קהלת יעקב - ב שלד

דמקרי דבר מצוה. ואפי' תוך העשר בשלא הכיר בה דבר מצוה מקרי וכמ"ש מהרש"ך עצמו ח"ב סי' ס"ג, ה) לישא אשה שלבו חפץ דבר מצוה מקרי הר"ש הלוי י"ד סי' א'. ו) ללמוד תורה עם מי שלבו חפץ דבר מצוה מקרי לחם רב סימן ע"ד. ז) להיות קהייא בפתחי השרים ללמד זכות על היאודים דבר מצוה מקרי הרא"ם ח"א סי' ט"ו. ח) לכבד אביו ואמו דבר מצוה מקרי מ"צ ח"א סי' א'. ט) לשמח חתן וכלה דבר מצוה מקרי ולכן ראובן שנשבע שלא ליכנס בחופת בן אחיו דבר מצוה מקרי ומתירין לו אפי' נשבע על דעת רבים מ"צ ח"א סי' ע"א. י) להתיר מי שדרכו רעה כדי שישוב בתשובה דבר מצוה מקרי כנה"ג בשם תשו' מרן ב"י. יא) לשבר מתלעו' עול ולא תעשי' ידיו תושיה דבר מצוה מקרי ומתירין כנה"ג י"ד בשם מהר"א חסון ז"ל יב) לצורכי רבים דבר מצוה מקרי והביא הריב"ש ז"ל סימן תס"א ותקי"א כמה ראיו' ע"ז מרן ז"ל בי"ד רכ"ח וכתב בס' ת"י דמשום דהתנדב מעות לצדק' לא מקרי דבר מצוה ע"ש סי' קמ"א וכ' הריב"ש עוד שם דאין לך מצוה כהסי' מכשול שבועות ונזקין מדרך הרבים ועיין במהרש"ך ח"א סימן ס"ח. יג) כ' מרן הב"י בשם הרשב"ץ על מי שנשבע עד"ר שלא למכור יין ונתחרט שמתירין לו דדבר מ"מ כיון שהוא צורך פרנסתו כדאמרי' בפ' אלו מגלחין למזונו' כ"ע ל"פ דשרי. יד) כתב מהריק"ו סי' נ"ב אשר כתבת דדבר מצוה מקרי להשקיט הקטט' אין נלע"ד כלל להחשיב דבר מצוה אלא היכא שא"א למצוה לעשות אות' אם לא בהפרת השבוע' אבל בנדון זה שאפשר להתפייס ולקיים השבוע' בלא ביטול מצוה מי יימר דרבים יסכימו בחרטה זו ועיין במ"ש מרן הב"י ז"ל סי' רס"ח

(תרב) דיעבד כ' מרן בתשו' דקכ"ג דאפי' למאן דמיקל באשה באיסור מים שאין להם סוף דאם נשאת לא תצא אף אם התרו בה היינו באשה א' שאירע בה הספק אבל אם הן נשים ר' שנטבעו בעליהן בים בספינה א' אפי' דיעבד של האשה א' דנשאת לכתחלה קרינן ליה וראוי לקונסה שתצא דאל"כ למחר שאר העגונו' יעשו כמעשיה כי יאמרו מאי שנא וכי משוא פנים יש בדבר חלילה ע"ש

(תרג) דבור במודר הנאה כגון לדבר עליו לשלטון לא מקרי הנאה הרדב"ז כ"י סימן תרכ"ג עיין שם באורך

(תרד) דם העור מקרי דם יומא דמ"ח ע"א ת"ר ולקח מדם הפר מדם הנפש ולא מדם העור ולא מדם התמצית ועיין בט"ז י"ד סס"י כ"ג ובתשו' שבות יעקב ח"א סח"ן

(תרה) דרכי האמורי לא מקרי אלא בדעביד מידי בקום עשה אבל במידי דשב וא"ת לא חשיב משום דרכי האמורי שהרי כ' בי"ד סי' י"א יש נמנעים מלשחוט אווז וכן בסי' קע"ט תשו' חוות יאיר סי' רל"ד

(תרו) דבר קצוב המתחייב עצמו לתת למי שיפשר פ' דבר קצוב מקרי כיון שהם חולקין על סך ידוע והקנין הוא לפשר באותו סך מהרשד"ם ח"מ קט"ז ובסי' ת"ן כ' דאם כבר ידוע שיעור החוב אע"פ שמתחייב לפרוע סתם כל מה שיעל' החוב דבר קצוב מקרי וכ"כ בסי' קכ"א דאם נתחייב כל נזק והפסד שיבא לו מצד חוב פ' כיון שסך החוב מפורש דבר קצוב מקרי וכ' הרב כנה"ג סי' ס' דמ"ש מהריב"ל ח"א דקמ"א דמי שנתערב ע"כ שטרי פ' אע"פ שידע סכומם ע"פ אחרים לא חל הערבות לדעת הרמב"ם לא פליג אהא דהתם לא מקרי דבר קצוב משום דלא נודע לו הסך מפי המחייבו אבל נודע לו הסך מפי המחייבו לכ"ע דבר קצוב מקרי

(תרז) דבר שלא בא לעולם מה מקרי ומה אינו מקרי עיין בכנה"ג סי' ר"ז באורך

(תרח) דיעבד יבם חולה ברגליו כדיעבד מקרי מהר"ם עבר מפדוואה סי' כ"ג ובתשו' משפטי שמואל י"ד כתב דדיעבד מיקרי כל דבר שאין לו תקנה ומצי למיעבד לכתחילה

(תרע) דיבור כתבו התוס' בזבחים ד"ד ד"ה מחשבה דדיבור דלית ביה מעשה הוי כמחשבה בעלמא

(תרי) היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק בב"ק דצ"ח וכתבו התוס' ד"ה הצורם דהיינו בהיזק הנעשה מאליו אבל היזק בידים אף שאינו ניכר שמיה היזק וחייב ע"ש ועיין בתשו' הרא"ם ח"א ח' דהיזק שמיעה ששומעים זל"ז ל"ש היזק

(תריא) הפסד מרובה שאמרו בקולות האסורים מה נקרא הפסד מרובה הרא"ם ח"ב סי' ל"ז כ' בשם מהר"י מינץ ז"ל איזה הפ"מ מנה ומנה ר"ל מנה צורי ואפ"ה המנה אינו אלא ה' זהובים ואיכא לספוקי דשמא קבא דמוריקא מקרי הפ"מ ודעתי נוטה בזמן הזה שרבו המסים יש לחוש מפני החסרון ואני ראיתי בתשו' מהרמא"י לענין יי"נ שכ' כל שהוא בחבית הן גדול הן קטן מקרי הפסד מרוב' לאפוקי מה שהוא בכד או בקנקן ע"כ

(תריב) הפסד ממון מקרי אף המתנת זמן יותר מזמן המוגבל ללוה מהמלוה דהא חזינן דיש ע"ג עסק שבוע' בדין המתנת זמן כמ"ש מרן הב"י ח"מ בשם הרמב"ם ז"ל שאם טען המלוה היום סוף הזמן שקבעתי לך ולוה אומר עד י' שנים קבעתי לך נשבע הלוה שבועת היסת [ואם יש עד א' נשבע שבועת התורה ש"מ דמקרי הפסד ממון פרה מ"א סס"י נ"א

(תריג) הקדש פחות מש"פ לא מקרי הקדש דאין הקדש חל על פחות מש"פ רש"י ז"ל פ"ק דגיטין די"ב ע"ב והתוס' ז"ל שם חלוקים עליו דהא בהזהב שנינו ה' פרוטות הן ואי איתא ליתני ו' פרוטות הן דאין הקדש חל על פחות מש"פ ופי' בשם ר"י דכונת תלמודא דקאמר בפחו' מש"פ היינו לפי שאין בדעתו של מקדיש שיחול על פחות מש"פ

(תריד) הנאה כ' מהרי"א סרס"א בשם הפוסקים דרבים הנאה שנשבעו יחד מקרי כמקבלי הנא' וא"ל שלא מדעת' ע"ש: (תרטו) התראת ספק פלוגתא דר"י ור"ל במכות די"ז התראת ר"י סבר התראת ספק שמה התראה ור"ל סבר התראת ספק ל"ש התרא' ועיין בתוס' גיטין דל"ג ד"ה ואפקעינהו ובכתוב' דס"ו ד"ה וספק: (תרטז) הוצאה הנכלל בל' הוצא' עיין בתשו' מעשה חייא ס"ו בתשו' השליח ועיין ת"ח (סי)

(תריז) הרשאה אם יש לשליח הגט הרשא' וכ' בה מי הם עידי הגט מקרי נתקיים בחותמיו ואצ"ל בפנ"כ ובפ"נ הרשב"א סי' תקע"א אבל הריב"ש סי' שי"ח כ' דהרשאי לא מקרי קיום וע' בתשו' מהר"ם מלובלין סי' כ"ה

(תריח) זרע כ' בתשו' מעשה חייא סי' י"ג דל' זרע לשון מסופק הוא אי קרי אינשי לבני' ולבנות זרע או דוקא לבנים קרי זרע ולא לבנות שהרי מצי' בבת כהן דכתיב וזרע אין לה והיינו זכרים ונקבו' ומצינו בירוש' הארץ דכתיב לך אתננ' ולזרעך דהיינו זכרים ולא נקבו' ומספיקא לא מפקינן ממונא מהיורשים

(תריט) זומם כ' בתשו' מהרי"ב סי' ס' דלאו דוקא עמנו הייתם ביום פ' הוי הזמה אלא כל שאמר עמנו הייתם במקום פ' אפי' שלא הי' באותו יום שהן מעידים כל שא"א להיו' במקום שהם מעידים לפי עדות האחרונים הזמה