קהלת יעקב - ב שמח

אדידיה ממ"ש בתשו' הביאה מרן סס"י קצ"ה ז"ל וכ' עוד בתשו' ז"ל ומה שטען שאין המתנה מתנה מפני שלא נתנה אלא באגב ואין קרקע נקנה באגב אין טענתו טענה שהרי כתוב בסוף השטר וקנינא מיני' על כל מאי דכתיב ומפורש לעיל ואין לאחר קנין כלום דאלי' כח הקנין כו' ומיהו כך קבלתי ממורי הר' יונה ז"ל דדוקא כשהקנין בא באחרו' כגון שאמר דין ודברים אין לי על שדה זו ואח"כ קנו מידו שהקנין מתקן ומקנה גוף הקרקע אבל באומר קנו ממני שאין לי דין ודברים על שדה זו בזה ודאי לא קנו ממנו אלא מדין ודברים ולא מגופא של קרקע ע"כ ועיין במהרש"ח סי"ג ומ"ץ ח"ב ס"י דנר' מדבריה' דבהזכרת ב' קנינין נקטינן כתשו' המיוחסו' להרמב"ן ז"ל ועיין בפ"מ ח"א סס"ו דקנ"ט ע"ג ופרח מ"א ח"א סי"ג ועיין בכנה"ג סס"י קצ"ה וכתב מהריב"ל ח"ג סמ"ד וז"ל ובנ"ד דהוי שכיב מרע אפשר לומר דכיון דקאמר שידורו בבית ב' פעמים הו"ל כב' קנינין בבריא ע"כ. ובדינו של רבינו יונה כתב משם מהר"ם הלוי ז"ל סי"ל דשטר שאחר הכל כתוב ועוד רצינו לבאר וקיים שנית כו' זה מודה שהוא כתוב אחר הקנין ול' וקיים שנית אינו כלום שכן דרך הסופרים לכתו' כשכותבי' תנאי מחדש וכ"כ עוד שם לענין שטר שכתוב בו שהוא כחומר תחז"ל דמועיל לתקן המתנה אף שתהיה בל' גרוע שאם כתוב בשטר ורצינו לבאר כו' וקיים שנית שמור' שתנאי זה היה אחר מה שכתבו כהוגן וכתחז"ל לא מהני מה שכתבו כהוגן וכתחז"ל למה שכתבו בסוף ע"ש

(תשנט) שטר שכתוב בו בפעח"מ בא פ' והודה איך הוא נתחיי' להחזי' בביתו נער פ' ולפרנסו כו' וקנינן מיניה כו' כתב מהרש"ם ח"מ סי' כ"ט דלישנא גריע' הוא שהרי ל' והודה ונתחייב מורה על העבר לא שנתחייב עתה דאם עתה היה מתחייב כך הי"ל לכתוב בפנינו בא פלוני ואמר הוו עלי עדים שאני מתחייב כו' אבל עתה נר' שאינו אלא סיפור דברי' בעלמא ממה שעבר וכיוצא בזה נר' מתשו' הרשב"א הביאה הב"י ח"מ סל"ט ז"ל נשאל על שטר שכתו' בו במותב ג' כו' הוינא כשהודית פ' שיש עליה חוב לראובן כו' ונטל' קנין חזק לתנאים והשיב ל' שטר זה שכ' במותב כו' שיש במשמ' שהיא הודית בפני אות' ג' שהיו מקובצים שהיא חייב' עצמ' לראו' ושנטל' בקנין וכ"ז לא עשת' בפני אלו הג' אלא שהודית בפניהם מה שעשתה קודם כו' עד ואלו נתחייב' עצמה ל' היה לכתו' וחייב' עצמה בפנינו וכיון שכן אף מ"ש שם ונטל' קנין נגרר אחר הל' שכתבו פ' הודית שיש עליה חוב ושנטלה קנין וכל כיוצא בזה יד בעל השטר על התחתונה ע"כ ואע"ג דבנ"ד איכא לישנא וקנינא מיניה כו' דמשמע דמעכשיו נטל קנין אין זה כדאי לחייב דכיון דמעיקר' לא הוי חיוב אלא ספור דברי' גם וקנינא מיהדר אספור דברי' לא אחיובא כי על מה יחול הקנין וכמו שנר' מהגהת אשירי וז"ל הודה בפני ב' וקנו מידו כותבי' כו' פי' ריב"ן שקנו מידו שיתן לו חובו עד זמן פ' אבל אם אמר בסתם הנני מודה לך בקנין בפני עדים שאני חייב לא ידעתי על מה יחול הקנין הואיל ואין מקנה לו עתה שום דבר ע"כ א"כ בשטר שכתי' בל' לשעבר דמשמע דעתה אינו מקנה לו שום דבר א"כ מ"ש וקנינן על מה יחול כי הפי' הוא וקנינן שהודה כל המפורש לעיל ויד בעל השטר ע"ה ע"כ. וכתב רבינו בכנה"ג סט"ל בשם מהרש"ח ס"ז שכת' דהרשב"א בתשו' הנז"ל חולק על הגהת אשירי וס"ל דכל שכתוב בשטר וקנינא מיניה כו' השטר מהני והראד"ב שם כתב דגם הרשב"א מודה להגהת אשירי כשכת' בשטר וקנינא אכל מאי דכתיב ומפורש לעיל אמנם כשכתוב בשטר ונטלה בקנין חזק לתנאים הנז' מועיל ועיין במשפטי שמואל סימן ל"ו שנשאל על נדון הרשד"ם וקיים השטר ע"ש ועיין עוד במהרשד"ם ח"מ סכ"ח ד"ן ריש ע"ג שכתב שאם חזר וכתב בשטר עצמו הריני מחייב דמהני ע"ש. שטר שכתוב בו וקנו ממני כו' אע"פ שלא הי' כתוב באותו שטר בסוף וקנינא מיניה כו' יכולין העדים לחתום וסגי בהכי דכיון דקא מסהדי שאמר להם שיקנו ממנו אי לאו דקנו מיניה לא הוו חתמי מהריב"ל ח"ד סכ"ה ועיין פ"מ ח"א סס"ו על מ"ש הרמב"ן דב' קנינין אלימי כו' וכתב הוא ז"ל דקנו ממני דכתו' בתחל' השטר אינו בכלל דסיפור דברים בעלמא הוא ע"ש. שטר שכתוב בו ואחריות שטרא דנא קבלית עלי כחומר כל שטרות דנהיגי בישר' כ' מהרש"ח סל"א פלוגתא דרבוותא דלהרא"ש ז"ל כל ל' שרגילין לכתוב בשטרות אפי' אינו מתקון חז"ל הולכים אחריו ואפי' לא נכתב דנין אותו כאלו נכתב ולדידיה בנאמנות נמי אפי' שלא נכתב כמי שנכתב דמי אמנם הגאון והרשב"א והריטב"א ס"ל דאם לא נכתב הנאמנו' לאו כמי שנכתב דעי וכתב שם דאין לעשו' מעשה כדברי הרא"ש בזה ואפי' בשטר שכתוב בו ואחריו' שטר דנא קבלית עלי כו' אין נאמנות נכלל בל' זה דאינו נכלל בל' כחומר כל שטרי כו' אלא בדברי' שאין הסופר בקי בדקדוקן ודברים שהם תחת הכלל אבל דבר התלוי בתנאי כל שלא פי' אינו מחוייב כמפורש בתשו' הריטב"א הביאה מרן סע"א מחו' כ"ב ועיין מ"ש הר"ב כנה"ג בח"מ סקע"ו בהגה"ט אות ז' ואות י"ז. אמנם אם כתוב בשטר ורצה פ' שיסוד' שטר זה מסודר בכל חזוקי סופר וכל תוקף אע"ג שלא נכתב נאמנו' באותו השטר כמו שנכתב דמי לכ"ע

(תשס) שטר שכתוב בל' אסמכתא והעדים מעידים שאמר להם המתחייב שיכתבו בכל ל' המועיל נאמנים והשטר קיים מהרמא"י סמ"ט

(תשסא) שטר שכתוב בו כתבו וחתמו פלי בכל ל' של זכות ותנו ללאה אשתי כו"כ בתים כו' שטרו' שטר זה אין בו ממש לפי שאין נזכר בשטר שהוא נתן לה כלום ואם היו מטלטלים ונתנן ליד העדים וא"ל תנו לאשתי ודאי היתה זוכה האשה אבל כיון שלא נתן ליד העדים כלום לא זכתה האשה כי הוא ציוה לעדים ליתן אבל הוא לא נתן כלום וכך הי' צריך לכתוב הוו עלי עדים וכתבו וחתמו עלי בכל ל' של זכות ותנו להיות בידו לזכות ולראיה מחמת שרציתי ברצון נפשי ונתתי לה כו"כ אבל מה שציוה לעדים ליתן אינו כלום הרא"ש כלל ט"ל ס"ו. ועיין בתשו' פמ"א ח"ב סס"י ט'

(תשסב) שטר שכתוב בו וכל הנז"ל קבל עליו פלוני בקנין ולא נכתב בו בקנין במדל"ב יש לחוש שקנה בקנין אחר ולא בקנין חליפין דמאחר דרגילים לכתוב במדל"ב ולא כתב יד בע"ה ע"ה. מהרא"י בכתבי' סר"ו הביאה מרן סס"י קצ"ה וכתב הר"ב כנה"ג ז"ל דכתב מרן ז"ל בס' ב"ה ואין דבריו נראין לי דמסתמא אמרי' שקנה במדל"ב ומה שנוהגים לכותבו אינו אלא לרווחא דמילתא וכ"כ הריב"ש סי' נ"ג

(תשסב) שטר כתובה שנוהגים בקצת מקומות בדף א' כותבים כללו' הכתובה נדונייא ותוספת ואחריו' גמורה על נכסיו מקרקעי ואגבן מטלטלי וכתוב לבסוף וקנינא ע"כ מאי דכתיב ומפורש לעיל והכל ע"פ התנאים שהתנו החתן והכלה ובדף אחר כתוב תנאים שמתנים ביניהם החתן והכלה. אע"פ שבתנאים אין כתוב שעבוד מטלטלי אגב מקרקעי מה שכתוב בכתובה מטלטלי אגב מקרקעי חוזר על כל התנאים מהרא"ש חא"ה סנ"ד כנה"ג סקי"ג. ומה שכותבי' בשטרי שעבוד וקנין מטלטלי אג"מ. הקנה לו הלוה ד"א קרקע ואגבן הקנה לו המטלטלים. כתב הרא"ש בפרק הזהב אהא דפריך התם בריש פרקא וניקניהו ניהליה אגב קרקע ומשני דלית ליה כתב שם ז"ל והאידנא נהיגי עלמא למכתב ונתתי לו ד"א קרקע בחצרי אע"ג דידעינן דלית ליה קרקע ויש שנותנים טעם לדבר לפי שאין אדם שאין לו ד"א קרקע לקברו שם או בא"י וליתא להך טעמא מדמשני