כלי חמדה במדבר קעד

כלל דלריה"ג בודאי יתכן הדברי' דהמעו' חולין

והנה לקיים ד' חכמים עלה בדעתי לקיים ד' הקצוה"ח בתירוצי' על הר"מ ז"ל לומר דבזה כ"ע מודים דל"מ מכירה לאחר להתכפר בה אמנם לריה"ג מהני המכירה שהקונה יאכל הבשר שלמים לאחר זריקה ומעתה י"ל עפמ"ש הרמ"ע מפאנו ז"ל דחילוק גדול יש בין כשנאמר בתלמוד לא עשה כלום ובין. כשנא' לא עשה "ולא" כלום שנראה שאין לו חלות כלל. ומעתה אמר כיון דקתני בברייתא והמוכר עולתו ושלמיו לא עשה ולא כלום היינו להורות על שלמים דל"מ המכירה כלל לא להתכפר בו חבירו דהיינו להקריב על שם חבירו ולא לאכילת בשר השלמים דגם לענין זה ל"מ המכירה וע"כ דאתי' דלא כריה"ג דלריה"ג נהי דהמכירה ל"מ שיקריב הקרבן על שם חבירו אבל מ"מ מהני המכירה שיזכה הקונה באכילת הבשר ולפי"ז נאמר דהר"מ ז"ל בדקדוק נקט הלשון המוכר עולתו ושלמיו לא עשה כלום והשמיט את ה"ולא" הנאמר בגמ' והיינו שבא להורות דהא דלא עשה כלום בשלמים היינו דומי' דעולה שאינו קרב כ"א על שם הבעלים אבל לענין זה מהני המכירה שהקונה יזכה באכילת הבשר וא"כ אדרבה מוכח מזה דס"ל דהלכה כריה"ג ול"ק קושית המל"מ די"ל דהר"מ ז"ל נקט במכוון לא עשה כלום להורות דמוכר שלמיו היינו ג"כ רק במכר שיקרב על שם חבירו ולכן לא עשה כלום אבל במוכר שיאכל הקונה בשר אה"נ דמהני המכירה

איברא דבעיקר הדבר שכתבנו בשם הרמ"ע ז"ל שיש חילוק בין הלשונות לכאו' יש להעיר דהר"מ ז"ל אינו סובר לדקדק כן בלשון הגמ' וראי' לזה מהא דמבואר בשבת (דף כ"ד) והשתא דאמרת הדלקה עושה מצוה הדליקה חש"ו לא עשה "ולא" כלום מבואר בגמ' הלשון ל"ע ול"כ אמנם בר"מ ז"ל ה' חנוכה העתיק הלשון הדליקה חשו"ק וגוי לא עשה כלום הרי נראה שהר"מ ז"ל אינו מדקדק בלשון זה מדשינה מלשון הגמ'

ועלה בדעתי להעיר בדבר חדש דהנה באמת יש לעי' על הלשון ול"כ שהוא מיותר והנראה בזה דהנה בהדלקת חשו"ק יש שתי פעולות אחד עבור בני הבית ואחד עבור עצמו א"נ דמחויב במצות חינוך דחנוכה כמו דמחויב בחינוך בקריאת מגילה ומעתה י"ל כיון דבנ"ח הוא חובת הבית לכן אפי' בבית של קטן אין המצוה שהקטן בעצמו ידליקנה רק שידליק לו מי שהוא מחויב בהדלקה ובזה יתקיים מצות חינוך של קטן וא"ד לכל המצות דסגי בחינוך ע"י הקטן בעצמו אע"ג דלאו בר חיובא הוא ולאו בר כוונה דהתם א"א בענין אחר וכך הוא מצוותו כיון דהוא מצוה שעל גופו ואפי' בתק"ש הרי המצוה לשמוע קול שופר וכיון דהוא אינו בר חיובא לכן סגי בחינוך אם גם הוא תוקע אע"ג דאפשר שישמע מגדול מ"מ הא גם אז לא יקיים המצוה כתקנה כיון דבעצם הוא קטן ושמיעתו אינו שמיעה של חיובא משא"כ בנר חנוכה כיון דהוא חובת הבית ואם ידליק בבית מי שמחויב בהדלקה עבור הקטן יתקיים מצות נ"ח בשלימות לזאת אינו מתקיים מצות חינוך כ"א ע"י שידליק גדול וי"ל דזה הפי' בגמ' ולא כלום היינו שגם לעצמו לא קיים מצות הדלקת נ"ח

ומעתה י"ל דהר"מ ז"ל לשיטתו דלא הזכיר כלל מצות חינוך בנר חנוכה נראה דס"ל דקטן ל"ש במצות חינוך כלל בנ"ח וכבר ביארנו בזה במק"א א"כ ל"ש לומר ול"כ לכן הוסיף ז"ל גוי לומר דכמו דאצל גוי ל"ש לומר אלא דלא נתקיים המצוה בשביל ישראל ה"ה בחשו"ק ל"ש לומר יותר דלעצמם ל"ש מצות נ"ח כלל [ויש להעיר בזה ממה שנראה בר"מ ז"ל דבמהדרין שעושין נר לכל אחד ואחד ל"כ הר"מ ז"ל שיעשה בשביל הקטנים ג"כ ועי' במאירי שכ' להדיא דההידור רק עבור אנשי הבית הגדולים נראה שקטנים ל"ש כלל במצות נ"ח] אמנם האמת יורה דרכו שיש כמה מקומות בהר"מ ז"ל אשר