הוחזקה דכשירה היא איברא דיש לעי' בזה דלכאו' מנ"מ אם הפרה כשירה או טרפה כיון דכל מעשי' הי' בחוץ וליכא בי' איסור דשחיטת והקרבת חולין בעזרה א"כ מה בכך דפרה היא טרפה וליכא נפ"מ אלא אם היא כשירה להזות על טמא מת אם כן כל זמן שלא הי' צריכין להזות בא לא היינו צריכין לדון אם כשירה או טרפה היא דאפי' אם היא טרפה יכול לעשות בה כל המעשים שעושה בכשירה כיון דליכא שוב איסור בעשייתה שנימא שלא הותר אלא משום מצות פרה וא"כ ל"ש לומר דהוי רוב שכבר הוחזק כיון דלא היינו צריכין להחזיק הרוב מקודם כלל ואימתי צריכין אנו לדון שהוא כשירה רק כשבאין אנו להזות על הטמאים ושוב קשה נימא סמוך מעוטא לחזקה

לכן נראה דגמ' דילן ס"ל דהי' צריך בגדי כה"ד דוקא והי' האבנט של כלאים ומעתה ל"מ לדעת הר"מ ז"ל דס"ל דכלאים שלא בשעת עבודה לוקה א"כ בודאי הי' צריך לדון בשעת עשייתה אם היא כשרה דאם היא טרפה הרי אסור לעסוק בה בבגד"כ אך אפי' לדעת הראב"ד ז"ל דס"ל דאף שלא בשעת עבודה הותרה מ"מ ברור הד' דהיינו דוקא במקדש דחזי לעבודה אבל חוץ למקדש כיון דאינה מקום עבודה נהי דלצורך פרה אדומה אשתרי אבל שלא לצורך פרה לא אשתראי וא"כ בשעת עשיית הפרה היינו דנין אם היא כשירה או טרפה ואז לא הי' נפ"מ כלל להטמאים שאפי' אם היא כשירה אין הטמא ניטהר כ"ז שלא הזו עליו ושוב הו"ל רוב שכבר הוחזק אמנם הת"י ס"ל דהי' נעשית בד' בגדים של בוץ וא"כ לא היינו צריכין לדון כלל בשעת עשייתה ואין בזה נפ"מ אלא לענין טהרת אדם ול"ש בזה תורת רוב שכבר הוחזק ושוב אמרינן סמל"ח ולכן צריך בזה בדיקה בתר י"ח טרפות

איברא דזה רק לפלפולא אבל לקושטא דמלתא י"ל בלא"ה דתרגום יונתן וגמ' דילן לשיטתם אזלי בזה דהנה גוף הסברא שכתבנו דבפרה אין נפ"מ אם היא טרפה או כשירה לענין עשיית הפרה דנהי דפוסל בה טרפה היינו באם היא טרפה אינה פרה ואינה מטהרת אבל אין איסור בעשייתה נראה דתלי' אי פרה היא קדה"ג או קדושת בדה"ב דא"נ דהיא קדה"ג או כיון דכתיב בה חטאת היא דינה כקדשים נראה דכמו דבקדשים אסור להקריב טרפה למזבח ה"ה בפרה אסור לעשות טרפה ול"ד העשיי' רק אפי' ההקדש נראה דאסור אם היא טרפה כמו בכל קדשי מזבח משא"כ א"נ דקדשי בדה"ב הוא נהי דפוסל בה בע"מ וטרפה היינו רק שאינה פרה אבל איסור אין בעשייתה וכ"ש בהקדשה לשם פרה בודאי אינו איסור אם הוא בע"מ או טרפה

ומעתה י"ל דגמ' דילן ס"ל דפרה הוי בכלל קדשי מזבח וא"כ יש איסור להקדישה ולעשותה כשהיא טרפה וא"כ בשעת עשייתה צריכין אנו לדון שהיא כשירה ושוב הוי רוב שכבר הוחזק אמנם התרגום יונתן אזיל לשיטתו דס"ל דגם שחיטה צריך כהונה כמבואר בדבריו