כלי חמדה במדבר קיב

ו) מ"ש שם דסתם זבח הוא שלמים לפי מועט ידיעתי בעניתי לא מצאתי זאת ונהפוך שמענו בכ"מ בש"ס דדריש הגמ' חטאת ואשם מניין ת"ל זבח [ועי' זבחים (דף ד' ע"א ל"ו ע"א) מנחות (דף צ"א ע"ב) זבחים (צ"ט ע"ב ק"ט ע"א) נזיר (דף ס"ד ע"ב)] אלא שי"ל שלשון תורה לחוד ולשון חז"ל לחוד חולין (דף קל"ז ע"ב) או דשאני התם דהריבוי כתב אצל שלמים ואדאתאן עלה העירותי בגמ' שם במה דמשני ואב"א תני זבח ומ"ט לא משני כן בחולין (דף מ' ע"ב) וצ"ל דלר"ה לטעמי' הכא לס"ל לשבש א"כ א"ש חומר קשיות הכרו"פ ס' דראב"א אדראב"א כ"נ לפר' בלי עיון

ז) פלפולו באות ב' נחמד ונעים אלא שיש להעיר דאינו מוכרח מברייתא ד"ה שש"פ ונמצא יבלת שפסולו משום יבלת וביקור אינו מעכב דילמא אה"נ מה שנפסל הוא משום שראינו שלא נתבקר כלל ופסול משום שלא הי' ביקור [אגב אעיר כתב תוס' פסחים כ' דביקור מעכב וצ"ל סוכה והוא בסוכה (דף מ"ב ע"א) וצריך לתקן]

ומש"כ דמשכח"ל בפסח של קטנים דל"ש בהו משום תדיר וא"ת דאינם מצווים בתמיד יש לעי' בזה דהא גם קטנים אם שקלי מקבלין מידם וכן אם אביהם התחיל לשקול על ידו שוב אינו פוסק וא"כ גם בהם שייך הקרבת ק"צ ויש לדחות אבל יותר מזה אין דבריו מובנים לי דהא עושין חבורה שכולן קטנים וע"כ דלכל הפחות יהי' אחד מהם גדול וא"כ הדרא ק"ל ויש להסתפק קצת לפ"מ דקיי"ל דא"ש את הפסח על היחיד אם סגי בגדול אחד, תירוצו השני מחודד מאוד דנפ"מ לפסח שני וא"כ הר"מ שכ' דבריו בפסח ראשון שפיר לא כתב כסוגיות הגמ' זבחים (דף צ"א) אבל עדיין צריך ישוב זה גופה מ"ט ל"כ הר"מ ז"ל כלשון הגמ' סתמא ויהי' משמעות גם לפסח שני

ח) ואולם יסוד הדברים דהר"מ ז"ל לא כתב כלל דין ביקור בפסח צ"ע טובא ודבריו מרפסין איגרא דעיקר ביקור דתמיד מפסח הוא דילפינן וא"כ כשלא ס"ל בפסח דין ביקור בתמיד מנ"ל ובהחפזי הי' נ"ל דס"ל להר"מ דהך דבן בג בג דיליף ג"ש גמורה דורות משעה הוא [ובכה"ג אמרינן בב"ק (דף כ"ח ע"א)] אבל לדידן לא ילפינן דורות משעה כלל ורק בתמיד לבד דשם גלי קרא דתשמרו והיינו ביקור וגילוי מילתא לבד הוא מהך דפסח מצרים שהוצרכו לארבעה ימים קודם משום ביקורו

ויש להעיר הערה חדשה בעצם הלימוד מפסח מצרים לפי הסוגי' דע"ז (דף ה' ע"ב) דמשני בדידהו דל"ל לפסול רק מחו"א בתלתא יומי סגי להו אבל בדידן דאפי' דוקין שבעין פסול בעינן תלתין יומין ולפ"ז לחד מ"ד בירושלמי פסחים פ"ט ה"ד דאין דוקין ותבלולין פוסלין בפסח מצרים א"כ איך נגמר מני' לפסח דורות ולתמיד על ארבעה ימים דילמא בעינן טפי וי"ל דתלי' אם הי' מזבח בפסח מצרים ועיי"ש בירושלמי ובבבלי (דף צ"ו ע"ב) ובמנחות (דף פ"ב ע"ב) אמרי' בפשיטות דפסח מצרים לא הי' בו מתן דמים ואימורים למזבח ויעי' זבחים (דף ק"ח ע"ב) פלוגתת תנאי אם בבמה קטנה צריך מזבח ולפ"ז גם בב"נ ל"צ כלל מזבח ולכאו' נסתר ת' הירושלמי שם ומוכח דדוקין פסלי בפסח מצרים ולומר הא דאמרינן בירושלמי שם תני בן בג בג שה תמים אין גיזה תמימה הוא שניניוא על הקושי' דלעיל דלמ"ד אין דוקין פוסלין והרי גם בקרבנות פוסל מחוסר אבר וא"כ קשה תמים למה לי על זה אמר רבא דבא למעט שתהי' הגיזה תמימה ר"ל שיהי' השה תמים גם שלא יגזז וזה שאמר אין בזה