כלי חמדה במדבר קלט

כיון דאינו ראוי לאכילה כדרך אכילה אינו בכלל ל"ת

ומעתה א"ש מה שהקשינו מהא דלא חשיב לי' ר"ש חומרא בערלה וכה"כ מה שאינו בחדש ז"א דר"ש לשיטתו דס"ל כ"ש למלקות וכ"כ תוס' דה"ה לדידי' שלא כד"א איכא איסור תורה וא"כ לדידי' באמת אסור חדש אף קודם שהביאה שליש וא"ש בעזה"י

אך באמת כ"ז לפלפולא אבל לקושטא דמלתא מ"ש דתבואה שלא הביאה שליש לא חזי' אלא שלא כד"א אינו אמת דהרי מבואר בירושלמי דחלה פ"א ה"ג בטעם פלוגתת ר"א וחכמים דר"א ס"ל דתבואה שלא הביאה שליש פטורה מן החלה וחכמים מחייבין בחלה ופירש בירושלמי בטעם פלוגתתן דחכמים ס"ל דילפינן לחם לחם ממצה מה לחם האמור בפסח דבר שבא לידי מצה וחמץ אף לחם האמור בחלה דבר שבא לידי מצה וחמץ ועיין בר"ש ז"ל שם שמבואר להדיא דתבואה שלא הביאה שליש ג"כ בא לידי מצה וחמץ וטעמא דר"א דפוטר מן החלה דיליף לה מתרומה דפטורה בשלא הביאה שליש עכ"פ מבואר דבין ר"א ובין רבנן ס"ל דגם תבואה שלא הביאה שליש באה לידי מצה וחימוץ וא"כ מבואר להדיא דחזי לאכילה דאל"כ איך יוצאין בה ידי מצה אליבא דחכמים וגם הא אינו בא לכלל חמץ אלא חמץ נוקשה דאינו אלא בלאו ואינו בכלל כל שישנו בבל תאכל חמץ ואפי' א"נ דזה הוי בכלל כל שישנו בב"ת חמץ כיון דעכ"פ אסור בלאו מ"מ לר"א דס"ל באלו עוברין דנוקשה אינו אסור מה"ת כלל וא"כ פשיטא דא"נ דתבואה שלא הביאה שליש אינה חזי' לחמץ גמור ה"ה אינו בא לידי חמץ ואין יוצאין בו ידי מצה וא"כ למה צריך ר"א למילף מתרומה ת"ל דיכול ללמוד ממצה דאינו יוצא בה ידי מצה לדידי' כיון דאינו בא לידי חימוץ ואע"ג דיש לומר עפ"מ שנסתפקו התוס' בריש אלו עוברין אי גרסינן במשנה ר"א או ר' אלעזר עיי"ש מ"מ מזה גופא מוכח מדלא פשטו התוס' דר"א ע"כ סובר דנוקשה אסור מה"ת ושפיר הוי בכלל ל"ת חמץ ולכן צריך למילף מתרומה נראה מבואר דהתוס' ס"ל דתבואה שלא הביא שליש יכול להביאה לידי חמץ גמור ג"כ היוצא לנו מזה דנראה ברור דד' התוס' בר"ה לאו דוקא נקטי עמלין של טבחים ומודים דתבואה שלא הביאה שליש חזי' לאכילה לגמרי וא"כ נסתר כל מה שכתבתי וצריך טעם למה פשיטא לרש"י ותוס' דתבואה קודם שהביאה שליש אינה אסורה משום חדש

שבתי וראיתי שכבר ישבו על מדוכה זו גדולי האחרונים ז"ל ה"ה הג' המובהק מורא"ז מרגליות ז"ל בת' בית אפרים חיו"ד סי' ס"ח והג' בעל מנחת חינוך ז"ל במצות חדש והנה הג' בעל מנחת חינוך לא העלה דבר בזה מפני שלא הי' לפניו מקורן של דברים בירושלמי בפנים לעי' בו אמנם הג' מוהרא"ז מרגליות האריך בזה בדברים נכונים ויען כי גם בדבריו ז"ל לא נתברר עוד על נכון שמעתתא דא כמ"ש הוא ז"ל בעצמו אעבור פרשתא דא ואתני'

והנה שורש הד' תלי' בביאור ד' הירושלמי פ"א דחלה ה"ג לכן נעתיק לנו ד' הירושלמי וז"ל הירושלמי על מה שנאמר במשנה ותבואה שלא הביאה שליש מ"ט דרבנן נאמר לחם בפסח ונאמר לחם בחלה מה לחם האמור בפסח דבר שבא לידי מצה וחמץ אף לחם שנאמר בחלה דבר שבא לידי מצה וחמץ מ"ט דר"א כתרומת גורן כן תרימו אותה מה תרומת גורן מתבואה שהביאה שליש וכו' ולית לי' לר"א לחם לחם אשכח תני בשם ר"א אינה חייבות בחלה ואין אדם יוצא בה ידי חובתו בפסח [פירוש דיליף לחם דפסח מחלה לפי שיטתו דיליף חלה מתרומה