כלי חמדה במדבר ק

בי' ר"א רק מסוכה אבל פת חייב לאכול וא"כ ממילא חייב בסוכה מ"מ נראה כיון דבעצם אינו מחויב לאכול ורק משום דאסור לאכול חוץ לסוכה מוכרח לאכול בסוכה אבל עכ"פ אין הסוכה חובה ושוב אין המכשירין דוחין את השבת

לכן נראה בדעת התוס' דס"ל דהא דבעינן לר"א סוכה הראוי' לז' היינו שיוכל לקיים בכל יום מצות סוכה אבל ל"צ שיהי' מיד עומדת בתחילת החג רק אם בנאה בלילה הראשונה ויכול עוד לקיים מצות סוכה בלילה הראשונה הוי סוכה הראוי' לז' וממילא אמרינן דהא דמכשירי סוכה לר"א דוחין את השבת היינו כפשטא בחל יו"ט הראשון של חג בשבת ויכול לבנותה בליל שבת כיון דתהי' נגמר עוד בלילה ויהי' מתקיים עוד מצות סוכה בלילה זו הוי בגדר סוכה הראוי' לז' וא"כ שפיר הקשו התוס' דמנ"ל לר"א דמכשירי פסח דוחה שבת

אמנם נראה דלפי האמת כיון דלדעת התוס' מוכרח מר"א דס"ל דמכשירי פסח דוחה את השבת דאפי' קודם זמן החיוב דחו המכשירין את השבת א"כ ה"ה בסוכה אם חל יו"ט הראשון ביום א' דוחין המכשירין את השבת דמה בכך דאכתי לא מטי זמן חיובא הא גם בכה"ג מכשירין דוחין את השבת והיינו באופן שאם לא יתחיל לבנותה בשבת לא יוכל לקיים מצות סוכה בלילה הראשונה כגון שהוא וקן וחולה שא"א לו לאכילת פת בשעה מאוחרת בלילה דבכה"ג נראה ברור דדומה ממש לפסח לפ"ד התוס' ועי' בספרי חמדת ישראל בקונטרס תורה אור ס"ק מ"ה אות ב' מ"ש בענין זה ויותר נראה. כמ"ש כאן ואכמ"ל יותר כיון שא"ז נוגע לענינינו], והנני ידידו נאמן אהבתו הדוש"ת בלונ"ח

בעזה"י, העתק מת' שכתבתי להרב הג' בעל ביכורי שלמה שי' בדיני פסח שני: ד) אחדשה"ט. קבלתי מכתבו בחש"מ העבר וכו'

א) ועתה באתי לרשום איזהו הערות אשר הרהרתי בחג הפסח העבר בתשובות הג' ממיר נ"י חאו"ח סי' נ"א הנה בר"ד יצא לספק אי גם פ"ש הי' מצותו לאכול על השובע והביא דעת רש"י דהטעם דפסח נאכל על השובע משום למשחה לגדולה והקשה מחגיגה דהיא ג"כ קדשים ולדעת רש"י ז"ל גם היא צריכה להיות נאכלת על השובע ונדחק בת'

ולענ"ד נראה בפשיטות דהנה לענ"ד נראה דהפסח אפי' א"נ דאינו בכלל למשחה האמור בקדשים ג"כ דינו להיות נאכל על השובע מצד פסח דמורה על חירות ונאכל צלי כדרך שהמלכים אוכלים וכמ"ש החינוך בטעם הדבר דאינו נאכל אלא צלי עיי"ש א"כ ממילא צריך להיות נאכל על השובע ג"כ מה"ט וא"צ לומר משום למשחה האמור בקדשים, אך דהי' קשה לרש"י דאי משום טעם זה לחוד א"כ גם בחגיגה הי' צריך להיות נאכל על השובע משום קדשים ולכן כתב רש"י דבפסח גם טעם למשחה ולגדולה וא"כ בפסח איכא תרתי למעליותא מצד פסח ומצד קדשים ושפיר נאכל אחר חגיגה וז"נ מאוד בעזהי"ת

ובזה נסתרו ד' הג' נ"י שרוצה לומר שלדעת הסוברים דדוקא בקרבנות הנאכלים לכהנים שייך למשחה לגדולה ל"ל בפסח הטעם דנאכל על השובע מצד למשחה לגדולה, לענ"ד נראה כמ"ש דבפסח כ"ע מודים דצריך להיות נאכל על השובע מה"ט כדרך שהמלכים אוכלים וכמ"ש החינוך בטעם אכילת צלי

וראיתי בהסכמת הג' מהורמליב לספר