קהלת יעקב - ב שלט

בשבועה שיתעסק באמונה אם אח"כ יאמר החזרתי וכפר בכל וזה תובעו ברי שעדיין יש בידו הנאמר שיפטר זה הנתבע באותה שבוע' שנשבע שיתעסק בנאמנו' עוד תדע לך ששבועה זו חמורה מן הא' לפי שבשבועה הא' אפי' עבר על שבועתו אינו פסול לעדו' ואין זה קרוי חשוד על השבועה שישבע חבירו ויטול לפי שבשעה שנשבע לא עבר אבל שבועה זו שישבע שכבר פרע יפסל לעדות אם ישבע על שקר ומקרי עבריין לפי שבשעה שנשבע עבר על שבועתו ועיין בהריב"ש סשי"א ומהרי"א סימן שס"א ובסי' שע"ח כ' דעבריין מקרי מי שאינו מוציא במקום שארז"ל יוציא ויתן כתובה

(תרעח) עמידה שיש בה סמיכה. כ' הריב"ש ז"ל והביאו מרן ז"ל ח"מ סימן כ"ח דלענין דקי"ל דדיינים בישיבה דכתיב וישב משה לשפוט את העם דעמידה ע"י סמיכה מקרי שפיר ישיבה ואפי' לכתחלה שרי דכל שאם ינטל העמוד והוא נופל לא מקרי עמידה דהא קי"ל בפ"ב דזבחים כת"ק דר"י בר' יאודה דעמידה מן הצד לא שמה עמידה דר"ל עמידה שאי אפשר לה בלא סמיכה וכיון דלא הוי עמידה שפיר קרינן בה ישיבה דומיא דשחיה דאמרי' בפ' הקורא את המגילה עומד ויושב דרמי התם קראי ואשב בהר וכתיב ואנכי עמדתי בהר ומשני התם רבי חנינא לא עומד ולא יושב אלא שוחה כלומר וקרינן ביה ישיבה כיון דאינו עומד ממש וקרינן ביה עמידה כיון שאינו יושב ממש וכ"ש בעמידה בסמיכה דכיון דלא קרי' ביה עמידה קרינן בה ישיבה ע"כ ולענין עדים בעמידה כתב מור"ם סי' י"ז בשם הריב"ש ז"ל דעמיד' ע"י סמיכה מקרי שפיר עמידה לענין זה וכ' הסמ"ע ז"ל שם דכיון דקרא אסמכתא בעלמא אזלי' הכא לקולא והכא לקולא אבל אם היו דייני' וגם העדים נסמכים בדין אחד בפעם א' אסור למעבד הכי דמע"נ חד מינייהו לא עביד כדין ודומה למ"ש הטור סי' קצ"ו לענין קנין גמל וחמור וכן בסי' ר' לענין קונין בכליו של לוקח ובכליו של מוכר ע"ש ובסימן ש"ן

(תרעט) עשה דאמרי' עשה דוחה ל"ת היכא דבעידן דמיעקר לאו מקיים העשה אפליגו רבוותא אי מקרי בעידן כל שהתחיל להתעסק במצוה עלה דאמרי' בס' אלו מציאו' מציאה בבית הקברו' והוא כהן פטור דכתיב והתעלמת והקשו רבוותא ז"ל דבלאו קרא נמי אין עשה דוחה ל"ת אלא היכא דבעידן דמיעקר לאו מקיים העשה כמילה בצרעת אבל כל דלא הוי בעידן לא עקר וה"ה ז"ל בפי"ב מה' גזילה ואבידה תי' דמיירי דהיתה האבידה סמוך לבית הקברו' דבעידן דמיעקר לאו דטומאה מיד מקיים עשה דהשבת אבידה ע"כ דמשמע ליה דבעי' בעידן ממש וכן נראה שהוא דעת התוס' בזבחים פ' דם חטאת דצ"ז ע"ב עלה דאמרי' ועצם לא תשברו בו א' עצם שיש בו מוח וא' שאין בו מוח ופריך אמאי וניתי עשה ולידחי ל"ת. והקשו התו' דהא בעידנא דמיעקר לאו דשבירה לא מקיים עשה דאכילה כו' אלמא משמע להו דבעינן בעידן ממש. אמנם הרב נ"י ז"ל בפרק אלו מציאו' כתב בשם הר"ן ז"ל דכיון דעסוק במצוה ליכנס שם כדי להשיב האבידה משעה שנכנס מקרי בעידנא דבמצוה קא עסיק ע"כ ועיין בספרי הקטן שמע יעקב מ"ש בזה פ' וארא

(תרפ) עובר אפי' למ"ד עובר לאו ירך אמו בל' בנ"א עובר ירך אמו קרו ליה וחשובים גוף א' תוס' ב"מ דע"ע ד"ה השתא מניקה: (תרפא) עדות קידושי אשה דאיכא כמה רבוות' דס"ל שצריך עדות שתקובל בפני האשה אם העידו העדים שבהיותה קטנה נתקדשה ע"י אביה ובשעת העדות היא גדולה אע"פ שהעידו בפני אביה שלא בפני בעל דין מקרי כל שלא העידו בפניה משפטי שמואל סי' קכ"ד ועיין משפט צדק ח"ב סי"ס: שהעיד מפי גמל"ת על מיתת פ' ולא הזכיר (תפרב) עד שהעכו"ם הזכיר לו שם אביו ושם עירו לא מקרי חוזר ומגיד מהרשד"ם סי' ז"ל ועי' מהרימ"ט ח"א סס"י קל"ט: (תרפג) עדות אשה אע"ג שבכתב כתוב איך העידה הנכרי ואיני עדות כו' ול' עדות נראה שהיא מכוונת להעיד אפשר דלאו כ"ע דינא גמירי והדברים היו מל"ת והסופר טעה וכתב העידה הר"ש הלוי סי' י"א ועי' משפטי שמואל סס"י פ"א

(תרפד) עני מי שיש לו נכסים ואם מוכרן עכשיו ימכור בזול ואם ימתין ימכור בשוויין כ' מהרש"ך ח"ב סי' כ"ו דעני מקרי ויטול מ"ע ואין כופין אותו למכור בפחו'

(תרפה) עיר לענין נדרים אמרו בפ' הנודר מן הירק דנ"ו ע"ב דעיבור' של עיר שהוא ט' אמה ושיריי' מקרי עיר אבל תחום העיר ל"מ עיר מדכתיב ומדותם מחוץ לעיר

(תרפו) עליה כ' הטח"מ סרי"ד דעליה נמי מקרי בית וע' בסי' שי"ב מ"ש מרן הב"י בשם התו' סכ"ב

(תרפז) עינוי נפש מניעת טומאת מת נמי מקרי ע"נ והבעל מפר בש"ס פי"א דנדרים דפ"ג ע"ב דילמא מיין דאיכא צערא הפר לה מטומאת מת דל"ל צערא לא הפר לה ומשני אמרי טומאת מת נמי אית לה צערא דכתיב והחי יתן אל לבו דיספד יספדון לי' כו' וע' בתוס' י"ט ז"ל בפ"ד דנזיר משנה ה' נזרק עלי' א' מן הדמים כו' שכ' ולהטמא למתים לישנא דמתני' נקט אבל ודאי דמניעה מלטמא למתים לא מקרי ענוי נפש ע"כ

(תרפח) עינוי נפש מתבאר מדברי התוס' פ"ד דנזיר דכ"א ד"ה אבל כו' דמקרי ע"נ לרבנן אע"ג דלא מתסרא אלא שעתא פורתא ע"ש וע' בתשו' ב"י סי' קנ"ב

(תרפט) עדי כיעור דבור עם האשה בקריצת עין ל"מ עדי כיעור להוציאה ת"י סל"ג וכ"כ שם על הנטען על האשה דדבור דרך אהבה ועגבה לא מקרי קול להוציאה מן הנטען ובתשו' מהר"ם מלובלין ס"ב כ' דדפיק' ונקישת הבועל בדלתי חדר האשה אין זה עדי כיעור: (תרץ) עקירה בקרבנות בטעות פלוגתא דאמוראי במנחו' דמ"ט לאביי עקיר' בטעות שמיה עקירה ולרבא ל"ש עקירה וע' בפסחים דע"ב

(תרצא) עניות לא מקרי נולד לענין אין פותחים בנולד ומיתה מקרי נולד הרי"א סס"י רס"ח: (תרצב) עקירת דירתו מן העיר מחמת ב"ח לאו אונס מקרי ואבד חזקתו מהרשד"ה ח"מ רכ"ז וכ"כ מהרש"ך א' קס"ט

(תרצג) עכבה שעיכבוהו מלצאת מהעיר ל"מ אונס כיון שלא חבשוהו ולא הכוהו והי' הולך ובא ברצונו בתוך העירוני' חוץ לעיר מרן הב"י א"ח סקל"ד אמנם הריב"ש בסקכ"ז נרא' דפליג להא שהעכבה כזו מקרי אונס דאתי בנ"ד מטעם שהיתה כדין וע' בפ"מ ח"א סכ"ו דס"ב ע"ד

(תרצד) פיוס בדברים נמי מקרי פיוס הריב"ש ז"ל סי' ר"ן בשם הרמב"ן אל מאן דמקבל עליה לחברו לפייס את פ' וא"ל מתייבנ' לך מהשת' מנה או שדי נתונה לך מעכשיו ואזל ופייסי' ולא איפייס אי מיפייסי' בכ"מ שבידו לעשו' ולא איפייס פטור דפיוס דבידי' משמע והא פייסיה וכ' הר"ב כנה"ג בסר"ז דאפי' בשבועה דין הריב"ש אמור

(תרצה) פסול עדים לענין מאי דקי"ל הלכה כשמואל וכר"ל בדיני כ' הרא"ש בסנהד' דף קכ"ד ז"ל ונר' דהלכה כר"ן דלא נחלק עליו ר"ש על דבריו אלא כמתמיה ועוד דפסול עדים דמי טפי לדינא מלאיסורא: