כלי חמדה במדבר קמט

בי רב דאם נכשלו יכולין לקבל עליהם מלקות ע"פ הודאתן ויפטרו מכרת ונסתרו דבריו וא"ש ד' המדרש בפשיטות

ובאמת דעת הג' המגי' במל"מ פי"ו מסנהדרין להיפוך ממש דהא דחיי"כ שלקו נפטרו מיד"כ ה"ד כשאינן חייבין מלקות מדינא אבל כשחייבין מלקות מדינא אינן פוטרין את הכרת אמנם הג' חת"ס ז"ל ח' או"ח סי' קע"ה תמה עליו מהא דבפ"ק דמגילה על המשנה דאין בין שבת ליוה"כ אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהכרת מקשינן בגמ' אידי ואידי בידי אדם הוא דחיי"כ שלקו נפטרו מכרת אע"ג דהחיוב מלקות מדינא

ובילדותי אמרתי דלק"מ כיון דאסיקנא מקודם דהמשנה רנבה"ק הוא דחיי"כ פטורין ג"כ מתשלומין ולכאו' ק"ט דלרנבה"ק איך משכח"ל דחיי"כ אמאי לא יפטרו כרת ממלקות כמו דפוטרן מתשלומין אך ז"א כיון דחיי"כ שלקו נפטרו מכרת א"כ אינן ב' רשעיות א"כ לרנבה"ק אף במחויב מלקות כדין פוטר מכרת דא"נ דאינו פוטר הרי אינו מחויב מלקות דכרת פוטר ממלקות ושוב המלקות פוטר מכרת ולכן אחר שאסיקנא דרנבה"ק שפיר מקשינן אידי ואידי בידי אדם הוא והארכנו בח' בזה ואכ"מ יהי' איך שיהי' אף שנראה עיקר דלא כהמגי' הנ"ל עכ"פ זה נראה עיקר דתמיד פוטר מכרת אע"ג דלא נתחייב מלקות מדינא מ"מ יכול לקבל עליו מלקות בב"ד שיפטור מכרת וכדמוכח מסתימת ד' המדרש הנ"ל

ה) (שם ל"ז ל"ח) מצות ציצית הנה במצוה זו כתבתי הרבה בחי' ואכמ"ל אמנם ארשום בזה מה שראיתי דבר פלא בס' ראש יוסף ביצה (דף טו"ב) דמקשינן בגמ' כלאים למאי חזי וכו' והקשה הוא ז"ל הא י"ל דמיירי בשילח בליל יו"ט בגד ציצית של כלאים דחזי ליום יו"ט וכ' וז"ל ומן שמיא אנהירין לעיינין דבשבת ויו"ט אסור ללבוש בגד כלאים עם ציצית דמ"ט בחול מותר כיון דרוצה לילך בטלית זה וצריך ציצית עדל"ת משא"כ בשבת ויו"ט מה"ת ליכא עשה כלל דא"י לקשור ושרי מה"ת ללבוש בלא ציצית תו אסור בכלאים דליכא עשה ומנא אמינא לה מהא דאו"ח י"ג בשבת היושב בביהכ"נ יכול ללבוש טלית בלא ציצית והוא מהמרדכי דלא אסרה תורה ללבוש בלא ציצית אלא שהצריכה ציצית ובשבת א"א ורק מדרבנן אסור עיי"ש ותו לא דחי את"ד הגז"ל

ויען כי הגאון ז"ל כ' שהאירו עיניו בדבר זה מן השמים לכן העתקתי כל לשונו הקדוש מבואר בד' ז"ל דבשבת ל"ש בציצית עדל"ת דליכא מצ"ע דציצית בשבת כלל ולענ"ד הד' תמוהין מאוד וא"א לאומרם וראיות ברורות יתנו עידיהן ויצדקו א) מד' התנא דבי אליהו המובא בילקוט בפרשה זו ומוזכר גם באוה"ח כאן דאיתא התם דכשראה משה מעשה המקושש אמר לפני ד' בימי החול לובשין הישראל תפילין וזוכרין המצות ביום השבת במה יזכרו והשיב הקב"ה הריני נותן להם מצות ציצית שבה יזכרו מבואר מד' התנא דבי אליהו דכל מצות ציצית נתנה מתחילה מהשי"ת על יום השבת ואיך אפ"ל דבשבת ליתא למצוה כלל ב) מד' הר"מ ז"ל פי"ט מה' שבת ה"כ שכ' בזה"ל אבל טלית המצויצת כהלכתה מותר לצאת בו בין ביום בין בלילה כו' ואלו הי' חוטי הציצית שהוא מצויצת משוי הי' חייב היוצא בה אף בשבת שאין מצ"ע שא"ב כרת דוחה שבת עכ"ל מבואר מד' הר"מ ז"ל דרק משום דהוי עשה שא"ב כרת א"ד את השבת אע"ג דבלא"ה מי יכריחו לצאת בהטלית לרה"ר ישב בביתו ולא יצטרך לעבור על הל"ת ז"א כיון דהוא בגדו והתורה אמרה שיטילו ציצית על כנפי בגדיהם לא חייבה אותם התורה לשבת בבית ושלא לצאת למקום שצריך לכן הי' דוחה שבת א"ל משום דהוא עשה שא"ב כרת עכ"פ מבואר מד' הר"מ ז"ל דגם