עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › כלי חמדה במדבר

כלי חמדה במדבר קט

Keli Chemdah Bamidbar 109 · כלי חמדה במדבר · free full Hebrew text

Open in the reader →

זה מהא דאמרי' דברכת הפסח אינו פוטר את של זבח מוכרח דפסח קדים כקושיות האור זרוע

אך באמת תמי' לי דברי הכלבו מכמה טעמים א' שהרכיב טעם הירושלמי דשבירת העצם עם טעם דצריך להיות נאכל על השובע ואעפ"כ כתב דהי' אוכלין מתחלה פסח וקשה מאוד כיון דהטעם משום שבירת העצם א"כ אמאי מותר לאכול מתחלה פסח. ב' עיקר הדבר תמוה לי כיון דמצותו של פסח לאכלו על השובע א"כ לא שייך לאכלו קודם חגיגה דה"ה אם אכל כזית קודם החגיגה כבר קיים מצות פסח ויצא ידי פסח וא"כ איך שייך לומר שיקיים מצוה מן המובחר לאכול פסח על השובע

ואם אמנם כי י"ל דאע"ג דחובת הפסח כבר קיים בכזית שאכל מ"מ כל מה שאוכל ה"ה מצוה ומקיים בזה מצות אכילת הפסח א"כ שפיר יש מקום לקיים מצוה מן המובחר בכזית שאוכל באחרונה כיון דאכתי איתא למצות פסח וכ"כ במק"א בזה שנראה מהס' דמי שכבר יצא באתרוג חסר ביו"ט ב' מ"מ אם אח"כ נזדמן לו אתרוג הדר מקיים מצוה מן המובחר אם לקחו עוד הפעם כיון דמצות לולב שייך כל היום אע"ג דאין חובה עליו אלא פעם אחת ומדאגבהה נפיק בי' מ"מ כיון דאכתי איתא למצותו יכול לקיים המצוה מן המובחר

וגדולה מזו מבואר בת' הריב"ש סי' פ"ב שיש מי שאומר בשם הראב"ד ז"ל דהמקדש ע"י שליח מצוה לחזור ולקדש בעצמו כיון שמצוה בו יותר מבשלוחו ואם כי הריב"ש תמה על זה היינו מטעם כיון דכבר נתקדשה לו וא"כ הרי הוא מקדש ארוסתו ואין שייכות למצוה זו כלל אחר שנתקדשה לו ועי' בריב"ש ס' ת"ח בזה ובאמת במצוה שהוא רק להכשר וכבר נעשה המעשה המתכשר על ידו אין שייכות עוד להמצוה [ובמק"א כתבנו לת' ד' החכם בשם הראב"ד ז"ל א"נ דבקידושין מהני שאלה כדעת הלק"ט ז"ל ואף ע"י שליח מהני שאלה א"כ אכתי יש מקום לקדשה ע"י עצמו בלשון אחר שלא יהי' מהני שאלה [דדוקא אם אמר בלשון הר"א מקודשת לי מהני שאלה ועי' בהלק"ט בפנים] א"כ שפיר משכח"ל לדינא די"א בשם הראב"ד ז"ל אם השליח קידשה בלשון מקודשת דאכתי מהני שאלה ויש ענין מקום להאלים הקידושין שלא יהי' מהני שאלה ג"כ וי"ל בזה מצוה בו יותר מבשלוחו אלא שגוף ד' הלק"ט תמוהין ואין לבנות בהם כלל]

אך רחוק הדבר שזה כונת הכלבו ויותר נראה בכונתו או דס"ל דמצוה חיובית לאכול כל הפסח וכמו שחקר השאג"א בזה דאל"כ איך ס"ד לומר דעדל"ת בעצם שיש בו מוח, או י"ל כמ"ש במק"א דעכ"פ שני זיתים מצוה לאכול בק"פ כיון דיש בו שני מצות מצות אכילת קדשים [והיינו אם נימא כשיטת רש"י הנ"ל דגם בקק"ל הנאכלין לבעלים איכא מצות אכילת קדשים] ומצות אכילת פסח וכיון דאין עושין מצות חבילות חבילות לכן אוכל מקודם לשם קדשים ואחר החגיגה לשם פסח ויש לפלפל בזה הרבה אלא שכבר הארכתי בזה יותר מדאי לכן אסתגר בזה

ויען כי שורש התשובה הנ"ל הוא על דברי הגאון המנוח מו"ה אלי' דוד ז"ל אשר בסוף ימיו הי' אב"ד דכולל פרושים בעה"ק ירושלים תובב"א לזאת שלחתי אליו תשובתי ככתבה וכלשונה אות באות וזה אשר השיב לי אחר שהאריך בתוארים ובמליצות במכתבו כתב בזה"ל

א) אשר כתב בשם הג' ר' יעקיל ו"ו ז"ל דבפסח ל"ש למל"ג מדמקיימינן גם בב"מ שלו מצות אכילתו וכתה"ר השיגו דהא עיקר הך למל"ג אמרה ר"ח במתנות והרי גם קיבה בכללן ויפה השיג עליו ובכ"ז אמינא אי משום