קהלת יעקב - ב שנד

ושלימה כדת וכהלכה לענין שלא יוכל שום א' מהם לבנו' באויר הג' ארדקי שום בנין לעולם אלא שישאר הג' ארדקי פנוי לעולם וכך אמר כל א' מהם לחבירו לך זכי וקני והחזק בגוף הג' ארדקי זכיה לאוירו זכיה וחזקה גמורה כאדם הזוכה בשלו ולא ישאר לי מעתה ומעכשיו שום זכות לבנו' שום בנין לעולם בג' ארדקי ואם באולי בשום זמן בעולם ארצה לבנו' שום בנין בג' ארדקי הנז' הריני מזכה לך מעתה זכות בגוף הג' ארדקי לענין שתוכל אתה או ב"כ למחו' בי מחאה גמור' שלא אבנה שום בנין לעולם והריני מזכה לך מעתה ונותן לך זכות ויכולת מספיק למחו' בידי וביד ב"כ ע"כ הנ"ל את כל זה אמרו ב' הכתות הנז' זה לזה והכל בקגו"מ כראוי במדל"ב כו' ע"כ תשו' פמ"א ח"ב סי' ד'

(תשפה) כתב הר"ב העטור ז"ל בענין נוסח מתנת ש"מ וז"ל והא דרגילי למכתב בצוואתו ודבריו ומילוליו שוין ויודע להשיב על הן הן ועל לאו לאו מילתא יתירתא הוא דלא בעי בדיקה אלא כשנשתתק כדפרישית לעיל ע"כ והרב כשכתב נוסח שטר מצוה מח"מ לא הזכיר כלל הנהו לישני דדבריו ומילוליו שוין ויודע להשיב על הן הן ועל לאו לאו שכ"כ ז"ל פב"פ פקיד קדמנא כד קציר ורמי בערסיה ותקיף לי' עלמא טובא ומגו מרעיה אתפטר לבית עלמיה וחל"ש וכך אמר לנא פ' דנן כל נכסי דאית לי מקרקעי ואגבן מטלטלי כולהון לפלוני לי' ולדאתיה מחמתיה ואינש לא ימחא בידיה מיומא דנן ולעלם ותפקדתא דאפקדית קדמיכון מחמת מותא דלא להשניא כחומר כל שטרי פקדתא דנהיגי בישראל ואנחנא סהדי כתבנא וחתמנא כל מאי דשמענא מפומיה ויהיבנא לפ' למיהוי בידיה לראיה ולזכו ע"כ הביא דבריו מהריב"ל ח"ב סס"י פ"א: (חשפו) שטר שהיה בו שינוי שכתוב בו שנת השס"ג והלה מוציא שובר מש' הש"ס וטוען שזמן השטר הי' ש' הש"ס וראובן זייף וכתב השס"ג ולפי שנדבק הגימ"ל עם הוא"ו של והכל שריר כו' הכתוב אחריו גרר הגימ"ל להפרישה נר' דאם הדבר ניכר שיש שם מחק או תקון במקום הזמן שאפשר שהיה כתוב הש"ס ואח"כ נכתוב הגימ"ל כגון שכתי' הג' אינה דומה לשאר ג' שבשטר או שהג' דחוקה הרבה שאין בינה לתיבת והכל כמלא אות איכא למיחש שהי' כתוב הש"ס ואח"כ נכתבה הג' וכההיא דאמרי' בפ' גט פשוט דהוה כתיב בי' מאת ראובן ושמעון אחי אזל כתב ביה ו' ושוייה ואחי אתא לקמיה דאביי א"ל מ"ט דחיק ליה עלמא להאי ו' כפתיה ואודי והתם הוצרך לכפי' לפי שלא הי' יודע אביי מה הוא כתיב ביה תחלה ומה זייף אבל היכא דיש לחוש שלא הי' שם ג' זו בתחלה וכתבה ויש להוכיח מתוך דוחקה ומתוך שינוי כתיבתו הרי השטר בטל כאלו היה כתו' בו הש"ס והרי שטר שוברו פוגמו מהרימ"ט ח"מ סק"ד

(תשפז) שטר שיש לשמוע מהלשון דיוק דאם היו יודעים העדים הוה נפיק מיני' טובא אם הם עמי הארץ יש לומר דשלא בכונה כתבוהו כן יש לדקדק מל' תשו' המיוחסו' שהביא מרן בח"מ סי' קצ"ה מחו' כ"ב שכת' ז"ל ולולי שאני סבור שאין העדים יודעים דין זה הייתי אומר כו' ע"ש. ועיין בתשו' הריב"ש סי' ת"פ שכתב דדייקי' ל' השטר על פיו ולא אמרי' האי גברא לא גמיר כוליה האי ע"ש

(תשפח) שטר שכתו' בו שטר' דנא כחומר כל שטרו' דלא כאסמ' ודלא כטופסי כו' לא קאי נמי אביטול מודעי במתנה עד דמפרש מהריב"ל ח"א כלל י"ב סס"ח ועיין בריש כלל י"ע

(תשפא) שטר שכתוב בו ע"ס אדר היינו אדר הא' הרש"ך קטנים ח"א סי' י"ג. יש דרכים ליפרע שטר מיתומים קטנים אפי' דלא הוי תוך זמנו ולא הודה ומת או נידוהו ומת בנדויו כגון שיכתוב בשטר נאמנו' נגד שובר ונגד צררי ונגד טענת שום תנאי השטר וכן אם יעשה תנאי בפי' שיגבה אפי' מיתומים קטנים א"נ שיכתוב קנס בשטר שאם אחרי מותו לא יפרעו לו החוב תוך כך ימים שיפרע יותר ממנו סך כך דכה"ג הוה ליה כרבית אוכלת בהם. מהראנ"ח ח"א צ"ד ועל הדרך הזה האחרון חלקו עליו האחרונים ז"ל

(תשצ) שטר שכתו' בל' עדים ולא נמצא חתום בו אלא הלוה עיין בכנה"ג ח"מ סי' מ"ב אות י"א: אות ת (תשצא) תמיד שטר פיטור המס שפטרו הק"ק ליורשי ראובן וכתוב בו פטרנו את כל עזבון ר' מלפרוע עול מלכו' מעתה ועד עולם בין אם תעשה עריכה בין אם לא תעשה עריכה כו' עד כל הל' הכתו' פה יובן תמיד לזכות היורשי' כו' וטועני' הק"ק שאין כתו' בשטר שאם יהי' עריכה כללית שיהיה פטור לבד עריכה סתם שר"ל עריכה בינינו בתוך קהלתנו אמנם אם יעשו הקהלות עריכה כללית לא קבלו עליהם מעולם. ושקיל וטרי הרב ז"ל בל' מעתה ועד עולם דיש לפרשו דקאי לעריכה הנז' כלומר שאפי' שתהיה העריכה ההיא בזמן רחוק דהיינו מעתה וע"ע אפ"ה יהא אותו ממון פטור בעריכה ההיא אבל כל שיעשה עריכה חייבים ויש לומר דלא פטרוהו רק מעריכה א' שכן יש לדקדק מל' השטר שכתוב בו בין אם תעשה עריכה בל' יחיד דוקא ולא בל' כולל עריכות ובסוף התשו' כתב דיש מקום לזכות היורשים מל' הכתוב כל הל' הכתוב פה יובן תמיד לזכות היורשים כו' ואין ס' שתיבת תמיד יורה על הזמן המתמיד באופן שהכונה בזה נר' שהיא שבכל זמן וזמן יובן כן ואם נאמר שבעריכות דכוללות לא יובן לזכות היורשים א"כ נמצא שלא יובן זה תמיד ונדמה זה למאי דאמרי' שלא יקום עוד נביא כמרע"ה ממ"ש בתור' ולא קם נביא עוד והתורה נצחית א"כ לעולם אנו קורים לא קם נביא עוד אף בנ"ד נמי אפשר לומר שצריך לקיים שיובן זה תמיד ואע"פ דממה שדחינו תי' עד עולם דהיינו כל זמן עריכת הקהל לבד אפשר לדחות ג"כ תיבת תמיד עכ"ז כיון דאיכא תרתי ע"ע ותמיד ששתיהן מורות על הזמן נאמר שתי' תמיד באה להרבות על הכונה הנז' וכבר כתבו התוס' בתמורה ריש אלו קדשים דבל' השטר יש לדקדק יותר מבל' המשנה לפי שאין לכתו' בשטר דבר שא"צ א"כ לא לחנם נכת' פה שיובן זה תמיד לזכות היורשים ואפי' באפי רחיקי תשו' מהרא"ש סמ"ח: (תשצב) תוספת מי שכתב על כתו' אשתו מעבר לדף הנני מוסיף לאשתי עוד ת"ק זהובים על דמע' לדף סך הכל ההוספה עם הכתו' דמעל"ד עולה סך אלף זהובים וחתם שמו פב"פ נראה לי דקנתה אף שכתב שלא בל' חיוב דל' הוספה פירושו שיהא חוב זה כמו חוב הכתו' וכי היכי דחוב הכתו' הוא בל' חיוב ובשיעבוד כל נכסיו ה"נ האי תוס' פירושו שהוא מחייב עצמו בת"ק זהובים נוספים על הכתו' ומשעבד נכסיו לזה והיינו דאמרי' בריש אע"פ רצה לכתו' לא קתני אלא רצה להוסיף כו' וכל עיקר ל' תוס' כתו' הוא בל' זה ואפי' החולקים בל' מניח בש"מ מודים בזה ובעלמא נמי אמרי' ואלה מוסיף על הראשוני' מה הראשוני' מסיני אף אלו ש"מ דכל עיקר ל' תוספת כך הוא להשוות החדש לישן תשו' מהר"ר צבי סי' ק': תם ונשלם ספר מענה לשון ח"ג. שכח לאל בורא עולם