קהלת יעקב - ב שמא

(תשטו

) שאלה לענין גוי המעיד על ההרוג דקי"ל דאם דברי הגוי באו ע"י שאלה לא מקרי גוי מל"ת לא מקרי שאלה אא"כ נשאל אותו הגוי עצמו שהוא סח אע"פ שיצא הקול בכל המקומות ומסתמא כמה גוים נשאל נשאלו ע"ז אעפ"כ אם הגוי עצמו המל"ת לא נשאל מקרי שפיר גמל"ת וה"ה איפכא לחומרא היכא דהא' הנצר' נשאל והשאר לא נשאלו כתבי' סי' קס"א מוהרי"ק ש"ו קכ"א ובתשו' תומת ישרים סי' קל"ו כ' דהא דאם שאלו לגוי לא מקרי גמל"ת היינו כששאלוהו על אותו האיש בפי' אבל היכא ששאלוהו על הכלל והשיב להם ואח"כ הציע להם הענין מהיחידים ההם מעצמו גמל"ת מיקרי ועיין במהרש"ך ח"א סי' כ"ו. ועיין במהר"ש הלוי סי' ג' אם התפישה שתפשו לגוי על שהרג לפ' מקרי שאלה ולא ליהוי מל"ת ומהראנ"ח ח"א סי' ע"ד כ' דכל שהלכו המחפשים עד בית הגוי אפי' לא בקשו ממנו בפי' מ"מ אותה ההליכה עד שם חשיב' שאלה ממנו ע"ש ומהריק"א ז"ל בתשו' הובאה בהר"ש הלוי ז"ל דנ"ח כתב הא דשאלה לגוי לא הוי גמל"ת היינו כששואלין לו לא ידעת מאיש פ' אבל אם א"ל תודה לי כל מה שעשית והוא א"ל הרגתי לפ' משמע דודאי לא מקרי שאלה כיון שלא שאלוהו בפרטות על איש ידוע ומהרא"ש ז"ל סי' י"ב כתב על ישראל שהי' מחזר אחר סביבות הים על הנטבעים ובא גוי א' וא"ל מה תבקש והשיב לו פגרים אני מבקש או אפי' השיב לו באתי לבקש ספינה א' שנטבעה והגוי השיב לו שאותה ספינה נטבעה כאן ויצאו כאן פגרים ובתוכם איש פ' והנם קבורים יש להסתפק דלא מקרי כל כי האי גוונא גמל"ת כ"א משיב על שאלה. ומהריב"ל ח"ד ד"ד כתב ז"ל הא דקאמר הרי"ף דאם התחיל הגוי לספר במסל"ת אע"ג דאח"כ שאלו ממנו לברר הדבר מקרי שפיר מסל"ת צ"ל דאע"ג דבהנהו מילי דקאמר מסל"ת אינם מספיקין להתיר את האשה אלא במאי דקאמר בתשו' שאל' אפ"ה שפיר דמי ומהרשד"ם חא"ה סי' מ"ב מ"ג כ' דאין ללמוד מדברי הרי"ף אלא כשהיו הכל מתעסקין באותו ענין אבל היכא דעברו ימים בינתיים לא מקרי מסל"ת. ומהרא"ש ז"ל בקונטרס דכ"ד כתב ז"ל מדברי הר"ן ז"ל יש ללמוד דהא דבשאלה לא מקרי מסל"ת היינו כששואלין אותו אם חי אם מת או איה פ' וכיוצא אבל כשראוהו מת ולא שאלוהו ממנו רק הזמן שהגיע ליבשה בזה ודאי שפיר מיקרי מסל"ת וצ"ע. ועוד כ' הר"ש הלוי ז"ל סי' ג' שאם גוי ראה ליאודי רץ אחריו לדעת ממנו על הריגת יאודי ואמר לו מאליו למה אתה רץ אחריו לדעת מס' דע שהרגוהו מקרי שאלה ולא חשיב מל"ת. ועיין במהריק"א דקי"א. ואם השאל' הית' גוי מגוי מקרי שפיר גמל"ת דל"ל לשקורי נגד הגוי משאת בנימין סי' מ"ו וס"ג ומהרח"ש בקונט' דף י"ב והיינו דוקא בדלית נפקותא לגוי השואל לחבירו אבל היכא דאית ליה נפקותא אין להקל הר"ב מ"ב סי' ק"ה. וכ' בתומת ישרים סי' קל"ב דהא דשאלה מפיק מחזקת גמל"ת היינו שהזכיר היאודי לגוי והשיב שמת משום שהזכירו בחזקת חי והוא מחדש המית' אבל אם הזכירוהו בחזקת מת ולא בא לחדש אלא אופן המיתה אינו מן השם דלא נקרי ליה מסל"ת וע' בהרש"ך ח"א סי' כ"ו

(תשטז) שלג כ' בהגהות מהר"י וויל ז"ל דשלג לא מקרי עפר ואין מכסין בו ואע"פ שנא' כי לשלג יאמר הוי ארץ דרך נס אמר איוב שיכולת בידו ית' לעשותו אבל אנו רואין בחוש שמשלג הוי מים ולא ארץ ועוד דארץ מקרי אבל עפר לא מקרי ועיין בי"ד סי' כ"ח בסופו בטור ובב"י עוד כמה דברים דמקרי עפר וכמה דברים דלא מקרי עפר ע"ש ולענין עדות על האשה שנטבע בעלה אי השלג הוי כמו מים ע' בתורת אמת סי' ט"ו ובתשו' גו"ר כלל ג' מא"ה סי' ד'

(תשיז) שעת הדחק מה מיקרי. עיין באורך בס' מ"ב ל"ה

(תשיח) שעת הדחק ע' בהריב"ש סי' ר"ה ומהרח"ש סי' ב' מה מקרי שעת

הדחק

(תשיט) שיירא ג' בני אדם שיירא מקרי גמ' פ"ק דעירובין דף י' ע"א

(תשכ) שורה בפ"ק דביצה די"ד תנא אין שורה פחות מג' בני אדם

(תשכא) שבט א' אקרי קהל פסחים ד"פ א' מ"ט דר"ש קסבר שבט א' אקרי קהל ע"ש

(תשכב) שחיטה שאינה ראוי' לר"ש לא שמיה שחיטה בב"ק דע"ו ובחולין ד"פ ובכמה דוכתי

(תשכג) שואל שלא מדעת פלוגתא דרבנן ור"י ב"ב דפ"ח אי שואל שלא מדעת אי שואל מקרי או גזלן מקרי והטור סי' שס"ו פסק דגזלן הוו

(תשכד) שינוי החוזר לברייתו לא שמיה שינוי פ' לולב הגזול ד"ל ע"ב ופסקו הטור סי' ש"ס

(תשכה) שחורי ראש לענין נדרים לא מקרי שחורי ראש אלא אנשים. נדרים ד"ל ע"ב

(תשכו) שהייה קום עשה מקרי לענין טומאת כהן השוהה במקו' אהל המת הרמב"ם פ"ג מה' אבל ז"ל כהן שנכנס באהל המת אם ישב שם כדי השתחוא' ה"ז לוקה ע"כ וכ"כ התוס' בנזיר די"ז ז"ל והשהיה לא הוי כלאו שאין בו מעש' דלאו שיש בו מעשה הוא במה שאינו יוצא משם וע' בתשו' חוות יאיר סכ"ה

(תשכז) שיעור עד שתצא נפשו היינו ג' שעות תשו' שיעור הריב"ש סי' ש"פ ושפ"ז ועיין בל"ר סל"ד ומהרא"ש ס"א ובקונט' מהרח"ש דס"ג ובתשו' הרב פרח מ"א ח"א סל"ג כ' דשיעור ג' שעות לאו שעות גמורו' הן אלא כמ"ש מהרי"ט בתשו' כ"ו ע"ש ובתשו' ד"נ סי' ס"ג וס"ד

(תשכח) שכחה פשיעה מקרי שער אפרים סכ"ח והרב ש"י ח"א סי' ס"א כ' דשכחה אונס גמור הוא וע' בהשמטות ס' חוות יאיר דרס"ב כ' והכריח בראיות כדעת הרב שער אפרים ז"ל והרב מ"א סתקכ"ז כ' בס"ק, ו' דשכחה מחמת עצלות פשיעה מקרי ושלא מחמת עצלות אונס מקרי וע' בתשו' מ"צ ח"א סל"ג ובית יעקב סי' ע' וע' להרב פ"ח ח"א סנ"ט ומק"ב שנ"ב

(תשכט) שכירות ממכר אקרי וכתבו התוס' פ"ק דע"ז דט"ו דדוקא לענין אונאה דכתיב ממכר מיותר שכירות ממכר אקרי אבל בעלמא שכירות לא קניא וכ"כ בפ' הזהב דנ"ו והנ"י ז"ל כ' שם בפ' הנז' דלא אמרו שכירו' ממכר אקרי אלא לענין שישתמש בו כל ימי השכירו' אבל גוף הדבר אינו קנוי ומש"ה אמרי' דאסור להשכיר בית דירה לגוי וכיון דגוף הבית של ישראל הוא שפיר קרינן ביה ולא תביא תועבה אל ביתך וכ"כ הריב"ש וע' בתשו' פרח מ"א סי' א' בשטר שכירות שהי' כתוב בו שלא יוכל המשכיר להוציא לשוכר מן הבית בשום צד לא לשבת הוא בעצמו ולא להשכירו ולא בשום אופן שבעולם כ' הרב ז"ל שאין לדון שט"ז בכלל ופרט וכלל ולדון כעין הפרט שלא להשכירו ושיהא אסור בשעת דוחקו למוכרו כיון דשכירות ליומיה ממכר הוא שהתורה אמרה ממכר ומרבינן שכיר ואף ה"נ דקאמר שלא להשכירו מכירה נמי במשמע דלא אמרי' התם אלא דשכירו' אקרי מכר מדלא כתיב ממכר עולם אלא ממכר משמע ממכר ליומיה ונכלל בזה שכירו' דשכירות ממכר ליומיה אקרי אבל לא אמרו דבכלל שכירו' מכירה דמכירה לא אקרי שכירות ע"כ: