כלי חמדה במדבר קסב

דלא הי' מהדרין כלל בהתירא בזה והי' נשחט עפ"י אחד תמיד. אך באמת הדבר צ"ב אמאי לא הי' מהדרין בזה שלא יהי' חילול שבת בשחיטה וראיתי הרבה מזה באחרונים ולא נחה דעתי העני' בדבריהם

ומה שנלענ"ד בזה דתמידין ומוספין של שבת כיון דקרבין מכח קדושת השבת ל"מ מוספין בודאי הם רק מכח השבת, אך אפילו תמידין של שבת מבואר במסכת אטו קדושת שבת למוספין אהני לתמידין לא אהני וכבר ביארנו במק"א כיון דשבת קבוע וקיימא וכיון דתמידין הם חובה בכל יום תמידין של שבת הם חובת השבת ולכן יש גם על התמידין קדושת השבת ולזאת אין שחיטתו בגדר חילול שבת כלל כיון דאדרבה שבת הוא המחייב את מלאכתו ועבודתו ואין זה בגדר חילול שבת אלא בגדר שמירת שבת והוא חלק מחלקי המצות של שבת דהיינו לשבות בו ממלאכה ולהיות זכור אותו ולהקריב בו הקרבנות שהם חובת היום ולזאת אין מדקדקין כלל בהדברים הכרחיים שבהם לעשותן בדרך היתר כיון שא"ז בגדר חילול שבת כלל

ועפ"ז נלענ"ד דהא דאמרינן בסנהדרין (דף נ"א), דה"א דכהנים קילי בשבת משום דאשתרי להו שבת לגבי עבודה אין הכונה מצד שחיטת התמידין ומוספין ז"א כיון דזה מכח קדושת השבת ואם כן ל"ש לומר דהוי קיל משום זה דזה אינו קילו של שבת כלל ואדרבה זה מכח קדושת השבת רק דכונת הגמרא על הקטרת התמ"ו דזה זמנו כל הלילה ואעפ"כ אמר רחמנא עולת שבת בשבתו דמותר בשבת ואע"ג דאינו מעכב להיותו בשבת מזה מוכרח דשבת הותרה לכהנים לכן הו"א דבת כהן חמירא מכהן לענין חילול שבת

ובזה אתי שפיר מה שתמהו האחרונים הא שחיטה כשרה בזר ואם כן גם גבי זרים אשתרי שבת בעבודה ולהנ"ל א"ש דשחיטת תו"מ אע"ג דהותרה מ"מ זה אינו קולא כיון דא"א בענין אחר והוא מכח קדושת השבת אם כן בשביל זה לא מיקרי השבת קיל

ומעתה כיון דתו"מ דשבת בזה ל"ש כלל לדקדק בעבודתן המוכרחות בשבת למצוא אופני היתר כיון דהוא שמירת השבת ממילא ה"ה פסח שחל בשבת או שארי רגלים שחלו בשבת דלא הותרו בשבת כ"א דחוין אצל שבת כמו ששמעתי מפ"ק מו"ר הגאה"ק מסאכאטשאוו זצלה"ה נבג"מ להוכיח מדברי רש"י עירובין (דף ק"ב ע"ב) שנראה שמחלק בין קרבנות שהן חובת היום ובין שאר קרבנות ציבור הקרבין בשבת עיי"ש

בכל אופן כיון דכבר ניתן שבת לדחות בקרבנות שהן חובת היום ולזאת מותר בשבת כל עבודות הקרבנות שאין החילול שבת מוכרח בהן כמו מליחת הקרבנות דגלי קרא דדוחה שבת להתיר מליחה רבה ואיכא איסור מעבד אע"ג דלענין הכשר הקרבן סגי בגרגר אחד של מלח וכיו"ב והכל מטעם הנ"ל כיון דממצות שבת עצמו יש מלאכות שמוכרחות לעשותן לזאת ניתן שבת לדחות אצל גבוה בכל ענינים היכא דיש מצוה מן המובחר או חביבא מצוה בשעתה

ולולא דמסתפינא ה"א דזה הטעם שמצאנו דשבת קיל גם מיוה"כ דבשבת ביולדת תוך ז' פסק בש"ע דבסתמא מחללין עלי' את השבת וביוה"כ פוסק דדוקא אם אמרה צריכה אני נותנין לה לאכול וגם בשבת קיל דבחולה שיב"ס מחללין את השבת בכל ענינים אע"פ שאין במניעת אותו הדבר סכנה וביוה"כ אין מאכילין אותו אלא דוקא אם יש סכנה במניעת אכילתו

ודכירנא כי ראיתי בזה בילדותי פלפול עצום מכבוד מורי הגאון זצללה"ה מסאכאטשאוו [וכעת נדפס ספר אגודת אזוב ח"ב בסוגיא דפק"נ נדפסו שם המכתבים באריכות וראיתי שם מה שהאריך מורי זצוק"ל בדין ק"צ בשבת דהוי רק דחוי' והביא מדברי רש"י עירובין כנ"ל עיי"ש]: