כלי חמדה במדבר קלד

בימי בית ראשון דבכיבוש עזרא כיון שביארנו שאז גם כיבוש יחיד שמי' כיבוש וא"כ מה בכך דקנאה נכרי הא עתה דקנאה ישראל נעשה א"י מחדש כמו שנתקדש מתחלה בזמן עולי בבל

אך בלא"ה מוכרח כן שכונת הר"מ ז"ל על ימי בית ראשון שהרי כתב והכל מה"ת וזה הי' רק בימי בית ראשון דבימי עזרא תו"מ רק מדרבנן מטעם דלא הוי ביאת כולכם כמו שכ' הר"מ ז"ל בסוף הפרק ה' כ"ו עיי"ש ולענ"ד זה נכון מאוד בפשט ד' הר"מ ז"ל ול"ק כלל קושית הכ"מ שאין כוונת הר"מ ז"ל כלל לחלק בין כיבוש לחזקה אלא באופן הקידוש

שבתי וראיתי לרבינו הגדול המבי"ט ז"ל בס' קרית ספר פ"א מה' תרומות שכ' בזה"ל, ונראה דבענין מלך או נביא ורוב ישראל אפי' לכיבוש א"י היינו בכיבוש ראשון אבל כיבוש שני כיון שכבר קידשה א"י אע"פ שבטלה כשגלו לא הוצרכו רוב ישראל אלא עזרא וסיעתו קדשוה עכ"ל מבואר ג"כ כמו שאמרנו דקידוש עזרא הי' אפי' ע"י מיעוט ישראל וזה הי' החילוק בין כיבוש יהושע לכיבוש עזרא אמנם אח"כ כתב בזה"ל עכו"ם שקנה קרקע בא"י לא הפקיעה אלא היא בקדושתה "וחייב בתו"מ וביכורים מה"ת ישראל שלקחה דאינה כיבוש יחיד דכיון דגלי קרא דירושה שני' לחוד הוא דאית בה משמע דכל זמן ירושה שני' לא בטלה קדושתה אפי' במכר" עכ"ל ודה"ק אלו תמוהין מאוד לענ"ד דמלבד דלא ידענו פתר לדה"ק דמה ענין זה להא דקדושה שני' לא בטלה וברור הדבר דאפי' בקדושה ראשונה איתא לדין זה דבזמן קדושתה לא נפקעת אפי' ע"י מכר מלבד זאת איך אפשר לפרש דקאי הר"מ ז"ל על קדושה שני' הא בקדושה שני' לדעת הר"מ ז"ל אינו חייב בתו"מ כ"א מדרבנן כמ"ש הוא ז"ל בעצמו קודם לזה בשם הר"מ ז"ל הכלל שד' הרב ז"ל צע"ג לענ"ד ואולי ימצא כ"ת פתר לדה"ק נא להודיעני

ג) והנה ראיתי לכ"ת שכ' שנראה עיקר כדעת הב"ח בדעת הר"מ ז"ל דפירות א"י שיצאו לחו"ל אפי' הגילגול הי' ג"כ בא"י פטור מחלה כיון דדרשינן שמה נראה דכשבאו לחו"ל פקע חיובם ודלא כהמל"מ בזה וראי' לזה מד' הירושלמי פ"א דקדושין סוף ה"ח דאיתא התם על הא דס"ל לר"א דאף החדש אסור בחו"ל מ"ט דר"א בכל מושבותיכם בין בארץ בין בחו"ל מה מקיימין רבנן בכל מושבותיכם בחדש שבו שיצא לחו"ל עכ"ל הירושלמי מבואר דצריך קרא לרבנן דחדש שיצא לחו"ל אסור וקשה ת"ל כיון דגדל בא"י ונתחייב בחדש מהכ"ת שיופקע חיובא מהם כשיצאו לחו"ל וע"כ דה"א דילפינן לחם לחם מחלה ונימא דכמו בחלה שיצאו לחו"ל פטורין מן החלה ה"ה חדש אך ז"ד א"נ דבחלה אף לאחר גילגול ונתחייבו מ"מ כשיצאו לחו"ל פקע חיובא מהם שפיר אצטריך קרא לחיובא בחדש משא"כ א"נ כדעת הראב"ד ז"ל דטעמא דר"ע רק מצד דאזיל בתר גילגול וא"כ בחדש דכבר נתחייב למה לי קרא אלו ד' כ"ת ויפה העיר בזה

והנה לכאורה עלה בדעתי שמכאן יהי' ראי' למה שחידש הגאון המופלא בעל צפנת פענח שיחי' בחי' על הר"מ ז"ל פ"י מה' מאכלות אסורות ה"ב דאע"ג דכל ה' מינים אסורים בחדש מה"ת מ"מ בשעורין יש איסור נוסף דהוא איסור טבל כיון שמקריב העומר ממנו הרי הוא טובל ואסור בהנאה של כילוי ועיי"ש שהוכיח כן מלשון רש"י ותוס' פסחים (דף כ"ג) בהא דקוצר לשחת ומאכיל לבהמה שכ' אף "חטין" גמורין ע"י קיטוף ומדלא נקטו שעורין אלא חטין נראה דשעורין אסור בהנאה של כילוי דהן טובלין והוא חידוש דין ואין להשיב ע"ז מהא דמקשינן במנחות