כלי חמדה במדבר קנב

עדל"ת וה"ה דהי' דוחה שבת אף לצאת בו ברה"ר אם לא יהי' רה"ר דאורייתא ואע"ג דאפשר שלא לילך ז"א דבציצית אמרה תורה שיעשו על כנפי כסותו וכיון שהוא הולך בכסות הרי יש עליו מצות ציצית וכ"מ שהולך הרי מקיים המצוה וא"ז בגדר אפשר לקיים ב' לשבת בבית והרי חזינן דכלאים בציצית הותרו מה"ט אע"ג דאפשר לקיים מצות ציצית בטלית של צמר, מ"מ אמרינן עדל"ת דכשיש לו טלית זה של פשתן והוא כסותו מצוה לעשות בו ציצית אף שהם של תכלת

ודבר נפלא ראיתי בס' יראים עמוד היראה סי' טו"ב שכ' בזה"ל וטלית של פשתן אם יש לו תכלת מן התורה מותר לתת בו שהרי מותר לתת כלאים בציצית ואין זה אפשר לקיים ב' שיקנה טלית של צמר מידי דהוי אמילה בזמנה דדחי' שבת ואע"ג דאפשר למיעבד כחסידים הראשונים שלא הי' משמשין מטותיהן אלא מרביעי ואילך עכ"ל והוא מבהיל עין הרואה דמה דמיון זה למילה בזמנה דהתם קיים מצות עונה בזמנו ועתה כשנולד הבן אין שום עצה ואם לא ימולו אותו בזמנו לא יהי' נימול משא"כ בציצית דיש עצה לקיים המצוה של תכלת בטלית של צמר שפיר י"ל דא"ד בטלית של פשתן ובשלמא א"נ דציצית חובת טלית הוא י"ל קצת דמיון כיון דהבגד הזה ל"מ שיתקיים בו מצות ציצית בלא דחוי' לא הוי בגד אפשר לקיים ב' כמו במילה כיון דהילד הזה א"א בו לקיים ב' אם לא ידחה שבת אבל למה דקיי"ל חובת גברא הוא וכן פסק היראים שם לקמן דליכא מצוה בעשיית ציצית בטלית אם לא יתעטף בו וכיון דאפשר לו להתעטף בטלית של פשתן ולקיים בו מצות ציצית א"ז דמיון כלל למילה דדוחה שבת אך העיקר כמוש"כ כיון דהתורה אמרה ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם וסתם בגדים צמר ופשתן וא"כ גם בבגדים של פשתן אם הוא כסותו והולך בו יש מצות תכלת ול"ש בזה אפשר לקיים ב' וכמו דמוכרח מד' הר"מ ז"ל הנ"ל גבי שבת וזה מה שרציתי לבאר בהך עניינא: ב"ה. פרשת קרח

א) ברמב"ן ז"ל פסוק וישמע משה ויפול וגו' בא"ד כתב בזה"ל והנה משה מעצמו חשב המחשבה הזאת ורצה בקטורת יותר משאר קרבנות וכו' והתיר לאהרן להקטיר אותו לצורך השעה "או שהי' קטורת הבוקר שהקטיר בהעלותו את הנרות כמשפט" עכ"ל

ולכאורה הד' סתומין ול"ז להבין ד"ק הרי הרמב"ן ז"ל כתב בעצמו לקמן דהי' קטורת בחוץ והיינו משום דהי' בעזרה ולא הי' בהיכל כמפורש בתוה"ק ועי' ברמב"ן ז"ל י"ז ב' מה שתמה בשביל זה על רש"י ז"ל וא"כ איך אפ"ל דאהרן הקטיר בזה קטורת הבוקר במקומה בהיכל ואי דאהרן הקטיר באמת בהיכל והם בעזרה, א"כ לא יהי' ראי' מהקטרת אהרן

ואולי י"ל בכוונתו עפמ"ש לקמן סו"פ כ"א דקרח רצה להחזיר עבודה לכל ישראל כמו שהיתה בבמת יחיד ולזה אמר כל העדה כולם קדושים ובתוכם ד' היינו דהשראת השכינה בכ"מ ול"צ משכן דוקא וח"כ ממילא לשיטתם גם בחוץ הוי הקטרה מעלי' כי לא הודו דעתה השראת השכינה רק במשכן וממילא כל הקדוש יותר צריך מקום מקודש ביותר רק דכל העזרה דינה שוה וכמו בבמה דל"ש הבדל מקום ולכן באמת הם הקטירו בעזרה והוא הקטיר בהיכל כשיטתו דאינו כשר הקטרה אלא בהיכל ולצורך תמיד של שחר ומזה