כלי חמדה במדבר קמא

דהוא דאורייתא אין להתיר לצורך בהמה כיון דלא מצאנו בשום מקום דרשה לחלק בין קצירה לצורך אדם או לצורך בהמה א"ו דמה"ת קצירה כל זמן שלא נגמרה מותרת ורק מדרבנן אסור ולכן לצורך בהמה מתיר ר"י אם התחיל קודם שהביאה שליש וא"כ לכאורה נסתרו כל דברי החכם הנ"ל בביאור ד' הירושלמי

אמנם לאחר העיון נלענ"ד בזה דהנה באמת קשה איך אפ"ל דקצירה מותר קודם שנגמרה מטעם דלאו קציר הוא הרי מבואר בר"ה (דף י"ג) דאם העלה שליש ביד נכרי מקרי קציר נכרי וא"י להביא העומר ממנה מבואר דלאחר שהביאה שליש שוב הוא בכלל קציר וא"כ שוב הוי בכלל ראשית קצירכם ואמאי תהי' קצירה מותרת ועי' היטב בסוגי' דר"ה שם תראה דלאחר שליש הוא בכלל קציר וא"כ קשה מאוד אמאי מתירין קצירה לאחר שהביאה שליש

לכן נראה דהוא מטעם אחר דהנה יל"ד במשנה דמנחות דמבואר דמכרמל דרשינן שיהי' רך ומלא ואעפ"כ מבואר במשנה דאם לא מצא לח מביא יבש מבואר דאינו אלא למצוה ואמאי אינו מבואר דאם לא מצא מלא היינו שנגמרה לגמרי יביא תבואה שלא נגמרה עוד לגמרי נראה מזה דתבואה שלא נגמרה עוד לגמרי הי' פסול להקרבת העומר ונראה הטעם מצד הקריבהו נא לפחתך והמצוה צריך שתהי' מהודרת לכן צריך ומעכב שיהי' רק מתבואה שנגמרה לגמרי וגדולה מזו דהרי מבית השלחין ומתבואה שבעמקים כיון דהי' מפסידין לא הי' מביא ומכ"ש מתבואה שלא נגמרה לגמרי בודאי הי' פסול להקרבת העומר

ומעתה אומר אני שזה ודאי דלאחר שהביאה שליש שוב הוא בכלל קצירה כמבואר בסוגיא דר"ה הנ"ל ועי' בתוס' מנחות (דף ע"א ע"ב) ד"ה אלא אי אמרת מבואר לחד תירוצא דאין נפ"מ בין תבואה שהביאה שליש לנגמרה לגמרי לענין פאה והוא מטעמא דאמרן דלאחר שהביאה שליש ה"ה בכלל קציר אמנם לענין קצירה גבי חדש י"ל כיון דדרשינן ממקום שאי אתה מביא אתה קוצר הרי חזינן דקצירה תלי' בהבאה א"כ תבואה שלא הביאה שליש כיון דאי אתה מביא ממנה גם הקצירה מותרת ואע"ג דגם השאר מינים אסורין בקצירה היינו משום דילפינן ראשית ראשית מחלה דאפי' המין שאינו מביא ממנו אסור לקצור לפני העומר אבל מה שאינו פסול מפאת אינו מינו רק מפני שאינו ראוי היום לעומר מחמת חסרון התבואה הוי כמו הך דבית השלחין ותבואה שבעמקים דמותר בקצירה ולכן תבואה שלא נגמרה לגמרי מותרת בקצירה

היוצא לנו מזה דאיכא שני סוגים בקצירה בחדש א' קודם שהביא שליש וזה מותר משום דקודם שהביא שליש ה"ה בכלל שחת ואינו בכלל קציר כלל כמו שממעט בתו"כ מקציר ולא שחת וב' הוא לאחר שהביא שליש קודם שנגמרה דבכלל קציר הוא רק דבקצירה מותר מצד דאינו בהבאה ומעתה א"ש דקודם שהביא שליש דאינו בכלל קצירה שפיר מקשינן אכילה לקצירה ומותר גם באכילה משא"כ לאחר שהביא שליש נהי דקצירה מותרת מטעם שאינו בהבאה מ"מ לא עדיף מהא דבית השלחין דבאכילה אסור מה"ת כנ"ל ברור ונכון בבירור השמיעה

ולענ"ד דברים אלו מרומזים בקצרה בד' הראב"ד בפירושו לתו"כ שכ' בזה"ל ר"ש אומר אף יקצור ויאכיל כו' קסבר כל לשחת לאו קצירה היא ופירוש לשחת כל תבואה שלא נגמרה וקוצרה נקראת שחת ואפי' קוצרה לאדם והכי מוכח במנחות (דף ע"א) מיהו הכא אינו רשאי לאכול ממנו אדם עד שיביאו עומר ואע"פ שאינו קציר מידי דהוי אבית השלחין ובין העמקים שאע"פ שמותר לקצור מהם לפני העומר אסור לאכלם