כלי חמדה במדבר קטז

הרי אינו נהנה ממנו כל הנאה שיכול להיות לו ממנו הוי שלא כד"א ולכן מברך רק שהכל כנ"ל ביאור ד' הר"מ ז"ל

ומעתה י"ל עפימ"ש הפנ"י בח' ביצה (דף ז') לפרש דפלוגתת ריו"ח ור"ל אי ח"ש מותר מה"ת אי אסור מה"ת הוא משום דאזלי לשיטתיי' אי סגי בהנאת גרונו או צריך הנאת מעיו דבח"ש ליכא אלא הנאת גרונו דכל זמן שאינו כזית ל"ש הנאת מיעיו כלל ועיי"ש וא"כ נראה דבשמן בפחות מכשיעור ל"ש ברכה כל כיון דאינו בגדר אכילה כלל וא"ש מאוד דברי רש"י ז"ל דהי' קשה לו מ"ר מחומש דצריך שיעור לברכת הנהנין לכן פירש דבברכות ואכלת כתיב וא"כ צריך עכ"פ הנאת אכילה וא"כ בשמן דליכא הנאת גרונו צריך עכ"פ הנאת מעיו וא"כ ל"ש ברכה בפחות מכשיעור ושוב קשה דהוי מזיק וא"כ ל"ש ברכה כלל וז"נ בישוב ד' רש"י ז"ל

אך לפ"ז יצא לנו דין חדש דבשמן ל"ש ברכה על פחות מכשיעור לפ"ד הר"מ ז"ל ויש להאריך עוד בכ"ז ואכמ"ל אפס להשתעשע את כ"ג שיחי' רשמתי ראשי פרקים (ועי' לקמן בפ' ואתחנן בדיני ברה"מ שם ביארנו בארוכה ענין זה עיי"ש ותמצא נחת)

ג) ומ"ש כ"ג בלשון רש"י ז"ל פסחים (דף נ"ט) דכונתו על חזה ושוק הנאכל לכהנים והוי חטא בשביל שתזכה לא ידענא מה קאמר מר דהרי הכהן אינו מחו"כ א"כ אפי' אם הבעלים לא יאכלו את השלמים הרי הכהן יזכה מיד בחו"ש וא"כ מנ"מ לכהן בזה שעובר על עשה דהשלמה ואין לומר כיון דצריך תנופה ובלא זה אין הכהנים זוכין בחו"ש א"כ אם לא יביא כפרתו הרי לא יוכל ליכנס לעזרה להניף עם הכהן את החו"ש ושוב אין הכהן יכול לזכות בחו"ש ושפיר הוי חטא בשביל שתזכה ז"א אחד דהרי צריך סמיכה ג"כ ואיך הי' עם הסמיכה, וע"כ דשכחו הבעלים שהם מחו"כ ונכנסו למקדש וסמכו וא"כ י"ל דגם התנופה היתה בשגגה והקריבו השלמים כדין ואח"כ נזכר שהוא מחו"כ ולא יוכל לאכול השלמים לערב

אמנם מלבד זאת יש לי עיון גדול בדין זה דתנופה דנראה דנהי דתנופה מעכבת לדעת רש"י ז"ל כפ"מ שמובא בתוס' מנחות (דף ס"א ע"ב) בד"ה כהן דעיקר התנופה הוא בבעלים וכן הוא ברש"י כת"י שנדמ"ח בדפוס ווילנא יעיי"ש מ"מ התנופה בבעלים ע"כ שאינה מעכבת דהרי מבואר בברייתא שם במנחות (דף ס"ב ע"ב) דשולח קרבנותיו ממדה"י הכהן מניף על ידו ולתרץ זה מוכרחין אנו לומר כמ"ש רש"י ז"ל שם (דף ס"א ע"ב) ד"ה שהתנופה בכהנים שכ' בזה"ל ויכולין עכו"ם ונשים לעשות כהן שליח שלכאו' אינו מובן כונת רש"י ז"ל הא אין שליחות לעכו"ם

אמנם נראה דכונת רש"י ז"ל דהבדל בין סמיכה לתנופה הוא דסמיכה הוא רק בבעלים עצמם וכיון דל"מ בי' שליחות אין שום עצה אבל תנופה דצריך בעלים וכהן א"כ הכהן הו"ל כאלו הי' שותף במצוה זו ושוב יכול להעשות שליח עבור הבעלים ג"כ ולזאת אע"ג דאין שליחות לעכו"ם מ"מ כיון דהכהן א"ל שותפות בגוי' יכול להעשות שליח עבור העכו"ם ג"כ וז"ב ומוכרח בדעת רש"י ז"ל ולכן גם בשולח קרבנותיו ממדה"י הכהן מניף על ידו והיינו ג"כ בשליחות הבעלים וא"כ ה"ה בטמא ג"כ אין התנופה מעכבת כלל מלהקריב את שלמיו

וכן נראה דעת התוס' (דף ס"ב ע"ב) בד"ה וכן השולח קרבנותיו דכל השקלא וטרי' שלהם מסמיכה ולא ביארו כלל מה יעשו עם התנופה בערל וטמא דמשלחין קרבנותיהן ע"כ דפשיטא להו דכהן יכול להניף בלא הבעלים ואין זה מעכב את הקרבת הקרבן כלל וכן מוכרח דעת הר"מ ז"ל אף דלא הביא דין זה