קהלת יעקב - ב שמז

שמעידים בפה שאמר להם לכתוב בל' המועיל ע"כ. ומדבריו יש להוכיח דאם מתו העדים ולא כתבו לו שטר אחר ולא העידו ע"פ דאין לגבות בשטר א' ולא פליג על מהרשד"ם ז"ל דנדון מהרשד"ם הוא כשכתוב בשטר וצוה ואמר כתבו כו' אבל בנדון הרמ"א הוא כשאין כתוב בשטר כן ולכן צריך שיעשו שטר אחר או שיעידו כן ע"פ. ו) הוא דעת מהרש"ח ז"ל סי' י"ג דל"ז מועיל לקנין דבר שלא בא לעולם שאע"פ שאינו כתוב שהקנה לו בל' חיוב כיון שהם מעידים שהנותן אמר כתבו כל לשון של זכות מסתמא הכל עשו יפה בעתו ודבר שלא בא לעולם בלשון חיוב הקנה. עיין במהרש"ך חלק שני סי' צ' במתנת ש"מ שכתוב בה מעכשיו או מהיום ולבסוף כתוב בכל חזוקי סופר כו' דלא כאסמכתא כו' דיש מי שרצה לומר שהיא קיימת אע"פ שלא קנו מידו והרב ז"ל חלק עליו וכ' דבטלה היא אם לא קנו ממנו ע"ש. ז) כתב הרב הנזכר סימן ל"א על תשובת מהריב"ל ז"ל חלק ראשון כלל י"ט סימן ק"ה בשטר שכתוב בו נאמנו' שהאמין הלוה למלוה נאמנות גמורה כשני עדים כשרים מהני לשויי הנאמנות כולל כל הטענות אמנה ורבית פרעון ומחילה אך אם כתוב בשטר שטר זה מסודר בכל חזוקי סופר ובכל תוקף יש להסתפק אי מהני לשון זה לשויי כולל הנאמנות ואין להוציא ממון על זה ע"כ ומהרשד"ם ז"ל חולק וכתב הרב מהרש"ח שם דאין לנו להניח ודאו של מהרשד"ם מפני ספיקו של מהריב"ל ומיהו אם כתוב בשטר כחומר שטרות כו' ורצה שיסודר כו' אפי' מהריב"ל ז"ל מודה דמהני לשון זה לשויי כולל לנאמנו' ע"ש. ח) כתב הרב פרח מ"א ח"ב סימן ט' דאם כתוב בשטר שאמרו העדים בספור דבריהם שהקדים מעשה לתנאי ולאו להן אם כתוב בשטר שקנו ממנו כחומר תנאים העשויים כתקון חז"ל אין קפידא. ובסוף התשובה פקפק בזה דכיון שיש מחלוקת בדבר ומספ"ל אי בעינן משפטי התנאים בממון או לא מי יימר דהעדים נזהרו בכל משפטי התנאים לחוש להנהו רבוותא דפליגי בהא. ט) כתב עוד שם בשם רבינו יונה הביאו מרן סימן רמ"ב ס"ח לענין מתנה שאם אמר הנותן לעדים כתבו בכל לשון של זכות ויפוי כח אע"פ שלא פירש כתבוה בשוקא וחתמוה בברא מהר שפיר שהרי בכלל זה שיכתבוה כראוי בשוקא ובברא והרמב"ן ז"ל חולק שם דלא מהני אם לא פירשו בשטר כתקנת חז"ל. וכתב הרב שם דאפי' להרמב"ן ז"ל בשטרות שלנו מהני שהרי כתוב בכל שטרו' דילן מסודר כו' ואחריות כו' ובכל א' מאלו הלשונו' כתוב כתחז"ל שכך נוסח הסופרים ואחריו' וחומר שטר זה קבלית עלי עד כאחריות וחומר כל שטרי מתנות הנהוגים בישראל כהוגן וכתקון חז"ל וכן בלשון מסודר כו' ואע"פ שאינו מפורש כל זה בשטר כיון שכתוב כו' הו"ל כאלו נכתב בפירוש כמ"ש מהריב"ל ז"ל גבי וקנינא כו' בח"א כלל י"ט סימן ק"ה וכן כ' לענין דאקני בח"ב סימן נ"ה גבי באחריות כו'. ובשטרי דידן דכתיב מסודר כו' הוי תקון האמור כאלו כתוב כתחז"ל ועיין בתשו' פרח מ"א סימן ט' דמגמגם בזה דהן אמת דמה שכותבים ואחריות כו' ודאי דכייל דכל ענין דתחותיה דהיינו מה שנהגו הסופרים לכתוב ואחריות וחומר שטר זה כו' קבלית עלי כאחריו' וחומר שאר שטרות העשויין כהוגן וכתקון חז"ל אבל מה שכותבים מסודר כו' היינו מה שנהגו הסופרים לומר וצוה שיסודר שטר זה בארוכה לעצת חכמים לחיזוק ולקיום כל הנ"ל כל כמה פעמים שיצטרך וא"כ זה אינו ענין לתקן אם נעשה איזה קנין דלא מהני כגון קנין אויר ודירה וכיוצא דבשלמא מה שכותב קבלית עלי כתקון כו' היינו שנעש' הכל כתיקון חז"ל בית לדיר' וחצירו לאוירו ואילן לפירות שכך קבל המוכר עליו לעשותו כהוגן וכתקון חז"ל אבל מה שכותב ומסודר כו' היינו שענין ס' זה השטר נסדר כעצת חכמים וכיון דלפי הדין אינו עולה היינו היפך מהכונה שהרי חזינן דנשחת הסדר ע"פ הדין אלא שאין הכונה בזה לתקן מה שעיות למעלה ר"ל שאם תרא' בל' השטר איזה דברים בלתי מובנים או שלא כסדרן כפולים לא תדקדק אותו לגרוע כחו של לוקח אלא לאשר ולקיים כחו של לוקח ולקיום מכירה זו וכיוצא בזה. י) לענין מקנה דבר שאינו ברשותו כ' מהריב"ל ח"א סימן ט"ל דאם כתוב בשטר ואמר לנו כתבו בכל לשון שיועיל כו' אם הב"ד שנעש' הקנין בפניהם הם מוחזקין בקיאין בדיני ממונות היה מקום לומר שנסמוך עליהם שלא טעו הואיל וא"ל כתבו בכל לשון המועיל חזקה ששאלו את פיו ואמר שכל הנכסים היו ברשותו דלבית דין טועין לא חיישינן אבל אם היו בית דין כמו שהורגלו הק"ק להושיב ג' אנשי חיל אע"פ שאינן בקיאים בדין אין לסמוך עליהם בזה כלל ע"כ וכ' הר"ב כנה"ג ז"ל ומדבריו יש ללמוד לדין דאין המעו' ניקנין אגב קרקע אלא כשהמעו' קיימין. ועוד י"ל המועיל לתקן מ"ש הרא"ש בתשו' הביאה הטור סימן רמ"א ס"ח בענין משפטי התנאים דאם כתוב בשטר תנאים הללו נעשו כדין מהני לכל הדברים הצריכים כפי הדין ע"ש וכן נראה מדברי תשו' המיוחסו' להרמב"ן סנ"א גבי שטר שכתוב כדין וכשורה שבדברים ידועים אמרינן שודאי נעשו כדין ומזה למד מהרש"ח ז"ל סי"ג דאם כתוב בשטר שטר זה נעשה כראוי הוי כמי שכתוב נעשה כדין ומהני לכל הדברים הצריכים כפי הדין. ועוד כ' שם הטור בסיה"נ ז"ל הילכך יש לדקדק אם יש בשטר תנאי כפול או שיכתו' בסוף השטר וקנינא מיניה כחומר כל תנאים וקנינין העשויים כתחז"ל דבל' זה אפי' אינו כתוב בשטר תנאי כפול התנאי קיים וכ' בתשו' מעשה חייא סי' ט' דאין כונת הרא"ש לומר דאע"פ שאין התנאי נעשה כהלכתו מהני אלא כיון שכ' כן בשטר הויא הוכחה שנעשה השטר כהלכתו ומיהו היכא שהמעשה קודם לתנאי מהני מ"ש בסוף השטר וקנינא מיניה כחומר כל התנאים כו' אע"פ שבשטר כתוב המעשה קודם לתנאי ע"ש וע' מהרשד"ם ח"מ סי' רס"ב שלא הבין כן בכונת דברי הרא"ש אלא דס"ל להרא"ש ז"ל דמהני הך לישנא אע"פ שלא נעשה התנאי כמשפטי התנאים ע"ש ומהרד"ך בית כ"ח ח"א כ' דאע"פ דכתו' כך בשטר וקנינא כו' מ"מ אין להוציא מיד הבעל ומוקמי ממונ' בחזק' מארי' ע"ש

(תשנח) כתב בתשו' המיוחסו' להרמב"ן סס"ז הביא מרן סס"י קצ"ה על שטר שכתו' בו ראובן נתן דירה לשמעון בעלייתו וז"ל אם אין בשטר קנין אלא כמו שאמרת שקדם הקנין לנתינת הדירה שאמר קנו ממני שאני נותן לו דירה בביתי י"ל שאין הקנין אלא על הדירה בלבד לא על גופו של קרקע אבל אם אמר הנני נותן לשמעון דירה בעלייתי וכתב בשטר וקנינא מיניה במדל"ב כו' ה"ז קנה העלייה לדירה שהקנין ענין חזק וכשבא אחר מה שאמר לא דירה בלבד נתן אלא מגופו של קרקע קנו מידו וכההיא דריש פרק הכותב ולולי שאני סבור שאין העדים יודעים דין זה הייתי אומר שאפי' אם חזרו בסוף השטר וכתבו וקנינא מפ' על מאי דכתיב ומפורש לעיל שאף זה יועיל לקנו' גופו של הקרקע לדירה שבחזרת הקנין שכתבו בסוף ליפות כחו כתבוהו שלא כתבו הקנין ב' פעמים בכדי ועכ"ז אני סבור לו' שיועיל הזכרת ב' קנינין לעולם ליפוי כח וכן נר' מל' ר"ש בפ' י"נ דבכל שטרו' דעלמא דנין כן וזה קרוב יותר בעיני ע"כ וכ"נ מדברי תשו' הרשב"א שכתבו יותר בפשיטו' בסי' רל"ג הביאה מרן בסימן רי"ג ז"ל שאלת ראובן השאיל ביתו לשמעון ודינה וקנו מידו וכן כתו' בשטר השאלה קנו ממני כו' עד ועוד שהרי קנו מידו וכל שקנו מידו אלים כח הקנין שאינו בא על דבר שאין בו ממש אלא מגופו של קרקע קנו מידו כו' ע"כ והרואה יראה דצ"ל דאע"ג דכתב בשטר קנו ממני כו' שכתו' ג"כ בסוף השטר וקנינא מיניה דאל"כ קשיא תשו' הרשב"א מדידיה