כלי חמדה במדבר קעו

(מ"ג ע"א) אשר בנה בית ולא חנכו פרט לגזלן ומקשינן בגמ' לימא סתמא דלא כריה"ג דאי ריה"ג הא אמר ורך הלבב זה המתיירא מעבירות שבידו אפ"ת ריה"ג כגון דעביד תשובה ויהיב דמי ומקשינן א"ה הו"ל לוקח וליהדר ותרצינן כיון דמעיקרא בתורת גזילה אתא לידי' לא. מבואר מד' הגמ' דלריה"ג דהיכא דאתא לידו בתורת גזילה אע"ג דעתה הוא לקוח בידו ממעט מולא חנכו פרט לגזלן א"כ מה מקשה אביי מקרבנו ולא הגזול הא י"ל כיון דמעיקרא בתורת גזילה אתא לידו אע"ג דקני' עתה ביאוש מ"מ נתמעט מקרא דקרבנו ולכן לריה"ג לשיטתו ל"צ לומר כלל דגזל קרבן דחברי' וע"כ דלא אתי' כריה"ג

אך זה רק לפלפולא אמנם לעיקרא דמילתא כ"כ בתשובה לאחד מן התלמודים שכ' לי הערה זו שז"א כלום דבאמת בסוגי' דסוטה שם לפ"מ דפירש רש"י ז"ל דהמיעוט מלא חנכו הוא פרט לגוזל בית ע"כ צ"ל דהמיעוט הוא ביהיב דמי אח"כ דאל"כ ת"ל הא הוא אינו שלו דקרקע אינה נגזלת ואינו בגדר בעל חינוך על הבית הזה והמיעוט מלא חנכו הוא דדוקא אם לא הי' החינוך מוטל אלא עליו ולא לאחר אז חוזר מעורכי המלחמה אבל בל"ז אינו חוזר מעורכי המלחמה וע"ז מקשינן דלריה"ג ת"ל הא ירא מעבירות שבידו ותרצינן כגון דעביד תשובה ויהיב דמי והיינו דהנתינת דמים הי' מרצונו של הנגזל דאל"כ אע"ג דנתן דמיו הוי חמסן ואכתי איכא עבירת לא תחמוד

אמנם נראה ברור דאם גזל עצים ועשאן נסרים ובנה בית באופן שקנאם בשינוי קודם שבנה הבית או ע"י בנין הבית ועשה תשובה גם לריה"ג חוזר מצד חינוך המוטל עליו וז"ב לענ"ד ואריכות בזה למותר לולא שראיתי עתה בס' שנדפס מחדש בשם אלה המצות בסוגי' דמצהב"ע אות ד' שנסתבכו בזה ידידי הרב המחבר וכבוד הגאון מבערזאן שי'] וכיון שביררנו לעיל דמסברא אין לדמות שינוי בעלים לשינוי קודש בזה ע"כ הבא לחדש דין כזה עליו לה"ר

ה) (חולין קל"ב ע"ב) ואמר ר"ח כ"ד מתנ"כ כל כהן שא"ב בהן וכו' ול"מ דאמר ר"ש כל כהן שא"מ בעבודה וברש"י ז"ל שאמר בלבו דברי הבל הן ולא ציוה המקום להקריב לו קרבנות אלא משה בדה מלבו" עכ"ל וזה תמוה מאוד מאי דוקא שאינו מודה בקרבנות אפי' אם מודה בקרבנות אם כופר בדבר אחר שאינו ממצות ד' ג"כ הוא אפיקורס ואין ליתן לו מתנ"כ ועלה בדעתי שהנה לכאו' צ"ע בדקדוק לשון רש"י ז"ל שכ' שאומר בלבו נראה שרק במחשבת הלב כן הוא ואינו אומר בפיו וא"כ אנן מנא ידעינן

ולכן נראה דכוונת רש"י ז"ל על הכהן עצמו שכהן שהולך בהרהור כזה א"ל חלק במתנ"כ ואסור לו ליטול מתנ"כ וכשנוטל ה"ה גזלן ובזה י"ל דז"ד אם מהרהר בלבו על מתנ"כ אבל אם מהרהר בלבו על מצוה אחרת מה"ת ואינו אומרה בפיו אע"פ שהוא בגדר אפיקורס מ"מ יכול ליטול מתנ"כ והטעם בזה אע"ג דהוא אפיקורס והוא מן המורידין ולא מעלין מ"מ אם הבעה"ב נותן לו מתנ"כ יכול לקבל כיון דבעצם הוא כהן ויגיע לו מתנ"כ אבל כשאינו מודה בעבודה גזה"כ שאין מגיע לו מתנ"כ וה"ה גזלן, וי"ל עוד בדקדוק לשון רש"י ז"ל באריכות לשונו שכתב ולא ציוה המקום להקריב לו קרבנות שלכאו' הך לו מיותר הוא וגם הלשון להקריב קרבנות נראה כמיותר

לכן נראה דכוונת רש"י ז"ל דהרבותא אע"ג דמודה בלבו על המתנ"כ שציוה הקב"ה ליתן לכהנים כגון תרומה וחלה וראשית הגז וביכורים וזרוע ולחיים וקיבה ומהרהר בלבו על הקרבנות מה