קהלת יעקב - ב שפו

ובבהמ' רך אבל באברים ששוין בזה ובזה אין לחלק בין טרפות אדה לטרפות דבהמ' וכמו שגילו דעתייהו בזה בפרק א"ט דמ"ב ד"ה ואמר רבי יאוד' כו' ע"ש באורך. א"כ איפה כיון דטרפות אדם ובהמ' שוין איכא למימר דכי היכי דבבהמ' איכא מיעוטא דטריפ' חיה כ"ש בטרפות אדם דאית לי' מזל ומאי דוחקייהו דתוס' לאוקומי הסוגיא דלא כהלכתא ועיין בא"ה סימן י"ז סעיף ל"ב ובבית שמואל שם. עוד ראה זה חדש מצאתי למרן זקני הרב ז"ל בספר הליכות אלי סי' תשמ"ח כתב בשם ספר הארוך להרב אשכנזי ז"ל שכתב דהא דטריפה אינה חיה היינו בטרפות הבאה לה אחר שנולד' הבהמ' אבל בטרפות הנולד עמה הגם דהיא טריפ' ואסור' מ"מ יכול' לחיות כמה שנים ע"כ הנה הספר הלזה לא ראיתיו עד הנה אבל נרא' שדבריו באו על נדון הרשב"א ז"ל שכתבנו דודאי טריפ' אפי' עברו עליו יב"ח טריפ' אע"ג דטעמ' דטריפ' לפי שאין כמוה חיה והא חיתה צריך לומר דנדון הרשב"א הי' ביתרת רגל דרגילות להיות כן מבטן אמן וכמוה חיה אברא דלדבריו ז"ל קשה ממה שנדחקו התוס' בפ"ק דע"ז לאוקומי הסוגיא כמ"ד דטריפ' חיה מכח הקושי דהא נח חי לאח"כ כמה שנים ומאי קושיא ואימא דהכי פריך ודלמא נח טריפ' הוה מעיקרא מלידה ומבטן דכמוה חיה וכבר השיגו מרן זקני הרב ז"ל מהא. ולע"ד יש ליישב דברי הרב ע"פ מ"ש באגד' בב"ר ריש פרשת נח דנח כשבא לצאת מן התיב' הכישו הארי ועשאו טריפ' והקריב שם בנו תחתיו ע"ש וכל כמה דמצינן לאשוויי ש"ס דילן עם האגד' משוינן וכיון דמשם אנו למדין דנח לא הי' טריפ' מלידה ומבטן אלא שבתר הכי נטרף. איכא למימר דכי פריך הש"ס ודלמא נח גופיה טריפה הוה על כרחך ודלמ' טריפה הוה השתא קא פריך דלמא דמעיקרא נמי קודם שנכנס לתיב' נעשה טריפ' דגם הוא היה כמו הם כמ"ש ז"ל כי נחמתי כי עשיתים ונח כו' והא איכ' בין תלמודא דידן לאגדה דלתלמוד דידן נעשה טריפה קודם שנכנס ונענש אז כדי שלא יקטרג המקטרג עליו להמיתו במבול כדורו ושקיל למטרפסי' ולפי דברי האגד' כשבא לצאת שקיל למטרפסי' אבל כל אפיא שוין דלא נעש' טריפ' אלא אח"כ ולא מלידה ומבטן ועיין בהרב כנה"ג י"ד סי' ז"ן בהגה' הטור עמד על זה עש"ב אכן אכתי יש לחקור על הרב האשכנזי ז"ל מההיא דפ"ק דחולין דף י"א דילפינן דאזלינן בתר רובא דליתיה קמן מרוצח ודלמא טריפה הוה אלא דאזלינן בתר רובא כמו כן קשה דכיון דשכיח מיעוט' דטריפה דחי כמ"ש רש"ל א"כ אכתי איכא ס"ס להחמיר ס' אי הי' טריפ' א"ל, ואת"ל שהי' טריפ' אימור שהי' מאותן שחיין הן בטרפות ונמצא חי הרג ומש"ה ר"ק ולא אב"ר. ויש לדחות דלא חיישי' להני למקטל נפשות. וכתב הרב שלטי הגבורים בשם ריא"ז ז"ל בפרק האשה בתרא עלה דאפי' ראוהו מעיד כתב דאם ראוהו שנעשה טריפ' מעידין עליו להשיא את אשתו לאחר יב"ח ועיין בקונט' מהרח"ש דף ס"ג ע"ב ועוד זאת ראיתי בס' מגיד מראשית דף ט' ע"ב דנסתפק בב' אחיות דאסרן הכתוב דוקא בחייה אם הי' ראובן נשוי עם לאה ונעשית טריפ' וקדש לאחותה אי הויא מקודשת דלא מקרי בחייה כיון דטרפה אינה חיה והו"ל שלא בחייה דהא מדכתיב יעמד חי גבי שעיר המשתלח ילפינן פרט לטרפה. ותמהני איך העלים עינו היפה ממ"ש ה"ה ז"ל בפי"ג מה' גירושין הלכה י"ז בשם הירו' דטריפ' לא התירו את אשתו אלא לאחר יב"ח ונותנים לו שהות כמו טריפה וכ"כ מרן הב"י בא"ה סי' י"ז אות ל"ז בשם הרמב"ן והרשב"א. ועיין בס' עיגונא דאתת' בפרט מדה זו דף נ"ה ע"ג והרב בס' מגיד מראשית שם כתב עליו דנעלם מהרב מהרח"ש ז"ל דברי התוס' דזבחים דף קי"ו ודבב"ק דף נ"א. ואני בעניי לא הבינותי במה הית' העלמת העין שכת' ודברי מהרח"ש שם ברור מללו ככל דברי התו' הנז' ובתוספ' דברים שהביא שחידשו התוס' בפרק אלו טרפות כמו שיראה המעיין שם ועיין בפרט זה בס' בית שמואל סי' ל"ז ס"ק ב' ועוד עיין בס' גנת ורדים א"ה כלל סי' ד' בפרט זה: (קכג) טריפה יולדת בפ' א"ט דז"ן ע"ב סי' לטריפ' כל שאינה יולדת והתם הוי פלוגתא ואיכא למ"ד דטריפ' יולדת. וכתבו התו' בפ"ק דע"ז ד"ז ד"ה רע"א דמאן דאית ליה טריפה יולדת כ"ש דאית ליה דטריפה חיה דאפי' למ"ד טריפה אינה יולדת אמרי דיכול להיות דאית ליה דחיה וכן כתבו שם בסוף ד"ה ודלמ' כו' ז"ל דהא דקיימינן אליביה דמ"ד טריפ' יולדת ולדידיה נמי טריפה חיה ואמרינן התם דנ"ח ע"א והלכת' בזכר כל י"ב חדש בנקבה כל שאינה יולדת וכתב הרב ב"ח ז"ל בי"ד סי' נ"ז דלנקבה כל שאינה יולדת כלומר דא"צ י"ב חדש אלא כיון שילדה מותרת אבל אם אינ' יולד' ודאי דשיהוי הי"ב חדש מהני לה ומותרת כזכר וכ"כ בפרישה. וראיתי לרש"ל ז"ל בפ' א"ט סי' פ' שכתב דעיבור בלא לידה ל"מ אלא בעינן שתתעבר ותלד אבל בעיבור לחוד דאפשר דתתעבר עיבור שלא תבא לידי לידה אלא תמות והביא ראיות על זה ע"ש ועיין בתוס' פ"ק דע"ז דט"ז ע"א ד"ה אלמא לא מקבלת זכר שכתבו לאו משום דספק טריפה אינה יולדת דבפרק א"ט בעי למימר לר"י דיולדת אלא דאינה מקבלת זכר וכדמשמע לישנ' מדלא קאמר אלמא דלא ילדה ע"כ ונראה דכונתם רצויה לומר דר' יאודה קאמר דעל הרוב אינה מקבלת עליה זכר ולא חיישינן לאותה חששה שחשו רבנן התם דלא שכיח אבל אם אפשר דתקבל עליה לעולם דיולדת ודאי. ובפ' א"ט דז"ן ע"ב כתבו בד"ה ודלמא סבר טריפה יולדת כו' הקשו דהא רבי יאודה סבר דלא מקבלת עליה זכר ותי' דיש לחלק בין טרפות דחתוכת רגלים לשאר טרפות ולפי מה שכתבו הם ז"ל בההיא דפ"ק דע"ז הנז' לא הבינותי מאי קא קשיא להו בפ' א"ט דהתם ברובא איירי אבל לעולם איכא מיעוטא דמקבלת זכר ומתעברת ויולדת ודוק. וזכר טריפה אם מוליד בזה נשאל הרב פר"ח במ"ח סי' ה' והעלה מסוגית פרק השולח דאינו מוליד יע"ש בדבריו: (קכד) טביעת עינא בפרק כל הגט דז"ך ע"ב צורבא מרבנן אית ליה טביעות עינא אבל איניש דעלמא לא אמנם התוס' ז"ל כתבו שם בשם ר"ת דעם הארץ נמי ידע בט"ע כדאמרינן בגט פשוט האי צורבא מרבנן דאזיל לקדושי אתתא לידבר ע"ה בהדיה ובפרק גיד הנשה מוכח דכ"ע נמי אית להו טביעות עינא והא דלא מהדרי' לע"ה אבידה בט"ע משום דלא מהימן ודלמא משקר במילתא דנוגע לעצמו דאפי' דלית ט"ע בגויה מ"מ אמר דאית ליה ט"ע ושקורי משקר וגבי גט נמי כתב הרשב"א שם בחידושיו דהיינו טעמא משום דאשכחוהו אחריני ואי לאו דצורבא מרבנן הוה ולא משקר חיישינן דלמא לית ליה ט"ע בגויה ושקורי משקר כי היכי דלא לפסיד אגריה א"נ דלא ליהוי למאריה גיטא תרעומת עילויה וה"ה במילתא דליכא פסידא וליכא תרעומת אפי' ע"ה מהימן בט"ע ועיין בב"י אה"ע סי' קל"ב אות ה' ובתשו' מהרח"ש סי' י"ב ופ"מ ח"א סי' ט"ו. ובספר בני דוד בקונט' עיגונא ד"י ע"ב סי' ר"ך נסתפק אי אמרינן נמי באשה דאית לה טביעות עינא דאע"ג דכתבו התוס' דגם ע"ה אית ליה ט"ע אפשר דאשה גריעא מע"ה. ולעד"נ אין מקום לספק בזה דהא בפ' גיד הנשה דצ"ו אמרי' דט"ע עדיף מסימן דאלת"ה היאך סומא מותר באשתו ובני אדם מותרים בנשותיהם בלילה אלא בט"ע דקלא ועל כרחך ה"ה נמי דאמרינן אשה סומא מותרת בבעלה וגם נשים היאך