כלי חמדה במדבר קפ

דכוונת הגמרא דלכן ל"צ קרא שמותר לכנוס משום דעדל"ת דהא אין עדל"ת שבמקדש וע"כ צ"ל דהא דפשיטא לי' להש"ס דא"צ קרא לזה היינו משום דהתורה הזהירה רק על ביאה ריקנית אבל לצורך עבודה מותר לכנוס להיכל ולקדשי קדשים וא"כ כיון דאכילה הוא ג"כ עבודה בלא"ה ידעינן כיון דא"א בענין אחר מותר לכנוס להיכל לאכול קדשי קדשים כיון דאינה ביאה ריקנית אינו בכלל אזהרה ומעתה י"ל דה"ה בקודש הקדשים אע"ג דלא הותר לו לאהרן לכנוס כ"א ביוה"כ עם הקטורת היינו משום דליכא עבודה אחרת שיהי' צריכה לפני ולפנים ויהי' כשר בכה"ד ג"כ ולכן כל ביאה הוי בכלל ביאה ריקנית משא"כ אכילת קדק"ד א"נ דלפני ולפנים הוי מקום המוכשר לאכילה וכיון דאין עצה אחרת ממילא ידעינן דמותר לכנוס גם לפני ולפנים ולא הוי ביאה ריקנית וא"כ ל"ק כלל על הרמב"ן ז"ל

אמנם לאחר העיון ז"א דאפילו א"נ כן דאם הוי לפני ולפנים מקום המוכשר לאכילת קדשים מותר לכנוס לשם לאכול קדשים [מה שמפוקפק בעיני טובא דא"ר מהיכל דמותר ללכת גם להשתחוות משא"כ בקדק"ד שאסרה תורה לכל כהן אפי' כה"ג בכל השנה לבד כה"ג ביוה"כ ועיין בגור ארי' להמהר"ל ז"ל מ"ש ע"ד רמב"ן ז"ל שנראה מדבריו כדאמרן דזה אין ס"ד כלל שיהי' מותר אפילו בקדשי קדשים עיי"ש] מ"מ יקשה טובא על קושית הגמרא א"נ דריב"ב מתיר אפילו קדשי קדשים דהרי כל זה דידעינן דהיכל הוי מקום כשר לאכילת קדשים הוא משום דכתיב בחצר אוהל מועד יאכלוהו ואמרינן לא יהי' טפל חמור מן העיקר א"כ ז"ד בהיכל אבל בקדשי קדשים מנ"ל דהוי מקום המוכשר לאכילת קדשים כיון דהוא קדושה בפני עצמה וקדושתו חמורה וא"כ מנ"ל דקדשי קדשים הוי מקום המוכשר לאכילת קדשים ואע"ג דגם קדשי קדשים נכלל בכלל אוהל מועד דקרא מ"מ פתח אוהל מועד דכתיב בעזרה י"ל דקאי רק על היכל אבל בקדשי קדשים כיון דהי' לו מחיצה או פרוכת בפני עצמו אין העזרה פתחו של קדשי קדשים ול"ש בזה שלא יהי' טפל חמור מן העיקר ודו"ק היטב בזה כי קצרנו וסמכנו על המעיין ובקי בענין זה שיבין הדברים לאשורן

וכנלענ"ד להוכיח מדברי הר"מ ז"ל בפ"י ממעה"ק ה"ג שכתב בזה"ל ואין חטאת ואשם נאכלין אלא לזכרי כהונה בעזרה. ואם נאכלו בהיכל נאכלו עכ"ל הנה לא כתב לשון הספרי דמותר לכתחילה ליכנס להיכל רק שכ' דהיכל הוי ג"כ מקום אכילה ולכאורה למה לא כתב רבותא גדולה מזו דגם קדשי קדשים הוי מקום אכילה ואין לומר דהוא הוא ז"א דהרי מסקינן בגמ' דל"ש בזה לומר שלא יהי' טפל חמור מן העיקר כיון דאין אוכל במקום רבו ואם כן בקדק"ק דקדושתו חמורה יותר יש רבותא יותר דנימא דגם שם מקום אכילה א"ו דהר"מ ז"ל דקושטא דמילתא הכי הוא דדוקא בהיכל הוי מקום אכילה ולא בקדק"ד אך מה שיש לעיין על הר"מ ז"ל שאמאי לא הביא דברי ריב"ב דאם הקיפו את העזרה מותר לכנוס להיכל ולאכול שם קדשים ודוח"ל דהר"מ ז"ל ס"ל דהוא מילתא דפשיטא כיון דא"א בענין אחר הוי כמו השתחוואה ז"ד בעיני

לכן נלענ"ד ברור דבאמת מה שאמר ריב"ב דאם עכו"ם הקיפו את העזרה מותר לאכול בהיכל היינו אם הכהנים עמדו בעזרה ורצו לאכול קדשים ובאו עכו"ם לעזרה ורצו להרוג אותם והוכרחו להמלט על נפשם ולנוס להיכל ויש הקדשים בידם דמותרין לאכול שם ובאמת בהיתר הכניסה לא מיירי ריב"ב כלל ונראה להיפוך דאסור לכנוס לצורך אכילת קדשים דהיינו אם לא יראו לנפשותם רק שיראו שהעכו"ם יטמאו את הקדשים לא הותר להם לכנוס להיכל וריב"ב לא קאמר אלא דהיכל הוא מקום המוכשר לאכילת קדשים ובאופן שנכנסו באונס ע"י שרדפו אותם לשם העכו"ם וע"ז קאמר הרמב"ן ז"ל דה"ה אם העכו"ם הולכין ומקיפין את ההיכל והכהנים צריכין להציל