כלי חמדה במדבר קיד

ובחידושינו במס' חולין ר"פ הזרוע והלחיים כתבנו ע"ד התוס' שם שהקשו דנראה דא"ל ק"ו ה"א מסברא דזרול"ח אינו נוהג אלא בחולין אע"ג דקרא סתמא כתיב ומהכ"ת לומר דא"נ בקדשים וכתבנו דלכאו' קשה קשיות הברית אברהם הא לכהנים אסור קיבה באכילה כיון דלאו בני שחיטה הם אך לכאו' צ"ע לפ"מ דקיי"ל דחולין מקדשים לא ילפינן א"כ מהכ"ת להתיר נבילה בחולין לכהנים אך י"ל דבאמת עיקר קרא צריך על נו"ט דקדשים דה"א דכמו דמליקה הותר להם ה"ה דנו"ט הותר להם בקדשים ומעתה י"ל דא"ל ק"ו שפיר ה"א מסברא דזרול"ח אינו נוהג אלא בחולין כיון דצריך קרא דיחזקאל דנבילה אסור להם בקדשים ע"כ דזרול"ח וקיבה א"נ בקדשים דא"נ דבקדשים נבילה מותרת להם א"כ בקדשים אינם בני שחיטה וב"מ אסורים להם לכן שפיר רק מכח הק"ו צריך קרא דאותם

איברא דמד' רש"י שבת (דף י"ג ע"א) בד"ה, ודורשן שכ' בזה"ל כדדרשינן להני קראי במנחות דמשום דאשתרי מליקה בחטאת העוף גבייהו הוצרך להזהירם על מליקת חולין שהוא נבילה' מבואר מד' רש"י ז"ל דה"א להתיר מליקת חולין

אך מלשון רש"י ז"ל נראה דזה לא ס"ד להתיר לכהנים נבילות וטרפות בעלמא רק דהי' ס"ד דמליקה גם בחולין הוא שמיטה אצל כהנים כמו שהוא שחיטה בקדשים וקמ"ל דמליקה בחולין גם בהנים נבילה הוא וממילא ידעינן דאסור להם משום נבילה דמה שהוא נבילה בעצם לא אשתרי להו וקדשים שאני דמליקתן זו הוא שחיטתן כנלענ"ד ברור בדעת רש"י ז"ל למדקדק בלשונו הזהב (וזה דלא כמו"ש במק"א דמאן דס"ל דמליקתן זו שחיטתן לא יכול לומר כהנים אצטריכא לי' ועפ"ז כתבתי בסוף ספרי כלי חמדה ויקרא בקו"א הוכחה דאמת הוא דברי הירושלמי חולין (דף. י') דריו"ח ס"ל דמליקתן זו שחיטתן ולכן מוכרח לומר דאליהו עתיד לדורשה ולד' רש"י ז"ל מבואר דזה אינו בהכרח כלל דאפי' א"נ דמליקתן זו שחיטתן ה"א דחולין לא עדיפי מקדשים וכיון דהוא שחיטה בקדשים ה"ה דהוה שחיטה בחולין ודו"ק היטב בזה]

ובזה ממילא יפלו כל הקושיות שיש בזה דמעולם לא ס"ד דיהי' כהנים מותרים בנו"ט ושפיר הויין בר זביחה ויש להאריך עוד בזה ואכ"מ ול"כ אלא להשתעשע קצת את כ"ג שליט"א

ברם מ"ש כ"ג שא"י איך כתבו בפשיטות דב"מ לאו לאכילה ניתן דלא מצאנו כן אלא לענין נודר מן הבשר ומעילה אבל מנ"ל דאינו בגדר אוכל כלל תמהני על מעכת"ה דאשתמיט מני' דברי התוס' דמעילה (דף כ' ע"ב) בד"ה קרביים לאו בשר נינהו שכ' בזה"ל ונפ"מ שאם לא הי' ראוין לאכילה כ"א לכלבים א"כ מקח טעות נראה מבואר דס"ל דאינו מאכל אדם כלל ובאמת מ"ש בפשיטות דנמנין עליהם בפסח לא ידענא מנא לי' דנמנין על ב"מ ולפי מועט עיוני לא מצאתי הדברים מבוארים [עי' בקו"א שבסוף ספר ויקרא אות ו' או"ק ד' מ"ש בזה ואכמ"ל יותר]

ב) מ"ש כ"ג באות ב' מלוג שמן של מצורע דלכן הי' מתחלק לכמה כהנים שיהי' לכל אחד כ"ש אך לפ"ז העיר בהא דברכות (דף ל"ה ע"ב) דמ"ר מחומש דתרומה לברכה שלפני' דמחייב אכ"ש וכתב כ"ג שליט"א שבזה תי' ד' רש"י ז"ל מקשיות הגרעק"א ז"ל בדרוש וחידוש הנה כ"ג קיצר מאוד ומחוי במחוג

ולכאורה לא ירדתי לסו"ד דהרי קשיות רעק"א ז"ל על רש"י שכ' דקשיות הגמ' מדכתיב ואכלת גבי ברכת המזון וממילא דה"ה גבי ברכות שלפניהן וע"ז תמה רעק"א ז"ל