כלי חמדה במדבר קלג

על קדושת הקנין שיהי' קדוש אף לתרו"מ אבל הקנין לא נתבטל ולכן בחלה דחזינן דאף בירושה ראשונה דלא נתקדשה לגמרי אלא לאחר כיבוש וחילוק או עכ"פ שקנאה כולה מ"מ בחלה מיד נתחייבו כשבאו לא"י אע"פ שעדיין לא קנאה כולה א"כ מוכרח דבחלה ל"צ אלא קדושת קנין ומה שקנאו חייב מיד בחלה וכיון דקנין חזקה לא נתבטל א"כ אע"ג דנתבטל לענין תו"מ מ"מ חלה נוהגת בזה"ז וע"ז השיב להם ר"ה בדר"י דבחלה איכא טעמא אחרינא אף בימי עזרא לא הי' נוהג משום דבחלה צריך ביאת כולכם וכ"ז שלא באו כ"י לא"י אינם חייבין בחלה וזה נלענ"ד ישוב נכון מאוד לקושית הטו"א ואשמע בזה דעת כ"ת שי'

ובעיקר דברי הר"מ ז"ל בפ"ו מבית הבחירה הנ"ל במה כ' לחלק בין כיבוש ראשון לשני שתמה עליו הכ"מ כנ"ל לענ"ד להמעי' היטב בלשון הר"מ ז"ל שכ' שם בזה"ל אבל חיוב הארץ בשביעית ובמעשרות אינו אלא מפני שהוא כיבוש רבים וכיון שנלקחה הארץ מידיהם בטל הכיבוש ונפטרה מה"ת ממעשרות ושביעית שהרי אינה מן א"י וכיון שעלה עזרא וקידשה לא קידשה בכיבוש אלא בחזקה שהחזיקו בה ולפיכך כל מקום שהחזיקו בה עולי בבל ונתקדש בקדושת עזרא השני' הוא מקודש היום אע"פ שנלקחה הארץ ממנו וחייב בשביעית עכ"ל הר"מ ז"ל יראה שעיקר כונת הר"מ ז"ל דההבדל בין קידוש יהושע לקידוש עזרא דקידוש יהושע הי' ע"י כיבוש רבים וכיבוש יחיד ל"ש כיבוש א"ד וראי' לזה שהרי דוד שקידש את סורי' אינו בכלל א"י מטעם דהוי כיבוש יחיד הרי מבואר דקדושה הראשונה לא הי' אלא ע"י כיבוש רבים וא"כ כשנכבשה הארץ אח"כ ע"י נ"נ הרי בטל הכיבוש הזה וממילא בטלה הקדושה ולכן אפי' אם החזיק ישראל אז בקרקע שקנאה מהנכרי וזרע בה מ"מ אינו בגדר כיבוש וממילא אינו נעשה א"י ואפי' אי הוי בגדר כיבוש הוי כיבוש יחיד ול"ש כיבוש משא"כ הקידוש דעזרא אז לא הי' רבים מישראל וגם לא עשו חזקה בכל א"י וא"כ הו"ל כ"ז שעלו בימי עזרא כמו יחידים שבאו לעשות חזקה בהארץ וע"ז ג"כ קידש עזרא שיהי' נעשית ע"י חזקה זו א"י וכיון שכן אע"פ שנלקחה אח"כ א"י מאתנו מ"מ ישראל שקנה קרקע בא"י והחזיק בה יש לאותה קרקע דין א"י מכח קידוש עזרא כיון דקידוש עזרא הי' ע"ז וכחו של עזרא נשאר קיים לדורות ולזאת כ"מ שנתקדש בקדושת עזרא שנתקדש אפי' בחזקת יחידים נשארה בו קדושת עזרא ואימת שבא ליד ישראל יש לו דין א"י וחייב בתו"מ

ובאמת דבר זה דקידוש עזרא הי' אפי' באופן כזה מבואר גם בירושלמי שבועות שזכרנו לעיל דחשיב כן דקידש עזרא הוא אפי' ביש עליהם עול מלכות וראשון ראשון קנאה ומתחייב במצות ולכן קדושת עזרא נשארה על אותן המקומות והרי זה מוכרח בדעת הר"מ ז"ל דמש"כ דחייב היום בתרו"מ היינו כשבא הקרקע ליד ישראל דאל"כ אפי' בכיבוש יהושע ג"כ ס"ל להר"מ דאם קנאה הנכרי פטור מתרו"מ אע"ג דא"ק לנכרי להפקיע וא"כ כיון שהרמז"ל בא לחייב רק כשהוא של ישראל אע"ג שיש עליו שיעבוד ד' מלכיות מ"מ חייב בתרו"מ הרי ממש באופן זה קידש עזרא את א"י ולכן קדושת עזרא נשארה על אותן המקומות שהחזיקו בהן עולי בבל

ולפ"ז דברי הר"מ ז"ל בפ"א מתרומות ה"י במה שכ' דעכו"ם שקנה קרקע מישראל בא"י לא הפקיעו מן המצות ולפיכך אם חזר ישראל ולקחה ממנו אינה ככיבוש יחיד אלא מפריש תו"מ ומביא ביכורים והכל מה"ת כאילו לא נמכרה לעכו"ם מעולם הכל סובב הולך על כיבוש עולי מצרים ועל דין תורה הגמור