כלי חמדה במדבר קעה

מורין שלא דקדק באלה ואם כי בכולם נוכל להכניס פילא בקופא דמחטא ולהסביר בהם איזה סברות ולת' בזה השינוי אך אין רצוני להאריך בזה

והיותר נראה בדעת הר"מ ז"ל בהא דפסק דמוכר עולתו ושלמיו לא עשה כלום אע"ג דפסק כריה"ג אע"ג דמסוגית הגמ' מוכח להיפוך הוא כמ"ש הצל"ח ז"ל שנראה דאביי ור"א באמת פליגי בזה אי לריה"ג מהני המכירה בדיעבד דלאביי דאמר דלא מצי אתי' כריה"ג משום דמבואר דלא עשה כלום והברייתא דממנה זונה לפסחו מוקי לה כריה"ג ע"כ דס"ל דמהני המכירה אמנם ר' אושעיא דלא מוקי לה כריה"ג רק כרבי ע"כ דס"ל דגם בדיעבד ל"מ המכירה והר"מ ז"ל פסק כר"י את"ד הצל"ח אלא שדבריו ז"ל מחוסרין תבלין

אמנם לענ"ד יש לבאר הד' בטו"ט ודעת דהנה עיקר סברת הצל"ח וביותר ביאור בקצוה"ח דשינוי בעלים הוי כשינוי קודש וכמו דאסור לשנות מקודש לקודש ה"ה דאסור לשנות מבעלים לבעלים אף אם יהיבנא להו שהדין כן מ"מ מנ"ל דבעבר ועשה ל"מ וא"ל דלמדין משינוי קודש דכמו דהתם ל"מ אף אם משנה ה"ה בשינוי בעלים הלא על זה גופא אני דן מנ"ל דבשינוי קודש היכא דהוא ממון בעלים והוי כדידי' שא"י לשנות מקודש לקודש ומבכור א"ר דאמרה תורה לא יקדיש איש אותו ול"מ אף אם משנה דהתם ה"ט משום דדברי הרב ודה"ת דברי מי שומעין אבל בקק"ל אחרים לריה"ג דס"ל מ"ב הוא והוי כדידי' נהי דאסור לשנות משלמים לעולה מ"מ מנ"ל דל"מ אם משנה קודם שחיטה וקורא לזה עולה ועי' בר"מ ז"ל פ"ד ממעילה ובכ"מ שם הביא בשם מר"י קורקס ז"ל דסתמא דמילתא כיון דאסור אמרינן דלא מהני עיי"ש

ומעתה י"ל דז"ד לפי הלכה דקיי"ל כרבא דכ"מ דאמר רחמנא ל"ת אעל"מ ה"ה הכא ל"מ משא"כ לאביי לשיטתו דאע"מ א"כ נראה דלריה"ג דס"ל מ"ב הוא והוי כדידי' י"ל דיש בו כח לשנות מקדושה לקדושה ואע"ג שאסור מ"מ מהני אמנם אפי' א"נ שזה אחת מגדרי ההקדש שמה שהוא מקדיש ולשם מה שמקדיש זה נעשה עצם וא"י להשתנות ואין זה מה שהוא בעלים על הדבר פועל שיהי' יכול להקדישו לשם הקדש אחר כיון דכבר נעשה הקדש זה נעשה עצם ואינו מקבל שינוי

אך ז"ב דזה שייך רק בשינוי קודש אבל בשינוי בעלים ברור הדבר דל"ש זה דהרי המה דברים נפרדים זמ"ז והרי אם ימיתו בעליו נעשה של הבנים ועי' בנזיר (דף ל' ע"ב) גבי הפריש לנזירתו ומת ובמפרש שם וא"כ לריה"ג דממון בעלים הוא ויכול למוכרו שיקרב על שם אחר אפי' א"נ דהוא איסור אבל יותר מאיסור תורה לא הוה בזה ל"ש למילף מבכור דנעשה עצם דזה רק בשינוי קודש אבל לא בשינוי בעלים א"כ לאביי לשיטתו דס"ל אע"מ א"א לומר דלא עשה כלום גבי מוכר שלמיו אמנם הר"מ ז"ל להלכה דפסק כרבא דאעל"מ שפיר פסק דמוכר שלמיו לא עשה כלום כיון דאסור מה"ת ממילא אמרינן אעל"מ וזה ישוב נאות מאוד לד' הר"מ ז"ל עפ"ד הקצוה"ח

אמנם בעיקר דברי הקצוה"ח אם כי הביא ראי' מדברי התוס' ב"ק (דף ס"ו ע"ב) בהא דקרבנו ולא הגזול דמוקי בגמ' בגזל קרבן דחברי' והקשו בתוס' הא מוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום ודחה דברי הפנ"י שת' באמת דאתי' כריה"ג דהתוס' ס"ל דאף לריה"ג ל"מ המכירה שיקרב למזבח על הקונה אמנם הנה השטמ"ק כתב להדי' כהפנ"י דלריה"ג מהני המכירה לגמרי עיי"ש ומד' התוס' אינו מוכרת להיפוך דרוצים לפרש שיהי' אתי' ככ"ע

[ודרך פלפול י"ל דהתוס' הכריחו דהשקלא וטרי' בגמ' לא מצי קאי אליבא דריה"ג לפ"מ דמבואר בסוטה