כלי חמדה במדבר קיג

[כשהוא גזיז] תמימה אלא שלדברינו תקשה דבן בג בג אהדדי דלפ"מ דיליף גז"ש מפסח מצרים לתמיד ע"כ דס"ל דגם פסח מצרים פוסלין דוקין וא"כ תמים כפשוטו וי"ל דדב"ו נדע לתמיד או דס"ל כמ"ד דן מנה ואוקי באתרה ועי' בירושלמי פ"א דמגילה כל צפור כל כנף פרט ר"א פרט למירטים והר"מ ז"ל לא כ' כל אלה וצ"ע במפרשי הירושלמי ואין לי רק ירושלמי בלא פירוש וע"כ אני מוכרח להפסק באמצע כעת

ח) תירוצו על הר"מ ז"ל שפסק דפסח לאחר קטורת ונרות נחמד מאוד ולדידי ה"נ דלטעמי' אזיל לפמ"ש במק"א בישוב שיטתו סופ"ד מפרה שפסק דפרה כשרה שלא כרבא בחולין (דף ל"ב) דס"ל דאותה ולא אותה ואת חברתה דוקא דומי' דידה וכקושיות תוס' שם ומזה העירותי ליישב שיטתו דפסק דשתה"ל אין אפיתן דוחה יו"ט משום שנאמר לכם ולא לגבוה ות"ל דלדידן אין צרכי שבת נעשין ביו"ט רק משום הואיל ובשתה"ל ל"ש הואיל וכבר תמהו בזה המפורשים ולהנ"ל י"ל דהר"מ ז"ל ס"ל דס"ד דיאפו עם חולין כקושיות הכרו"פ ס' ק"ח אלא שדבריו תמוהים דהא להדי' מבואר במנחות (דף צ"ד) מאותם שצריך לאפות אחת אחת רק די"ל דמיעט דומי' דידהו אבל עם חולין שאני לכן צריך קרא דלכם ולא לגבוה ולכן שפיר אין אפיתו דוחה יו"ט וא"ש ד' הר"מ ז"ל ולפ"ז גם הני ברייתות דקטורת ונרות אם קודמים לפסח בהא נחלקו אותו דומי' דידי' והיינו עבודה שבפנים דוקא וא"כ הר"מ לטעמי' א"ש

ובאמת בעיקר קושיות התוס' דבפסח ותמיד ת"ל דתדיר קודם ק"ל מה ענין זל"ז הרי תמיד קדש קדשים ופסח קק"ל ואין מקומותיהם שוות כלל, וי"ל דס"ד דיעשו שניהם בב"א ובכה"ג אפשר דלא אמרי' דוקא תדיר קודם אלא שלא יאוחר וע"ז כ' קרא לומר יאוחר פסח ומדוייק שלא אמר כלל יוקדם תמיד דאי משום תמיד י"ל דבב"א סגי אבל התורה הקפידה דוקא שיאוחר הפסח ונפ"מ טובא לדינא בזה ומיהו בענין אם הקדימה עיקר או גם בב"א די יש להאריך הרבה והגליון קצר להביא אף אפס קצהו

ט) תמיהתו על פירוש המשניות להרמב"ם סופ"ד דחלה צ"ע הרבה ומש"כ מתוס' פסחים פ"ט הנ"ל להביא מתוס' שם (דף פ"ח ע"א) שכ' להדי' דמשום חינוך מצוה ל"ש לאו דל"ת וחידוש על הגרע"א שהביא ד' המג"א והקשה עליו ובאמת כונת המג"א ע"ד התוס' בדף הקודם ועיי"ש את זה ראיתי להעיר בהחפזי על ד' כת"ה היקרים שיחי' ובכלל אומר כי נחתי מאוד מדבריו היקרים ואקוה כי רבים יהנו לאור תורתו והנני מחכה על תשובתו היקרה במוקדם ואברכו בכ"ט כאו"נ היקרה וכו'

וזה אשר כתבתי להשתעשע בדבריו היקרים והוספתי עתה בעת סידר הדברים איזהו הערות להלהיב לבב התלמידים

א) מ"ש כ"ג באות א' די"ל דאה"נ דבמתנות דזרול"ח וקיבה לא ניתן הקיבה לאכילת כהנים רק הזרול"ח הנה דרך פלפול יש להביא ראי' לזה דבזה מיושב קשיות הג' בעל ברית אברהם ז"ל הנודעת דהרי מדצותה התורה ליתן לכהנים זול"ח וקיבה מוכרח דכהנים אסורים בנבילה דאל"כ הקיבה אסורה להם כיון דבמיתה תלי' מילתא והקיבה הוי כמנח בדקולא מיד לאחר שחיטת הסימנים

ולהנ"ל א"ש דהקיבה בלא"ה לא ניתן לאכילת כהנים כיון דל"ש בהו למשחה ולגדולה ורק לנשיהם ולעבדיהם נתנה והם אינם מותרים באכילת נבילה דמליקה לא אשתרי להו כיון דל"מ לה אלא בקדשי קדשים דהיינו חטאת העוף ואינו נאכל אלא לזכרי כהונה וא"כ לדידהו בשחיטה תלי' מילתא ושוב ב"מ מותר להם: