כלי חמדה במדבר קעז

שהוא להקריב לד' שס"ל דזה אינו מצוה מ"מ שוב אין חלק במתנ"כ אפי' באותן שמודה בהם כיון דאינו מודה בעבודה לד' דכל המתנ"כ הוא רק חלף עבודה וכיון שאינו מודה בעבודה א"ל חלק במתנ"כ

ולחומר הנושא אולי י"ל בכוונת רש"י ז"ל שמהרהר בלבו שלא הי' הצווי מהקב"ה להקריב לו קרבנות בעצם אלא להרחיק ישראל מעכו"ם ומרע"ה בדאה מלבו לעשות מזה מצוה והקב"ה הסכים עמו שוב א"ל חלק במתנ"כ וידועין בזה ד' המו"נ ומקורן מהמדרש בטעם הקרבנות ואכמ"ל

ודע שבר"מ ז"ל ה' ביכורים כתב וכל כהן שאינו מודה בהם א"ל חלק במתנ"כ נראה שמפרש דכל כהן שאינו מודה בעבודה היינו שאינו מודה במתנ"כ ועי' בכ"מ שם שתמה עליו בזה

ולענ"ד נראה דכוונת הר"מ ז"ל דכל כהן שאינו מודה שמתנ"כ הוא עבודה והיינו למה שאמרו חז"ל עשו אכילת תרומה בגבולין כעבודה במקדש וזה הפירוש דכל כהן שאינו מודה בעבודה לדעת הר"מ ז"ל הן אמת שבמק"א כתבנו שיש לעי' אם אכילת קדשים ג"כ הוי בגדר עבודה די"ל דרק אכילת תרומה הוי עבודה ולא אכילת קדשים וכתבנו קצת ראי' לזה מפסחים (דף ג' ע"ב) דמקשינן בגמ' על הני תלתא כהני דחד אמר הגיעני כזנב הלטאה דבדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול והא אין בודקין מן המזבח ולמעלה עיי"ש ויש לעי' דילמא הי' בע"מ דאוכל בקדשים ואינו עובד א"כ י"ל דלא בדקו אחריו וא"נ דבע"מ נהי דאוכל בקדשים מ"מ אינו חולק א"ש דנראה דהכא הי' כהנים שהגיע להם קדשים בחלוקה אך דין זה אינו מוסכם לכ"ע אמנם א"נ דגם אכילת קדשים הוי עבודה, י"ל דגם לאכילת קדשים הי' בודקין מקודם וג"ז הוי בכלל אין בודקין מן המזבח ולמעלה ומקשה הגמ' שפיר וא"כ י"ל דזה כוונת הר"מ ז"ל דס"ל דהפירוש בגמ' כן הוא דכל כהן שאינו מודה בעבודה דמתנ"כ שקרוי עבודה שזה א"ל חלק

ובאמת בעיקר ד' הגמ' הי' נראה עוד לפרש כפשוטו דכל כהן שאינו מודה בעבודה היינו דאפי' עבודה שאפשר לבטלה הוי עבודה זה א"ל חלק במתנ"כ ולכן מייתי קרא דוהמקריב את דם השלמים ואת החלב דהיינו הולכת הדם או האברים דכל אלו הוי בכלל עבודות שאפשר לבטלן וכל כהן שאינו מודה בהם א"ל חלק במתנ"כ

ודרך דרש יש להסביר הטעם דהנה באמת צ"ע במתנ"כ דמפורש בתורה דהוי חלף עבודתם הא שכר מצוה בהאי עלמא ליכא אך כ"כ הפוסקים דעל זה שמוסיפין מעצמם מצוות לגדר ולסיג ע"ז מגיע שכר בהאי עלמא ולכן כל המתנ"כ מגיע רק עבור עבודות שאפשר לבטלם אמנם הכהנים מצד חיבוב המצות עושין עבודות אלו לכן מגיע להם מתנ"כ ולכן כל כהן שאינו מודה בזה א"ל חלק במתנ"כ וזה נכון

ו) (בקידושין נ"ב ע"ב) המקדש בחלקו בין קק"ד בין קק"ל אינה מקודשת נימא מתניתן דלא כריה"ג וכו' מ"ט כי קא זכי משלחן גבוה קא זכי וברש"י ז"ל כי קא זכי בין כהנים בחו"ש בין בעלים בבשר משלחן גבוה הקרבת אימורים וזריקת הדם מתיר הבשר עכ"ל לכאו' צ"ע למה נקט רש"י ז"ל הקרבת אימורים וזריקת הדם וגם הא זריקת הדם קדים ואמאי לא נקט רש"י ז"ל כסדר

ועלה בדעתי בכוונת רש"י ז"ל דהנה באמת הזריקה מתרת הבשר ומוציאתו מידי איסור קדשים אמנם הזכות לכהנים שיזכו באכילת החזה ושוק הוא רק ע"י הקטרת אימורין וכ"ז שאין מקטירין האימורין א"ל זכי' בחו"ש וא"כ מוכרח מזה שא"ז ממונו רק דמשלחן גבוה קא זכי ולפ"ז לאחר זריקה הוא היפוך מקודם