כלי חמדה במדבר קנט

בשבת ויען כי יש להם שייכות לענין שנים שעשו במלאכת המשכן כמוש"ל ע"כ הנני להציג כאן מ"ש זה מקרוב בת' לכ' יד"נ הרב החריף הגביר החסיד מוהרא"ל פרענקיל מגראדזיסק ויתבאר בו כמה הערות בענינים אלו: ב"ה יום א' תזריע העת"ד לפ"ק דוואהרט יצ"ו

החוה"ש וכט"ס לכבוד ידידי הרב החריף המופלג מלא פלג נגיד ורב תבונות כש"ת מוה' אליעזר נ"י

יקרתך השגתי במועדו ואחר עד עתה להשיב לך מפני כי יש לי טרדות רבות אמנם לבל תחשוב כי דבריך ח"ו אינם ספונים וחשובים בעיני גערתי בהמון טרדותי להשיב לך ולהשתעשע את כ"ת בד"ת

(א) ר"ד לדקדק בד' רש"י ז"ל שכ' בטעם הפטור דשנים שעשו בז"י וז"י משום דלאו אורחי' והקשית דא"כ למ"ל קרא לפטור וע"כ דאינו בגדר כלאח"י הנה יותר טוב הי' לך להוכיח מר"מ דס"ל באמת להלכה דחייב אף בז"י וז"י משום דליכא קרא למעוטי וע"כ דאינו בגדר כלאח"י ועי' בקה"ע בירושלמי על המשנה דילן שפירש דר"א בר"ש ס"ל בדעת ר"ש דדוקא בזא"י וזא"י פוטר אבל בז"י וז"י מחייב ר"ש וע"כ דהוי אורחי' רק דאינו אורחי' כ"כ לשאת בשנים כמו לשאת ביחידי כיון דיכול לנשאה בעצמו

אמנם בעיקר דבריך בזה הנני להעתיק בזה את אשר כתבנו בחידושינו לת' ד' הרשב"א ז"ל בח' שבת (דף כ"ד ע"ב) ותראה כי ביררתי דברים הנ"ל לאשורי ב"ה וז"ל שם. הנה דעת הרשב"א ז"ל דאפשר לקיים למחר לא הוי בגדר אפשר לקיים ב' משום דחביבא מצוה בשעתה דחי שבת וראי' שלו מהקטר חלבים ואימורין שדוחה שבת משום חביבא מצוה בשעתה ותמהו עליו הא מסקינן במנחות (דף ע"ב) דשאני התם שכבר דחתה שחיטה את השבת מבואר דחביבא מצוה בשעתה בעצמה א"ד שבת

ומה שנראה בזה דרך פילפול דהנה הג' בעל מעין החכמה ז"ל במצות הקרבת העומר הקשה לשאול אמאי אמרינן שכבר דחתה שחיטה את השבת כיון דשבת דחוי' אצל עבודה א"כ נראה פשוט דהיכא דאפשר למעבד בהיתר מוכרחין לעשות בהיתר א"כ כיון דקיי"ל דשנים שעשו פטורין נראה דבשחיטה אם אפשר ע"י שנים עושין על ידי שנים אם כן מנ"ל דדחתה שחיטה את השבת ות' דר"ש לשיטתו דס"ל דמקלקל בחבורה חייב א"כ אין עצה ע"י שנים שעשו ושפיר אמרינן שכבר דחתה שחיטה את השבת ומעתה לפ"מ דקיי"ל דמקלקל בחבורה פטור א"כ שוב אפשר בשחיטה ע"י שנים שעשו וצדקו ד' הרשב"א ז"ל דמוכרח מזה דהקטר חו"א דוחין שבת דחביבא מצוה בשעתה דוחה שבת בעצם וז"פ

איברא שד' הג' בעל מעין החכמה במחכ"ת אינם מובנים כלל לכאו' וכי מה ענין זה דמקלקל בחבורה חייב לשנים שעשו כיון דזה דשנים שעשו פטורין ילפינן מקרא דבעשותה בעשותה כולה ולא העושה מקצתה א"כ שנים שאחזו בסכין ושחטו שכל חבלה וחבלה שנעשית נעשית ע"י שנים פטורין מצד שנים שעשו ומה בכך דמקלקל בחבורה חייב

אמנם לאחר העיון אמרתי גברא רבא אמר מילתא יש לת' דבריו ונאמר דהנה בענין שנים שעשו פליגי חכמים ור"ש דחכמים אינם פוטרין בשנים שעשו אלא בז"י וז"י אבל בזא"י וזא"י חייבין ור"ש ס"ל דאפי' בזא"י וזא"י פטורין והנה לחכמים בז"י וז"י נראה דפטור לגמרי ואין איסור תורה כמו שהכריחו האחרונים מדעת הר"מ ז"ל דכללא כייל