כלי חמדה במדבר קח

אמנם באמת א"ש כיון דפסח צריך ביקור ד' ימים קודם שחיטה משא"כ בקטורת ונרות ל"ש בזה א"כ חיובא דפסח הוא קדים כנ"ל ושוב הוי כמו תדיר בקטרת ונרות

ומעתה הר"מ ז"ל להלכה דפסק דפסח א"צ ביקור שוב אמרי' דקטרת ונרות קדמו מצד תדיר ושא"ת ת"ק. היוצא לנו מזה שאין בירור בדעת הר"מ ז"ל בפ"ש מה דינו ומד' ז"ל בהל' תו"מ פ"א ה"ג שנתן טעם על שחיטת הפסח לאחר התמיד משום שא"א שיקרבו כל ישראל פסחיהן בשני שעות נראה לכאורה דפ"ש דל"ש הך טעמא מקריבין קודם התמיד וצ"ע בזה והארכנו בזה בח' ואכמ"ל

ד) ומדי דברי ארשום בזה מה שאני מסתפק לדינא למה דקיי"ל שה לבית אבות לאו דאורייתא וקטן מחויב בפסח מצד חינוך מצוה ועי' פסחים (דף פ"ח ע"א) ובתוס' ד"ה שה לב"א מה הדין אי הקטן נאנס בראשון ולא עשה פסח אי שייך חינוך בפ"ש כמו דשייך חינוך בראשון ועי' בתוס' (דף פ"ט ע"א) ד"ה האי כהן שהקשו וא"ת נימא כהן קטן ולכאורה צ"ע כונתם הא אסור להאכיל לקטן משום שלא למנויו ונראה דכונתם להאכיל לקטן שלא נמנה בראשון וכיון דחינוך מצוה הוא רק דרבנן א"כ כשיתמנה אותו על פסח זה נראה דמקיימין בו מצות חינוך דספד"ר לקולא ונאמר שזה פסח הוא ויוצא ידי פסח בזה וא"כ הוי במקום חינוך מצוה ולית בי' איסור שלא למנויו וא"כ יהי' מוכח מד' התוס' דגם בפ"ש שייך חינוך

אולם מד' הר"מ ז"ל בפירוש המשניות והרע"ב ז"ל בפ"ד דחלה משנה י"א בהא דאיתא במשנה שם ביוסף הכהן דהעלה את בניו וב"ב לעשות פסח קטן בירושלים והחזירוהו שלא יקבע הדבר לחובה ופרשו הם ז"ל דאלו הבנים קטנים היו בלי ספק ולא היו חייבים לעלות אלא בפ"ר שהכל חייבים בראי' לאמרו יתעלה שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך עכ"ל מבואר דס"ל דבפ"ש ל"ש חינוך בקטן ובאמת מ"ש דגם בפ"ר א"ח לעלות כ"א מצד חיוב ראי' צע"ג הא בראי' ג"כ אינו מחויב אלא מצד חינוך וא"כ למה צריך לטעמא חינוך דראי' ת"ל מצד חינוך דפסח

ואולי י"ל דס"ל לר"מ ז"ל כיון דדרך רחוקה פטרה רחמנא בראשון א"כ ל"ש לחנך את הקטנים להעלות לפסח כיון דהשתא הוא בדרך רחוקה א"כ יש עליו פטור מלבד הפטור דקטנות ל"ש חינוך לכן צריך לבוא לחיוב דראי' וממילא יש חיוב להעלותו וכיון שהוא בירושלים ושוב ממילא מחויב מצד חינוך במצות פסח כ"נ כונת הר"מ ז"ל

אמנם לפי"ז יקשה מה בכך דבפ"ש ל"ש חינוך ראי' מ"מ כיון דפטור דדרך רחוקה ל"ש בפ"ש וא"כ יהי' מחויב מצד חינוך להעלותו וע"כ דפשיטא לי' דבפ"ש ל"ש מצות חינוך ולא ידעתי טעמא מאי. ובני היקר שליט"א רצה לומר דזה תלי' אי הוי חיוב בפני עצמו או הוי רק תשלומין דראשון דא"נ דהוי רק תשלומין דראשון י"ל דל"ש בזה חינוך כיון דגם בראשון לא נתחייב מדינא ל"ש בזה תשלומין, וגם צ"ע בפרט דהר"מ ז"ל סובר להלכה דהוי חיוב בפ"ע

שוב הראה לי בני שיחי' בדרו"ח לרעק"א ז"ל במערכה למס' חגיגה שהעיר בזה ע"ד התוס' פסחים הנ"ל וכ' לת' מצד ביטול נראה דלא ניחא לי' בסברא שכתבנו שיהי' הכונה מצד חינוך מצוה ואני לע"ד נבוך אני בזה ויש לי איזהו סברות בזה אך מפני שאינן ברורין אצלי לא העליתים על ספר, ואשמע בכ"ז דעת מעכת"ה

ה) ומ"ש כבוד הגאון ממי"ר נ"י בדעת הר"מ ז"ל דהי' אוכל תחלה פסח ואח"כ חגיגה ואח"כ פסח שמצותו לאכול על השובע יפה תמה כ"ת שלפי גירסת הר"מ ז"ל שלפנינו מבואר להיפוך הן בה' ק"פ והן בה' חו"מ ואמת כי בכלבו כתב כן והכריח