קהלת יעקב - ב שמו

ח"ב ס"ט דיש ללמוד מדבריו דאע"פ שכתוב בראש השטר הוו עלי עדים וקנו ממני קגו"ש וכתבו בכל ל' המועיל וחתמו ותנו כו' אין בו מועיל לתקן ענין השטר ולו' דהו"ל כאלו כתוב לבסוף ואחריו' וחומר שטר זה קבלית עלי באחריו' כחומר כל שערו' העשויין כתקון חז"ל שהרי בתשו' זו הצריך ר' האיי ב' דברים שיצוה לסופר שיכתוב בכל ל' של זכות כו' וגם שיעידו העדי' שכך עשו שקבל עליו אחריו' ש"ז כחומר כל שטר העשויי' כתחז"ל וכ"כ הרמב"ן והביא דבריו בב"י סרמ"ב וז"ל אע"ג דהני שטרי דידן כתיב בהו בכל ל' של זכות כו' לא מהני מידי אם לא פי' בשטר כתחז"ל כמו שפי' ר"ח ואע"ג דהר' מהר"ש חיין בסי' י"ג עלה ע"ד לומר דמהני בכל ל' של זכות כו' כמו כתחז"ל מ"מ לא מלאו לבו לעשות הפך דעת ר"ח והרמב"ן ולבסוף מסיק דתרתי בעי' וצ"ע בתשו' הראד"ב סקצ"ג דכפי הנרא' בנדון ההוא לא היה כתו' בסוף השטר וחומר ש"ז אלא בתחלת השטר הי' כתוב הוו עלי עדים וכתבו בכל ל' ש"ז ויפוי כח וקיים בזה שטר אסמ' ע"ש וע' בתשו' כ"ש סס"י ז"ך ושם הביא הפמ"א ז"ל פלוגתא ביני רבוותא בתראי הרב מהר"ד אישטרונשא והרב מהר"ש גאון הובאו דבריהם בתשו' פ"מ ח"ב סי"ד ועיקר ויכוח' לתרץ ב' תשו' למהרשד"ם שנרא' לכאורה דסתרי אהדדי בא' בסכ"א מח"מ והב' בסרע"א וש"ט דבסכ"ח נר' שמפני שכתוב בשטר כהוגן וכתחז"ל מהני לתקן עוות השטר. וחילק הרד"א שיש לחלק בין כשהעדים מדברים משם נותן לכשמדברים משם עצמם והעדיף יותר כשהעדים מדברים משם הנותן שא"ל כתבו בכל ל' של זכות האי לישנא מספיק לתקוני תברי דשטרא כיון שהנותן רצה שיסודר בל' המועיל והעדים הם שטעו שלא כתבו התקונים המועילים ובכה"ג כ' רשד"ם דהך לישנא דכתבי בכל ל' של זכות מתקן עוות השטר. אך כשהעדים הם המדברים מצד עצמם שנעשה כתיקון המועיל אז לא מהני דמי יודע אם כיוונו לכך ומהר"ש גאון ז"ל מוחלפת שיטתו ואזיל לאידך גיסא דאדרבא טפי עדיף כשהעדים מדברים בשם עצמם שמעידים שהשטר נעש' כתחז"ל י"ל שבכלל עדותם הוא שמעידים שאף אם לא נכתבו בשטר בפרטות כל פרטי התקנו' מ"מ כך היו שהנותן פרט אותם בעת שהתנה אותם למקבל אלא. שלא חשו לכותבם והיא ההיא דכ' המרדכי בפ' מי שמת ז"ל ור' ברוך השיב אחרי שכתוב בשטר המתנה שנתנו לו כח הפירו' של הקרקע בקנין גמור מעת' שהעדים מעידים שנעשה כתחז"ל זהו תחז"ל להקנו' לו קרקע לפירו' ע"כ אך כשהם מעידים משם הנותן שא"ל ל' זה דכתבו כל ל' של זכות אין בכלל עדותם שהנותן פרט דרכי ההקנאות רק שא"ל ל"ז דכתבו כל ל' זכות בכולל וכיון שהנותן לא פרט בפרטות אופני ההקנאות לא מהני ולא מידי והביא ראיה לזה מתשו' הרא"ש כלל ט"ל ס"ו והרב פ"מ הביא ראי' מתשו' הרשב"א סתש"ד. ועוד חולק הרד"א בתשו' הנז' דשנא ושנא כשהריעותא הוא מחמת הל' כגון ההיא דמהרשד"ם דבסכ"ח שלא הי' ריעותא בקנין מצד עצמו רק מטעם אסמ' והאס' הוא מחמת ל' כל דאי אז ל' זה דכתבו כל ל' של זכות כו' מהני דלאיסור ל' מהניא הך לישנא לתקוני אך הנהו תשו' דבסי' רע"א וש"ט שהקנין מצד עצמו לא היה קנין המועיל דאתיליד ביה ריעותא אז אין כח בהני לישני לתקן הענין ע"כ. וכיוצא בזה מצאתי להכנה"ג בח"מ סי' ר"ג טור אות מ"ח הביא דברי ר' ברוך שכ' המרדכי וכ' ע"ז ז"ל יראה דס"ל לר' ברוך דאע"ג דהקנאה אינה עשויה כתקנה וחסר עיקר ל' ההקנאה כיון שכתו' בשטר שהכל נעשה כתחז"ל ממלא ל' חסרון ההקנא' וה"ה אם כתוב בשטר כתבו בכל ל' של זכות ויפוי כח לדע' הרב מ"צ ח"ב סי' י' ונ"א וכ"כ בתשו' כ"י למהרח"ש שאם הקנה לו קרקע ומטבע וכתו' בשטר קנין סודר אם כתו' בשטר כתבו בכל ל' ש"ז ויפוי כח מפרשינן שהקנ' בל' המועיל ושהקנ' המעות אגב קרקע ועיין להכנה"ג ח"מ סי' ר"ב הגה"ט אות ס"ד בשם מהרח"ש וכן צידד מהרש"ח בתשו' ס"י אלא שלבסוף חילק בין ל' כתבו בכל ל' זכות ויפוי כח להיכא שכתוב כהוגן וכתחז"ל דל' כהוגן וכתחז"ל עדיף טפי כמ"ש הרמב"ן אכן מוכיח מתשו' הראנ"ח ח"א סי' ע"ז דנדון דידיה היה כתוב בשטר והכל כהוגן וכתחז"ל ואעפ"כ צדד לבטל המתנה מחמת שלא הקנה המטבע כתקונו. ואפשר לומר שלא כתב ר' ברוך שאם כתוב בשטר שנעש' כתחז"ל זהו תחז"ל להקנות קרקע לפירות היינו היכא שהקנין לא מהני מחמת שחסר ההקנאה ולכן כשיכתוב כהוגן וכתחז"ל הקנוהו כראוי וחסר משם ההקנא' אבל כשיש שם הקנא' אלא שההקנא' אינה ראויה כנדון מהראנ"ח דנתן לו מתנה ומודה שהקנה לו אגב ד' אמות קרקע ולא הקנה לו מקודם הקרקע ואגבן מטל' וכן שחסרו בו כתיב' ומסיר' בהא ודאי לא מתקנינן לישנא במ"ש בשטר לבסוף כהוגן וכתבו חז"ל כיון דההקנאה גרוע' לא מתקנינן ההקנא' אלא שחסר ל' ההקנא' אבל כשהקנ' בהקנא' גרועה לא מתקנינן לישנא ובתשו' כתב יד למהרע"י ז"ל כ' כיון דאיכא פלוגתא אי מהני לישנא דכהוגן כו' להשלים ההקנא' הצריכה המוציא מחבירו עליו הראי' ועיין בפ"מ חלק ראשון סימן ס"ו. וכן כ' הרב כנה"ג ז"ל בסימן ר"ב ב"י אות ס"ד על שטר שכתוב בו דמקנה לחבירו סתמא ולא פי' מעכשיו ולאחר זמן שכ' מהרא"י סי' קע"ג דהוי ממילא מעכשיו דמסתמא לא הקנה מידי דכדי ע"כ כתב ז"ל וכתבתי בתשו' שלא אמר הרב כך אלא דוקא בנ"ד שאין בל' הקנין ל' גרוע אלא שחסר משם הפי' ולכן כדי שלא נאמר דהקנה מילי דכדי ודאי סתמא כפי' וכאלו אמר מעכשיו ול' הקנין אינו זו ממקומו אלא שצריך להוסיף עליו אבל היכא שהל' גרוע בעצמו ולא חל הקנין מפני דהוי קנין דברים אין לנו לומר שכונתו כך כדי שלא יהא מילי דכדי ע"כ. ובסי' ר"ז בב"י אות קס"ד כ' ז"ל כתוב בשטר בכל חזוקי סופר הרי הוא כמ"ש בכל ל' זכות ויפוי כח מ"צ ח"ב י"ז נ"א ועיין בסי' ר"ג שכתבתי שיש חולקין אאם כתוב כהוגן וכת"ח וכ"ש שחולקין אאם כתוב בכל חיזוק' סופר ואאם כתוב בכל ל' זכות ויפוי כח והמע"ה ובסי' ר"ג כ' על שטר שכתוב בו נכסי לפ' אע"ג דשטרות בכלל נכסי ושטרות אינן נקנין בבריא אלא בכתיב' ומסיר' אם כתוב בשטר וכתבו בכל ל' זכות ויפוי כח קנה הכל ואפי' שטרו' מ"צ ח"ב סי' י' אבל מהרע"י בתשו' כ"י חולק בזה וס"ל דאפי' דכתוב בשטר ורצה שיסודר שטר זה כהוגן וכתחז"ל לא קנה ומדהא לא קנה הא נמי לא קנה. ודעת הרב משפט צדק ז"ל בתשו' חלק שני סי' י"א נ"א דלשון כתבו בכל ל' זכות ויפוי כח או בכל חזוקי סופר מועיל לעשר' דברים. א) לקנות שאינו קצוב אע"פ שכ' שלא בלשון חיוב. ב) מועיל למכירת שטר חוב לחבירו אגב קרקע, דאע"פ שלא פירש אגב קרקע מהני מדין קנין קרקע לכ"ע. ג) מועיל לענין דאין מטבע נקנה בחליפין דאם הקנה קרקע ומלוה ע"פ בקנין סודר וכתוב בשטר כתבו בכל לשון זכות ויפוי כח מפרשינן שהקנ' לו המלוה ע"פ בל' המועיל במעמד שלשתן. ד) מועיל לענין ס' הפוסקים דלשון עתיד הוי קנין דברים ואין בו מועיל עד שיכתוב מעכשיו אם כתוב בשטר בכל לשון זכות ויפוי כח לכ"ע אפי' אין כתוב בו מעכשיו לא הוי קנין דברים וקנה. ה) הוא דעת מהרשד"ם ז"ל ח"מ סימן כ"ח שאם כתיב בשטר וציוה ואמר כתבו בכל לשון זכות ויפוי כח לכ"ע אין כאן אסמכתא וכתב הר"ב כנה"ג ז"ל בסימן כ"ז הגהת ב"י אות קס"ג דבתשו' הרמ"א סימן מ"ט כתב דאם המשעבד ציוה לעדים לתקן השטר בלשון המועיל יכולים לכתוב לו שטר אחר כהוגן שלא יהי' בלשון המורגל או אפי' בלא כתיבת השטר די על מה