כלי חמדה במדבר קכ

ונראה דמוכרח דהי' נשחט שלא בשליחות והי' נשחט ע"י הכהנים דזה א"א לומר דהי' נשחט ע"י בעלים כיון דשחיטה עבודה הוא א"כ כמו דלא אפשר ההקרבה ע"י זר ה"ה דלא אפשר שחיטה וע"כ כדאמרן דהי' הוראת שעה שיהי' נשחט הפסח שלא בשליחות הבעלים

אך לפ"ז יקשה עלינו ד' הגמ' דפסחים (דף צ' ע"ב) דמייתי רב ראי' דאין שוחטין וזורקין על טמא שרץ משום דס"ל כר"י דאמר טמאי מת מצוה הי' שחל שביעי שלהן להיות בע"פ שנאמר ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא אבל למחר יכולין לעשות ובתוס' שם ד"ה דחל שביעי שלו כתבו אבל ששי שלהן ליכא למימר מדכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא הא למחר הי' יכולין לעשות "ולשחוט הן עצמן בלא שליחות" מדלא כתיב ולא יכלו לאכול עכ"ל מבואר מד' התוס' דכל הוכחת רב ור"י דהי' שביעי שלהן משום דכתיב ולא יכלו לעשות ע"כ הכוונה על הם עצמם ולהנ"ל הא הם בעצמם אפי' למחר לא יוכלו לעשות את הפסח דהרי הי' צריך כהונה דשחיטה הי' עבודה וא"כ ע"כ הפירוש כפשוטו וא"כ מנ"ל דהי' ביום השביעי דילמא הי' בששי ולמחר באמת יכולין לעשות את הפסח כיון דהי' יכולין לטבול ולאכול לערב

ולכאורה עלה בדעתי לת' בפשיטות דהרי מוכרח מד' התוס' דס"ל דזרים כשרים לשחיטה דאל"כ א"א בשליחות ג"כ כיון דכל מילתא דאיהו ל"מ עביד גם שליח לא מצי משוי וע"כ דאזלי בשיטות ר"י דגם במדבר הי' צריך שחיטה בחולין באותן מינים דא"ק למזבח ושפיר שחיטה לאו עבודה הוא

אמנם לר"ע דס"ל דשחיטה עבודה א"א לפרש לעשות את הפסח קאי על הבעלים עצמם וצריך לומר כת' האחר שבתוס' דביום ההוא מיותר לכן דייק מני' דהי' ביום השביעי

ועפ"ז אשכחנא פתרא למה שתמי' לי זה כביר דברי מרן הכסף משנה ז"ל שכ' להוכיח דעת הר"מ ז"ל בפ"ו מה' קרבן פסח ה"ב דט"מ שחל שביעי שלו בע"פ אפי' טבל אין שוחטין וזורקין עליו מדכתיב ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא מבואר דלמחר יכולין לעשות וקשה אי בלא טבילה הא גם מחר אין יכולין לעשות ואי בטבילה הא גם היום יכולין לעשות א"ו דהיום א"א בשום אופן דטב"י דמת אין שוחטין עליו את הפסח עיי"ש

ועי' בלח"מ ובמל"מ שעל כל הוכחות שלו כתבו להשיג ועל זה לא מצאו מענה ותמי' מאד הא לפ"ד התוס' הנ"ל דהפירוש ולא יכלי לעשות היינו הם עצמם א"כ הפירוש כפשוטו דבאמת המעשה הי' כשלא טבלי ולא הספיקו לטבול כמ"ש הראב"ד והא דכתיב בקרא ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא דנראה דהיום א"א בשום אופן אפי' לאחר טבילה היינו הם עצמם דזה אר"ג דשוחטין וזורקין על טבו"י דט"מ מ"מ הוא בעצמו א"א לשחוט את הפסח משום דא"א ליכנס לעזרה ועי' היטב בכ"מ ותראה שזה פליאה גדולה וח"ו לומר עליו שאשתמיט ממנו פירוש התוס'

אמנם להנ"ל ד' הכ"מ נכונים דהר"מ ז"ל להלכה דפסק כר"ע והי' שחיטה עבודה וא"כ הי' צריך כהן בשחיטה וא"כ א"א לפרש הקרא על עצמם וע"כ הכונה כפשוטו על הקרבת הקרבן ע"י כהנים ודיוק הגמ' דהי' ביום השביעי משום דכתיב "ביום ההוא" וא"כ שפיר כתב מרן הכ"מ דמוכח מזה דטבו"י דט"מ אין שוחטין וזורקין עליו, אמנם לאחר העיון היטב בעומקה של שמועה נראה דז"א והתוס' ג"כ ע"כ אזלי לשיטת ר"ע דשחיטה היתה עבודה במדבר דאל"כ יקשה על פירוש התוס' דמפרשים דא"א הי' לעשות ביום ההוא קאי על הבעלים בשחיטה כיון דהי' טמאים והא מבואר