כלי חמדה במדבר קכא

בחולין (דף ב' ע"ב) דטמא במוקדשין יכול לשחוט בסכין ארוכה וא"כ הרי שפיר יוכל להתפרש הקרא על יום הששי דדוקא בששי לא יכלו לעשות את הפסח אבל בשביעי הרי הם בעצמם יכולין לעשות את הפסח דאע"ג דהם טמאים ואסורים ליכנס למקדש מ"מ הא יכולין לשחוט בסכין ארוכה וכיון דיכולין לאכול את הפסח בערב ה"ה לגמרי כטהורים והוא תימה גדולה על התוס' וע"כ צ"ל דהתוס' ס"ל דשחיטה הוי עבודה במדבר ובעינן לעמוד לשרת וצריך השוחט שיהי' בפנים העזרה בשעה ששוחט וכיון שכן שפיר הכריחו התוס' דע"כ איירי בשביעי דאל"כ לא הי' יכולין לעשות הפסח בעצמם כיון דטבו"י אסור ליכנס לעזרה א"כ א"א לשחוט את הפסח

אך לפ"ז קשה א"כ הרי צריך כהונה וא"כ בלא"ה לא יכולים לעשות בעצמם אפי' למחר [ובאמת גם מטעם אחר יש להכריח דתוס' ס"ל דשחיטה הוי עבודה דהנה לכאו' יפלא על לשון התוס' שכ' דהראי' מדכתיב ולא יכלו לעשות ביום ההוא משמע הא למחר יכולין לעשות בעצמן ולשחוט בלא שליחות דנראה מבואר מדבריהם דבשליחות יכולין לשחוט אפי' כשהן טמאים וא"י לשחוט בעצמם וקשה הא כל מילתא דאיהו ל"מ עביד גם שליח ל"מ משוי ואם כי יש לדחוק דכונתם ע"י שותפות אך פשט הלשון אינו מורה כן לכן נראה דהתוס' לשיטתם דס"ל דאע"ג דפשיט לי' להגמ' דכהנים שלוחי דרחמנא מצד כ"מ דאיהו ל"מ עביד מ"מ היינו רק דאינם שלוחי דידן לחוד אבל לפי האמת דהם שלוחי דרחמנא יכולין להיות גם שלוחי דידן אפי' במילתא דל"מ עביד כיון דנעשין שלוחי דרחמנא ה"ה דנעשין שלוחי דידן ומעתה נראה דבשחיטה נהי דלפי האמת דניתנה שחיטה אף בחולין ושחיטה לאו עבודה הוא ל"ש לומר דכהנים שלוחי דרחמנא בשחיטה ואם אצל הבעלים הוא בגדר לא מצי עביד הוי נשחט שלא בשליחות מ"מ בדור המדבר דשחיטה הי' עבודה ככל עבודות וממילא הי' כהנים שלוחי דרחמנא ושוב נעשים שלוחי דידן ג"כ אע"ג דאנן ל"מ עביד

ובזה יש לעי' גם על ד' מרנא הגאה"ק בעל ח' הרי"מ זצוק"ל דבמדבר לא הי' אפשר לעשות את הפסח משום דצריך שליחות הבעלים ולהנ"ל ז"א כיון דהוי עבודה ונעשין שלוחי דרחמנא ממילא נעשין גם שלוחי דידן אע"ג דאנן ל"מ עביד וי"ל דמטעם זה הכריחו התוס' לפרש באופנים אחרים הא דבגנותן של ישראל הכתוב מדבר ואכמ"ל יותר]

ומה שנלענ"ד להעיר בדבר חדש עפ"מ שראיתי לרבותינו בעלי התוס' על התורה בפ' נשא בקרא דלעבוד עבודת עבודה שכ' בזה"ל שחיטה הפשט ונתוח שהם עבודת כהנים וזה הי' עושין הלוים כדכתיב בעזרא ובדה"י וגבי פסח של חזקי' שהי' הלוים מפשיטין עכ"ל והנה באמת בדה"י ב' ל' פסוק ט"ז כתיב ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלקים הכהנים זורקים את הדם מיד הלוים וגו' והכונה ע"כ מיד הלוים ששחטו את הפסחים דקבלת הדם הרי פסול ביד לוים וכן מבואר בקראי לקמן

אמנם לכאו' תמי' על רבותינו בעהת"ו דמ"ר ממה שנאמר בדה"י דהלוים הי' שוחטין דגם במדבר הי' שוחטין הא במדבר לר"ע שחיטה הוי עבודה כיון דבשר נחירה אשתרי וא"כ צריכה כהונה

לכן נראה דהתוס' ס"ל דאע"ג דלר"ע שחיטה הוי עבודה ולא היתה נוהגת בחולין מכל מקום כיון דזה היה תמיד כללא דקדשים צריכין שחיטה גם בבמה אף קודם שנצטוו על הזביחה בחולין מ"מ בקדשים הי' צריכין שחיטה וגדולה מזו דעת כמה גדולים