קהלת יעקב - ב שלז

ב"ד וכיוצא לא מקרי מודה במקצת אלא כופר בכל ושבועתו שבועת הסת ע"ש

(תרמח) מיד ולאחר זמן כתב הרדב"ז דכ"ב, ע"ב לענין נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם שיש חילוק בין דעתו לחזור מיד לבין אחר זמן דכל הבא למכור סחור' בעיר או העולים לזיהר"א נקרא דעתו לחזור מיד אבל הבא לישא וליתן או ללמוד תורה נקרא דעתו לחזור לאחר זמן עש"ב

(תרמט) מלוה ע"פ מה שכתו' בפנקסו של אדם בכתב ידו שהוא חייב לפ' מקרי מלוה על פה ואינה גובה מן היורשים הרשב"א סימן ק"ז ועיין בהרימ"ט ח"מ סי' קכ"ד בזה

(תרג) מכר לא מקרי מכר אלא במקבל זוזי דאגב אונסא וזוזי גמר ומקני אבל מצד תועלת שאינו מפסיד לא מקרי מכר אלא מתנה תשו' מהר"י בי רב ס"מ וע' בכנה"ג ח"מ סר"ה עוד בזה

(תרנא) מצוה מחמ' מיתה ציוה בהיותו בריא ובשעת מיתה אמר אני מקיים כל מה שאמרתי הורה א' מן הרבנים דלא מקרי מצוה מח"מ אבל הרב תומת ישרים סי' נ"ה הורה דמקרי מצוה מח"מ ושם כתב דגם מי שציוה בהיותו בריא וחזר וציוה פעם אחרת בשעת מיתה כל פרט ופרט לכ"ע מצוה מח"מ מקרי ובתשו' מהרש"ך ח"ב סקס"ה כתב דאפי' למ"ד דהיוצא בשיירה או בים דמקרי מצוה מח"מ אם ציוה ב' ימים קודם לא מקרי מצוה מח"מ

(תרנב) מגדר מילתא לא מקרי מגדר מילתא אלא במילי דשמיא שהדור פרוץ לעבור על ד"ת ורוצים לעשו' סייג וגדר אבל בענין אחר לא. מהרי"ק שורש קפ"א ועיין במשא מלך ח"א ש"א משפט א' דמ"ג האריך להוכיח דמהרי"ק לא אמר אלא במגדר מילתא דמהר"ם אבל בעלמא מגדר מילתא הוי אפי' מממונא ועיין בכנה"ג ח"ה סי' רצ"א עוד בזה

(תרנג) מצרים וירושלים מקום קרוב מקרי מזה לזה דשיירות מצויות לענין קבלת עדות שלא בפני בעל דין הרדב"ז סז"ן

(תרנד) מילתא דלא שכיח ומילתא דשכיחא הביאה הר"ב כנה"ג בי"ד סרל"ב. עניות מילתא דשכיח הוא ואיבעי ליה לאתנויי הרב בצלאל סי' ל"ה שביה אונס דלא שכיח מקרי מרדכי פ' מי שאחזו. מיתה מילתא דלא שכיח מקרי כמו שמבואר בפרק ר"א דפותחין וכתב הראנ"ח ח"א סי' מ"ט דמיתה שכיחא יותר מעשירו' והוא מבואר בפרק כל הגט מית חברך אשר איעשר לא תתאשר ומהר"י אדרבי סי' שמ"ח כתב דמיתה בזמנה שכיחא שלא בזמנה לא שכיחא. ושימותו שונאי בחייו לא שכיח מרן הב"י י"ד דרס"ט ע"ב. עשירו' לעניים לא שכיח טובא פ' כל הגט ועיין בל' חכמים אות מ'. גניבה שכיח טפי מעניות הרימ"ט חי"ד סי' ז"ך. קוצר היד שכיחא ושכיחא ואפי' בעשירים אינן יכולים לתת לזמן הקצוב. הרימ"ט ח"א סי' א', לצאת היחידים מקהל לקהל אחר שכיחא מהר"י אדרבי רצ"ח. אשה שעמדה מלדת כמה שנים הוי מילתא דשכיחא טובא שחוזרת ומתעברת אבל עקרה שלא ילד' לא שכיח שתלד הרש"ך ח"ב מ"א. למות אחיו בלא בנים מילתא דשכיח הוא תשו' הב"י ס"ד מדיני יבום. ירידת המטבעו' מילת' דשכיח טובא הוא לחם רב סס"ט

(תרנה) מסויים אמר כו"כ מנים לא מקרי דבר מסויים ואם אמר מנה בנכסיו או מנה מנכסי מקרי מסויים כמבואר בפוסקים ז"ל וע' מהרש"ך ח"ב ס"ט באורך

(תרנו) משפחת האם אינה קרויה משפחה ואין קרובי משפחת האם יורשין אפי' היכא דליכא קרובי האב והנכסים הן הפקר תו' פ' י"נ דקי"ד ד"ה אף וכ"כ בפ"ק דכתובו' די"א ד"ה מטבילין

(תרנז) מתנה ע"מ להחזיר שמיה מתנה בפ"ק דקידו' וכ' הריב"ש סי' שמ"א דאם אמרו דמתנה ע"מ להחזיר בכולהו קני לבר מאשה היינו באותן דברים שחייבה תורה ליתן אבל בתנאים שבין אדם לחבירו הולכים אחר ל' ודעת בני אדם דכל שהתנה סתם לתת לו יש לו לתת סתם בלי תנאי ושיור ועיין בזה כנה"ג י"ד סרל"ח שהאריך בזה

(תרנח) מתנה ע"מ שכתוב בתורה מקרי אף במילת' שאינו לבטל בהחלט אלא בצד א' פ' הזרוע דקל"ד כהן שמכר בהמה לישראל ע"מ שהמתנו' שלו נותן לכל כהן שירצה וכתבו שם התוס' דהיינו טעמא משום דהוי כמתנה עמ"ש בתו' שהרשתו תורה ליתנה לכל כהן שירצה ועיין בתשו' הרא"ש כלל י"א ס"ו

(תרנט) מוסר לענין עדות דבדיני ממונו' אע"פ שלא ראו ב' העדים המעשה כא' עדותן מצטרפת מה שאין כן בדיני נפשו' דאין מצטרפי' כתב בתשו' משפטי שמואל סי' ע"ב דמוסר דיני ממונו' מקרי ולא דיני נפשו'

(תרס) נהר מקרי מים שאל"ס שהרי הוא מים חיים והוא מושך ומשפיל הנטבע למקום רחוק הרד"ך בית כ"א ח"ב ועיין בתשו' מהר"ם סי' פתסע"א

(תרסא) נדרים איסור' דאי' ביה ממונא מקרי משום דלא משכח' בהו בלא חפצ' דהא אינן תלין ע"ד שאין בו ממש ומש"ה סבר ר"מ בנדרים נמי מכלל הן א"א שומע לאו הר"ן ז"ל פ"ב דנדרים די"ו וע' בתו' ס"פ ש"ה

(תרסב) נדר טעות בדבר דאנן סהדי אע"פ שלא פירש מקרי נדר טעות מהראנ"ח ח"ב סע"ב ועיין בתשו' מהרימ"ט י"ד סי' ז"ך האריך בענין זה

(תרסג) נדרי אונסין דבר שמכריחים הצבור לישבע משום מגדר מילתא לא מקרי נדרי אונסין תומת ישרים סי' קמ"א אמר הנודר שלא יהי' לו התרה אלא באונס גדול כל שא"א לו להתקיים שם אלא בעוני ובדלות אונס גדול מקרי מהרימ"ט ח"א קל"ד: (תרסד) נכסים בפ' מי שמת דק"ן ב' אמר נכסי לפ' עבדי אקרי נכסי ארעא אקרי נכסי גלימא אקרי נכסי זוזי אקרי נכסי שטרי אקרי נכסי בהמה אקרי נכסי תפלין אקרי נכסי וכתב הטור סי' רמ"ח דשאר ספרים אקרי נכסים וס"ת הוי בעיא דלא אפשיטא והרשב"א ח"ב סי' ק"ב כ' דמלוה לא אקרי נכסי ומהראנ"ח ח"א סי' ע"ז כ' דפקדון כזוזי' שבעין דמו ומקרי נכסי

(תרסה) נכסים בני חורין מתנה דגופא מהיום ופירי לאח"מ מקרי נכסים בני חורין תשו' הרשב"א ח"ב סצ"ז ובתשו' דשייכי לספר משפטי' סס"ט כ' על הבית שנתן האב לא' מן הבנים במתנ' בריא דלא למיהד' מינ' ואח"כ הזכיר נכסיו לא נכנס הבית אשר נתן מהיום ולאח"מ דלאו נכסיו מקרי ועיין בתשי' מהר"ם ריקנאטי סי' תתקכ"א

(תרסו) נשבע לבטל את המצוה שאין שבועה חלה עליו כתב מהר"י הלוי סי' י"א ז"ל נשבע לבטל את המצוה ובשעת השבועה לא היתה מוטלת עליו המצוה ההיא ואפשר שלא יבא עליו חיוב מצוה זו מעולם לא מקרי נשבע לבטל את המצוה מאמר מרדכי הלוי וכ"נ שהיא דעת הר"ש בן הרשב"ץ ג"כ בתשו' סימן של"ד שכתב על מי שרוצה לעלות לא"י ונשבע לאשתו שלא ישא אשה אחר' עליה אי הוי נל"ב את המצוה וז"ל ונראה שכל שבועה או נדר שנעשו בהתר ובעת עשיותם אין בהם ביטול מצוה אע"פ שאח"כ תתבטל השבועה והנדר קיימין שהרי