כלי חמדה במדבר קנד

עיי"ש וכתבנו מזה במק"א ואכ"מ] ולזאת קרח שחלק על הכהונה ואמר כולם שמעו מפי הגבורה עשרת הדברות וחטא העגל נמחק לגמרי הי' חולק ע"ז דהקטורת צריך מזבח ומקומה בהיכל דוקא ולכן הי' מקטירין בחוץ

וי"ל בזה מה דקשה לכאו' בפסחים נ"ט ע"א דאין לך דבר שקודם לתמיד של שחר אלא קטורת משום שנאמר בה בבוקר בבוקר ובתמיד לא כתיב אלא בוקר אחד וקשה אפי' לא הי' כתיב בקטורת אלא בוקר אחד אמאי לא יקדם משום דחמירא קדושתי' שהוא בהיכל ותמיד הקרבתי' בעזרה אמנם להנ"ל א"ש דזה שצריך מזבח הזהב והיכל אינו מפאת קדושת הקטורת בעצם אלא מכח שחטאו ישראל בעגל אמנם הקטורת מפאת עצמה כשר בחוץ ג"כ ולכן א"ז חשיבא חומרא להיותה קרב קודם התמיד

ובאמת מצאנו ענין נפלא בקטורת מה שאינו בכל המנחות והנסכים שאינם מתקדשין קדה"ג אלא בכלי שרת אבל כל זמן שלא נתקדשו בכלי שרת ה"ה רק ק"ד אמנם בקטורת כתבו התוס' שבועות (דף י"א ע"א) דלאחר שנכתשו במכתשת וראויין לקטורת נתקדשו קה"ג בקדושת פה ול"צ קדושת כלי להיותן קדוש קדושת הגוף ודינם כמו בבע"ח דל"צ קדושת כלי להיותה קדוש קדושת הגוף

ולדברינו יתכנו הדברים דזה להורות דעצם הקטורת א"צ קידוש כלי וכ"ז דצריך היום לאחר החטא לענין הקרבה מזבח והיכל וכלי שרת הוא רק מפאת ישראל שחטאו בעגל אבל בעצם נתקדש בקה"ג ע"י קדושת פה בלבד כמו הנשמה דבעצם היא קדושה

ועפ"ז יש לת' מה שאני מתקשה מאוד על רבינו הרמב"ן ז"ל בפ' עקב י"א ואשר עשה לדתן ואבירם שכ' הרמב"ן ז"ל בזה"ל והזכיר ואשר עשה לדתן ואבירם ולא הזכיר קרח ועדתו שיצאה אש מלפני ד' ותאכל אותם בעבור כי אש זר הקריבו להקטיר קטורת הוא מלאוי התורה ולעולם הוא נענש לדורות כאשר קרה גם לעזיהו ע"כ לא מנאו באותות המדבר עכ"ל והנה כוונת רבינו ז"ל ע"כ משום שהקטירו בחוץ והי' חייבין משום הקטרה בחוץ ומה שכ' הדמיון לעזיהו אע"ג דעזיהו רצה להקטיר קטורת בהיכל ע"כ צ"ל דכוונתו דכמו דעזיהו נענש משום איסור זרות בקטורת וה"ט דצריכה פנים וכהונה וממילא קרח ועדתו נענשו מצד קטורת בחוץ וזה מוכרח בכוונת הרמב"ן ז"ל שכ' בעצמו דהקטירו בחוץ כמש"ל בשמו

אמנם מה שקשה לי על רבינו הגדול הרמב"ן ז"ל דקרח ועדתו הי' חייבין משום קטורת בחוץ לפ"מ דמבואר בזבחים (דף קי"א ע"א) דמה דלא קרב בבמה אין חייב עליו בחוץ אלא א"כ נתקדש בכלי כיון דכללא הוא דכל מה שאינו ראוי לבוא לפנים א"ח עליו בחוץ אמנם מה שקרב בבמה ובבמה לא הי' קידוש כלי שרת לכן אמרינן דמשעה שנאסרו הבמות נאסר להקריב זה בבמה אפי' בלא קידוש כלי כמו שהי' עד עתה אבל מה שאינו קרב בבמה כיון דלא הי' קרבן בשום פעם בלא קידוש כלי א"ח עליו היום בחוץ בלי קידוש כלי עיי"ש היטב בסוגי' ותמצא מבואר כן א"כ בקטורת דלא הקריבו בבמה נראה דא"ח במקטיר קטורת בחוץ אלא א"כ נתקדש בכלי שרת דבלא"ה א"ר לבוא לפנים וא"כ כיון שהרמב"ן ז"ל עצמו כאן חולק על רש"י ז"ל במה דס"ל דהמחתות הי' כלי שרת ורבינו ז"ל ס"ל דלא הי' כלי שרת א"כ אמאי נענשו קרח ועדתו משום קטורת בחוץ וזה תימה גדולה לכאו'

אמנם לדעת התוס' הנ"ל דבקטורת ל"צ קדושת כלי להיותה קדה"ג י"ל דנהי דא"ר לבוא בפנים אלא ע"י מחתה דהיא כלי שרת וקרב על מזבח הזהב דהוא ג"כ כלי שרת מ"מ כיון שקדוש קדה"ג בקדושת פה י"ל דבדיעבד אפי' אם