קהלת יעקב - ב שפט

פנם דהואיל ואותה הודאה דברי רוח היו שהשטה בו שכח אותה הודאה ועיין בזה בתשו' הרדב"ז הנדפסות מחדש ש"ו ומהרשד"ם ז"ל ח"מ סקמ"ב וסימן קצ"ח

(קלח) כל מילתא דתמיהא מדכר דכירי לה אינשי ואיכא דאמרי תרי תמיהי מדכר דכירי אינשי. חולין דף ע"ה ע"ב גבי ן' פקועה ע"ש

(קלט) כל לגבי נפשיה דאיניש אפי' לגבי בריה נפשיה עדיפא ליה וריש לקיש פליג ואמר דבריה עדיפא ליה בבבא בתרא דף קל"ו ע"ב עלה דמכר הבן בחיי האב ומת הבן בחיי האב ע"ש ובטור חושן משפט סימן ר"ן ובכנה"ג שם באורך

(קמ) כל לגבי נפשיה דאיניש לא גמר ומקני ומבעיא לן בפרק מי שמת דף קמ"ח ע"ב אי אמרינן הכי בהקדיש כל נכסיו ועמד מי אמרי' כל לגבי הקדש גמר ומקני או דלמא כל לגביה נפשיה לא גמר ומקני אפי' גבי הקדש ולא איפשיטא ונחלקו רבוותא י"א דכיון דל' איפשיט א אין מבטלין ההקדש וי"א דחוזר בו או דנכסי בחזקת נותן קיימי עיין בטור סימן נ"ר וכבר כתבנו בזה באות הה'

(קמא) כל העושה על דעת ראשונה הוא עושה. שבת דצ"א ועיין באות הד'

(קמב) כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמר' הוא שבת דע"ז ע"א ועיין באות ח'

(קמג) כל הנודרת על דעת בעלה היא נודרת. בכמה דוכתי ובפ"ג דשבת דמ"ו ע"ב אתמר לענין הפרת נדרים בשבת דאשה ע"ד בעלה היא נודרת וסמכא עלי' דמזדקק לה ביום שומעו וליכא למימר מי יימר דמזדקק לה בעלה ע"ש

(קמד) כל שתשמישו ביום כגון תרנגולת נולד ביום כל שתשמישו בלילה כגון עטלף נולד בלילה. כל שתשמישו בין ביום בין בלילה כגון אדם וכל דדמי ליה נולד בין ביום בין בלילה פ"ק דביצה ד"ז ע"א לענין בדק בקינה שו תרנגולים מעי"ט ולא מצא בה ביצה ולמחר השכי' ומצא בה ביצה דמותרת דכל דאיכא זכר בהדייהו לא ספני מארעא רק מהזכר וכל שתשמישו ביום אינה יולדת אלא ביום ע"ש

(קמה) הכל חולים אצל מילה פסחים דף ס"ט ע"א א' קטן בריא וא' קטן חולה

(קמו) כיס וארנקי לא מושלי אינשי ביבמות דף ק"ך ב' לענין המוצא גט קשור בכיס ובארנקי כשר במכיר את הכיס ואת הארנקי ואע"ג דחיישינן לשאלה ואיכא למיחש דהאי כיס והאי ארנקי השאילו לאחר המביא הגט ואותו אחר קשר בו גט זה והחזירו לזה ושכח בו את הגט לא חיישי' דכיס וארנקי לא מושלי אינשי דמנחשי אינשי שלא יטול זה מזלו. ועיין לעיל באות הט' בטבעת. ובב"מ דף קי"ו ע"א אמרינן כלים דמפגמי קפדי אינשי ולא מושלי

(קמז) כחשא ארעא ולא ליכחוש מרא אתמר לענין דינא בב"מ דף ק"ד ע"ב מי שקבל שדה לזורעה שומשמי דיקירי מחיטי ומכחישים את הקרקע טפי מהחיטים והמקבל זרעה חטים והצליח בשומשמים דלא ינכה ליה בעל הקרקע מחלקו דמי כחשא דארעא מה שהיתה מכחשת אם הי' זורעה שומשמים דמדה היא באינשי דאמרי דליכחוש ארעא ולא ליכחוש מרא ליטול עכשיו פחות

(קמח) כהנים זריזין הם בכמה דוכתי בתלמוד ומצאתי בפסחים פ"ב דף ל"ו דלאו דוקא כהנים עצמן אלא גם מילתא דאתעביד בעזרה דהוי במקום זריזין אמרינן הכי וז"ל לישה נהי דבזריזין ליתא במקום זריזין איתא. והתם מתבאר דבצבור נמי אמרינן צבור זריזו' הם ובפ"ק דשבת דף ך' אמרינן בני חבורה של פסח זריזין הם. והרמב"ם ז"ל בביאור המשניות ריש פרק י"ט של ר"ה כתב דאע"ג דגזרו על תקיעת שופר בשבת גזרה שמא יטלנו בידו ויעבירנו ד"א בר"ה הותרה תקיעת שופר בב"ד לפי שב"ד זריזין הם ולא יקרם עון בדבר ע"ש ובקונטרס ארעא דרבנן הארכתי בדבריו

(קמט) כתיבה קרו אינשי לנתינה. בפרק הזורק דף פ"א שלח ליה רב יוסף ב"מ לשמואל ילמדנו רבינו יצא עליו קול איש פלוני כהן כתב גט לאשתו ויושבת תחתיו ומשמשתו מהו שלח ליה תצא והדבר צריך בדיק' דאי קרו אינשי לנתינה כתיבה הוי קול ואי לא קרו לנתינה כתיבה אין זו קול ועיין בב"ח א"ה סי' ו' שכתב בדעת הרמב"ם שלא הביא חילוק זה בין אי קרו לנתינה כו' דלהרמב"ם כתיב' קרו אינשי לנתינה ע"ש

אות

(קן) לא חציף איניש לשווי לאבוה שליח בפרק ב' דקדושין דף מ"ה ריש ע"ב הנהו בי תרי דהוו קא שתו חמרא שקל חד מנייהו כסא דחמרא ויהב לחבריה וא"ל מקדשה לי ברתיך לברי אמר רבינא אפי' למ"ד חיישינן שמא נתרצה האב שמא נתרצה הבן לא אמרינן א"ל רבנן לרבינ' ודלמ' שליח שווי' אמר ליה לא חציף איניש לשוי' אבוה שליח והרב באר שבע דקי"א כתב דהכי נמי אמרינן לא חציף איניש לשווי' צורבא מרבנן שליח ותו דצורבא מרבנן ההולך לקדש אשה אמרינן בגמ' לידבר ע"ה בהדיה דלמא מחלפי לה מיניה. ובתשו' הרא"ם ז"ל ח"א סי' י"ט כתב דלא אמרו לא חציף איניש לשויי לאבוה שליח אלא לאב אבל לאם חציף וחציף מפני שהבן אצל האם הוא רגיל לעשות כן דהכי אמרינן בתורת כהנים גבי איש אמו ואביו תיראו כאן הקדים אם לאב לפי שגלוי לפניו שהבן ירא את אביו יותר מאמו ובכבוד הקדים אב לאם לפי שהבן מכבד את אמו יותר מאביו לפי שהאם משתדלתו בדברים והנה עינינו הרואות בזמנינו זה שהבנים בוטחים בענייני ארוסותיהם לגלות סודותיהם לאמותיהם ולא לאבותיהם ומה שיש להם לשלוח בדרך סוד לארוסותיהם הכל הוא ע"י אמותיהם ומי יחלוק על המוחש ועיין בפרטי מדה זו במהרימ"ט חא"ה סימן מ"ג דס"ב ע"ב. ובב"ב פ' גט פשוט דף קס"א ע"ב אמרינן גבי עד החתום ודלמא בשמיה דאבוה חתם ומשני לא שביק איניש שמיה דידיה וחתים בשמיה דאבוה ודלמא סימנא בעלמא הוא דשוי' דהא רב צייר כו' לא חציף איניש לשויי לשמיה דאבוה סימנא. ובפרק התקבל דף ס"ו אבעיא מי משוי איניש ברא שליחא במקום אבא או לא ואפסיקא התם הלכת' כרב פפא דאמר משוי איניש ברא שליח' במקום אבא ע"ש

(קנא) לא חציף איניש למיכל פירי דלאו דיליה בפרק ח"ה דף ל"ג ע"ב ההוא דא"ל לחבריה מאי בעית בהאי ארעא א"ל מינך זבינת' ואכלתי' שני חזקה אזל אייתי סהדי דאכלה ב' שנים אמר רב נחמן הדרא ארע' והדרא פירי אמר רב זביד אם טען מעיקר' ואמר לפירות ירדתי נאמן כלומר לפירות שמכרת לי הפירות לכו"כ שנים נאמן לאו מי אמר רב יאודה האי מאן דנקט מגלא ותובלא ואמר איזיל איגזריה לדיקלא דפלניא דזבניה ניהלי' מהימן אלמא לא חציף איניש דגזר דיקלא דלאו דילי' ה"נ לא חציף איניש למיכל פירי דלאו דיליה. ובתשו' הר"ש הלוי ז"ל בח"מ סימן נ"ב ונ"ד האריך במדה זו וכתב שם