כלי חמדה במדבר יח

צריך חומש. אמנם בה"ג ז"ל ס"ל כיון דלדורות אין בהם קדושה כלל ל"ש בו חומש. וא"ש בזה מה שהקשה הג' רי"ט אלגזי ז"ל שם על הבה"ג ז"ל דלדעתו ז"ל דס"ל דבפדה"ב צריך להוסיף חומש א"כ מכ"ש בפט"ח אם פודהו בשוי' בודאי צריך להוסיף חומש ואמאי לא כתב דין זה דהוספת חומש גבי פט"ח והא פט"ח הוא כ"ש מדין פדה"ב. אמנם לדברינו י"ל דא"ר דאע"ג דלדורות פדה"ב אין בו ענין הקדש כלל אמנם במדבר הי' בו ענין פדיי' מהקדש והי' צריך בו הוספת חומש. משא"כ פט"ח אע"ג שאסור בהנאה מ"מ לית בי' קדושה ואינו בגדר הקדש לכך ל"ש בו חומש

איברא דאכתי צ"ע בפט"ח כיון דכ"ז דפודהו בשוי' הוא מטעם שלא יהי' חמור מהקדש א"כ כיון דבהקדש קיי"ל דמוסיף חומש גם בפט"ח צריך להוסיף חומש. ובאמת פלא בעיני שלא דברו הפוסקים מזה אם בפט"ח צריך להוסיף חומש. ולכאורה עלה בדעתי עפמ"ש הטו"א דאיך אפ"ל דמשום הכי פודי' בשוי' משום דלא יהי' חמור מהקדש הא באמת חמור מהקדש דבהקדש קיי"ל הקדש ש"מ שחיללו על שו"פ מחולל אמנם בפט"ח אם אינו פודהו בשוי' אינו פדוי כלל והוכיח מזה דהא דהקדש ש"מ שחיללו על שו"פ מחולל ה"ד בעלים אבל אחר לא והחילוק בין בעלים לאחר משום דמכח הקדשו הוא או משום דמהני שאלה יכול לחללו על שו"פ משא"כ בפט"ח דאינו אסור מכחו וגם ל"ש בו שאלה גם בעלים כאחר דמי אד"ק

ומעתה י"ל כיון דבפט"ח אינם בכלל בעלים שוב גם לענין חומש אין עליהם שם בעלים ולכן ל"ש הוספת חומש בפט"ח אך לפ"ז גם בפדה"ב ל"ש הוספת חומש. אמנם באמת אע"ג דלענין חילול על שו"פ תלי' אם הקדש מכחו ויכול למתשל עליו לענין הוספת חומש לא תלי' בזה אלא אם הוא בעלים של הדבר צריך להוסיף חומש והרי אפי' ביורש קיי"ל אם פודה מע"ש צריך להוסיף חומש כמבואר בתו"כ ופסקי הר"מ ז"ל מבואר דלענין חומש תלי' עיקר אם הוא בעצם בעלים. ולפ"ז י"ל דזהו ההבדל בין פט"ח לפדה"ב דפט"ח כיון דאסור בהנאה א"כ אינו בעלים על הדבר ול"ש בי' הוספת חומש. משא"כ בכור אדם כיון דמותר בהנאה י"ל דאביו הוי בגדר בעלים ושפיר צריך להוסיף חומש. וקושית הרי"ט אלגזי ז"ל דפט"ח יהי' צריך הוספת חומש מק"ו דבכור אדם כיון דאסור בהנאה. לק"מ די"ל דהיא הנותנת כיון דמעולם הי' אסור בהנאה לא חל עליו שם בעלים ולכן אינו מוסיף חומש. משא"כ בפדה"ב שפיר אביו מוסיף חומש

אך לקושטא דמלתא ג"ז אינו דהרי אף לר"י דפט"ח אסור בהנאה מ"מ המקדש בו אשה מקודשת דיכול לקדשה בהך דביני וביני כמבואר בבכורות (דף ט' ע"ב) וא"כ הוי שלו. הן אמת דהרי"ט אלגזי ז"ל בבכורות שם הביא בשם התוס' רי"ד דס"ל דאינה מקודשת. אבל ד' התוס' רי"ד תמוהין. ולבר מן דין כיון דהתוה"ק הטילה עליו מצות פדיי' או עריפה הרי הוא הבעלים של הפט"ח וצריך להוסיף חומש. ויש לה"ר מד' רש"י ז"ל דס"ל דבאמת בפט"ח מוסיף חומש בפודי' בשוי' והוא מד' רש"י ז"ל עה"ת פ' בחקותי (כ"ז) ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמישיתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך וכ' רש"י ז"ל בזה"ל אין המקרא הזה מוסב על הבכור וכו' וחמור אין זה שהרי אין פדיון פט"ח אלא טלה "והוא מתנה לכהן ואינו להקדש" עכ"ל. וראיתי להג' מהרי"ט אלגזי ז"ל שהקשה על רש"י ז"ל הא יכול להיות בפט"ח ופודהו בשוי' דשפיר י"ל בזה ופדה בערכך. אך אחר בקשת הסליחה מכבוד הג' ז"ל לא העמיק בלשון רש"י ז"ל שכ' "והוא מתנה לכהן ואינו להקדש" שלכאורה כל זה מיותר לגמרי. אמנם ברור הדבר