כלי חמדה במדבר קפב

אמנם כן יש להעיר בזה מד' הספרי בפרשתינו דאיתא שם בזה"ל אשר אין בה מום למה נאמר הא עד שלא נאמר יש לי בדין מה מוקדשים שאין מלאכה פוסלת בהן מום פוסל בהן וכו' לא אם אמרת במוקדשין שעשייתן בטהרה לפיכך מום פוסל בהן תאמר בפרה שעשייתה בטומאה וכו' הרי פסח יוכיח שעשייתו בטומאה ומום פוסל וכו' לא אם אמרת בפסח שיש לו זמן קבוע לפיכך מום פוסל בו וכו' והנה לכאו' דברי הספרי תמוהין מאוד מ"ש דנקט פסח הלא כל הקדשים קריבין בטומאה בק"צ הקבוע לו זמן

לכן נראה ברור בכוונת הספרי דיש לדחות הק"ו די"ל מה לקדשים כיון דחזינן בקדשים דמהדרינן אטהרה וע"כ משום דהוא בפנים צריך להיות מעשי' בטהרה לכן מום פוסל בו מצד הקרבהו נא לפחתך משא"כ פרה דעשייתה בטומאה והיינו כיון דהי' בחוץ היתה נעשית בטומאה ע"י טבול יום א"כ י"ל דגם מום אין פוסל בה ע"ז מייתי ראי' מפסח מצרים דג"כ הי' נעשה בטומאה והי' בחוץ ואעפ"כ מום פוסל בה הרי מבואר דמום אינו מצד פנימי ובמק"א הארכנו להכריח פירוש זה בספרי דכוונתו על פסח מצרים

וא"ש בזה מש"ק לכאו' דאמאי לא הזכיר כלל הספרי החילוק בין הקרבת פנים לפרה שנעשית בחוץ [וא"ל דהרי גם בבמה פוסל בע"מ וא"כ מוכרח דאין מום מצד מעלת פנים ז"א דבשעת היתר הבמות זה מיקרי פנים ואע"ג דא"צ בגד"כ וכ"ש מ"מ פנימי הוי אמנם מה דבשעת איסור הבמות צריך להיות בחוץ זה מקרי מעשיהן בחוץ וכן פסח דגם בשעת היתר הבמות א"ק בבמה א"כ פסח מצרים הוי בגדר חוץ כיון דפסח אינו קרב בבמה אפי' בשעת היתר הבמות א"כ הוי בכלל חוץ ושפיר ראי' מפסח מצרים לפרה דמום פוסל אפי' אם עשייתו בטומאה והוא בחוץ ודו"ק היטב] וא"כ מבואר בספרי דפסח מצרים הוי בכלל פסח הנעשה בטומאה ולכאו' קשה מאוד הא ב"נ אין מקבלין טומאה כלל וא"כ לו יהי' שאז הי' דינם כגר שנתגייר ע"י מילה אבל מנ"ל דהי' בא בטומאה וכמ"ש האוה"ח הנ"ל

ולכאורה עלה בדעתי דמכאן ראי' לד' הר"א מזרחי ז"ל בפ' מטות בקרא ואתם חנו מחוץ למחנה וגו' אתם ושביכם דרש"י ז"ל פירש אם יטמאו לאחר שיכנסו לברית ובמזרחי תמה דא"כ אין זה רבותא לכן פירש דצריכין הזאה על טומאה שקודם לכן ולא, ס"ל באמת הדין דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי ועי' בירושלמי פסחים פ"ח ה"ח דמבואר שם מ"ט דב"ה אתם ושביכם מה אתם טעונין הזאה בשלישי ושביעי אף שביכם טעונין הזאה בשלישי ושביעי מבואר בירושלמי דלמד כן בפירוש הקרא דצריכין הזאה מה"ת על טומאה שמקודם לכן ואם אמנם כי מסיק ע"ז בירושלמי שאינו מחוור שיהי' זה טעמ' דב"ה כיון דאמר ר"ח ב"י בשם רב מודו ב"ה שאם עבר וזרק את הדם שהורצה עיי"ש מ"מ מבואר מד' הירושלמי דלולא זאת שאמר רב שמודים ב"ה שאם עבר וזרק הדם הורצה הי' מקום לומר כפשטא דגר שנתגייר צריך טבילה על הטומאה שקיבל בעודו נכרי

א"כ שפיר יש לפרש דברי הספרי כפשטן וכמ"ש הרא"מ ז"ל דר"ש ס"ל דגר צריך הזאה על הטומאה שמקודם לכן ומעתה הספרי לשיטתו שפיר ה"ר מפסח מצרים דהי' ג"כ בחוץ והי' הקרבתו בטומאה ואעפ"כ בע"מ פוסל בו וא"כ ממילא ידעינן דה"ה פרה בע"מ פוסל בו וע"ז מת' הספרי דא"ר מפסח כיון דלא הי' אפשר בטהרה והקרבן הי' לו קבוע זמן לכן הי' בטומאה כמו כל הקדשים אע"ג שקריבין בפנים אם הוא ק"צ שקבוע לו זמן דוחה טומאה ולכן