כלי חמדה במדבר קי

הא לא אירי' די"ל דש"ה דאין שום מצוה באכילתם כלל וא"כ שפיר י"ל דהקיבה מתחלה לא ניתנה כ"כ לאכילתו וקצת ילה"ר מהא דר"ח עצמו בשבת (דף י' ע"ב) דנקט תרתי מתנתא דתורא דהיינו זרוע ולחיים [אלא שרש"י פירש שם זוג של מתנות משמע שבכללן הי' ששה ולכאו' הול"ל ונקט זיגא דמתנתא] משא"כ בפסח דב"מ בכלל מצות אכילתן י"ל דשייך למשחה לגדולה גם בב"מ

ובאמת איני מבין מה שתפסו לעיקר דבמ"ע אוכליהון לאו ב"א שזה אמרי לענין הנודר מן הבשר ועוד לענין מעילה ואה"נ דלגבי שאר בשר ל"ה מאכל כ"כ ולכן קיי"ל ביו"ד ס' ק"א דל"ה חהר"ל אבל ודאי לאו כללא הוא דהא בביצה (דף ז' ע"א) אמרו כיון דאיכא אינשי דלא אכלי להו משמע דרובא אכלי וא"כ בפסח שנמנין על כל כזית ממנו והנותר צריך לשורפו ודאי שכל הב"מ חשובים ככל בשרו אלא שלפ"ז גם בכל הקק"ל כן הוא שאסור להותירו ורק י"ל כיון שנאכלין לעבדים כדתנן בפ"ה דזבחים א"ר שהוא אכילה חשובה וי"ל שפיר דל"ש בב"מ משום למשחה אמנם בפסח לכ"ע שייך מצות אכילה בבשרו וה"נ. בב"מ שג"כ נמנין עליהן ויש להעיר על מ"ש דקיבה שבמתנות אה"נ שמתחילה ל"נ לאכילת כהנים עצמם יש לסתור מד' רש"י ור"ן חולין (דף קל"ו ע"ב) דטרפה פטור ממתנות מדכתיב ונתן לכהן ולא לכלבו והר"מ ז"ל לא כתבו שם באמת להא

ב) אבל באמת נפלא בעיני על הג' זצ"ל ויבדל לחיים מעכת"ה נ"י ויד"נ בעהמ"ח בכורי שלמה נ"י איך ניחא להו סברא זו והרי בקדק"ד לכ"ע צריך למל"ג והרי לפנינו מצות אכילת שירי מנחות ממנחת סוטה ומנחת העומר שהוא של שעורים שאינו מאכל אדם ובמנחת סוטה אמרי להדי' בסוטה (דף י"ג) קרבנה מאכל בהמה וה"נ בלוג שמן של מצורע שהוא מצוה לאכלו ועי' זבחים (דף מ"ז ע"ב) והרי שמן אינו בר אכילה כלל אלא י"ל גם בזה שיאכלוהו ע"י אניגרון ויש לעי' מפסחים (דף קט"ו ע"א) דאתי רשות ומבטל למצוה וצ"ע טובא בפרט זה, וי"ל נמי שיתחלק לכהנים רבים [וכלשון המשנה דזבחים (דף צ"א ע"א) אם ראית שמן שהוא מתחלק בעזרה ויעי' קדושין (דף נ"ב ע"א)] ומעט שמן ודאי דאינו מזון כלל [אלא שא"כ גם בברכות (דף ל"ה ע"ב) אהא שמברך בפה"ע על השמן דמקשינן מהא דאינו משלם את החומש משום שמזיק דהא חומש אינו חייב רק בכזית כמבואר בכמה דוכתין משא"כ ברכה שלפני' בכ"ש חייב לברך ולק"מ וי"ל בזה ד' רש"י שם מקושיות הגרע"א ז"ל בדו"ח והארכנו בח' זה כשלשים שנה בזה] ועכ"פ ממנחת סוטה ועומר תקשה ואפ"ל גם שם הי' כן שהי' מחלקים לכהנים רבים מפני שא"א לאכול מאכל שעורים הרבה ומדוייק מה דמרבה בתו"כ באכילת שירי מנחות תאכל אפי' כ"ש ולא מצאנו כן במצות אכילת שאר קדשים דבמנחות משכח"ל שהי' מוכרח להיות כן ויש לדחות מלוג שמן שזכרנו ואפשר שהוא בכלל שיורי מנחות

ומש"כ מעכת"ה שי' ברש"י ותוס' לשיטתי' בהך דצריך למל"ג גם בקק"ל תלי' אם גם דבקק"ל משלחן גבוה קזכי ת"ל גם אני אמרתי כן והארכתי הרבה בקונטרס ברכת הפסח משנת תרכ"ט בס"ד ומש"כ לתמוה עלי שלא מצא מ"ש בשם רש"י ז"ל דס"ל דבכל קק"ל צריך למל"ג הנה מפורש היא להדי' בפסחים (דף פ"ו ע"א) ויעוי' לשון הרשב"ם שם (דף קי"ט ע"ב) ד"ה כגון

ג) ואני בעניותי משמע לי מלשון הר"מ סופ"ט מבכורים שבאמת רק במתנ"כ כזרוע לחיים וקיבה הוא שצריך לאוכלן בחרדל וכו' ומשום שאין שום מצוה באכילתן וא"כ במה יודע להם שהוא להם מתנות ושכר מצוה אבל באכילה