קהלת יעקב - ב שלג

הך מלתא אי אונס דבן לגבי אב הוי אונס גמור או לא ועיין בתשו' הרב בצלאל סימן י"ו דנ"ה ע"ד האריך בזה ובתשו' מהריב"ל ח"ב סימן ע"ז גם הוא עמד שם בנדון זה ושקיל וטרי בדין זה וכתב לבסוף דאיכא פנים להחמיר ואיכא פנים להקל. ה) מ"ש בתשו' מהרמא"י ז"ל סימן פ"ו דאונס דמחמת עצמו לא מקרי אונס ועיין בב"י סי' קל"ד והריב"ש קכ"ז בפשיעות ועיין מכתב אליהו דקל"א. ו) מ"ש מהריק"ו בשו' קפ"ו דאונס דהפחדה לא מקרי אונס דעביד אינש דגזים ולא עביד וכתב ע"ז בדברי ריבות סימן קנ"ט דהיינו דוקא בנדון דמחוסר מעש' כגון להביאו בערכאות ש"ג לא מקרי אונס אבל היכא דבשב וא"ת עושה כונתו ובידו לעשות לא אמרי' בהא עביד איניש דגזים ול"ע וע"ש בסימן ס"ה בס' משפטי שמואל ובמוחזק לעשות רע לכ"ע מקרי אונס בגיזום כמ"ש בס' מקור ברוך דפ"ו ואף לחולקים על מהריק"ו והיינו דוקא כשלא מסר מודעא דלא מקרי אונס אבל מסר מודעא מקרי אונס כמ"ש מהראנ"ח ת"ר סימן מ"ב גם לא אמרו דאונס דהפחדה לא מקרי אונס אלא בישראל אבל בגוים נ"ע מודו דעביד כמ"ש מהרמא"י סי' י"ו וכתב מהרשד"ם בח"מ סימן נ"ב דה"ה ישראל משומד ולמ"ד דבעי אונס במתנה נמי אונס דהפחדה לכ"ע מקרי אונס מהרש"ח סימן ו' ז) מ"ש הרדב"ז סי' ל"ד דאפי' אונס ממון הוי אונס כדמוכח מההיא דנודרין להרגין ולמוכסין כו' ובסי' נ"ד כתב דאע"ג דאונס ממון מקרי אונס היינו דוקא להפסיד מה שהרויח אבל אונס שלא ירויח להבא לא מקרי אונס. ח) מ"ש בתשו' הר"י באשאן ז"ל (סי') דרבים לגבי יחיד לא מקרי אנוסים ודבר שמכריחים הצבור לישבע מפני מגרר מילתא לא מקרי אונס ת"י קמ"א

(תקפט) אשה לא מקריא אשה אלא בכתובה וקדושין לא בארוסין מדנקט רבי יאודה בפ"ב דסנהדרין נשים בכתוב' וקדושין ולא נקט נשים בקדושין ש"מ דלא מקריא אשה אלא בכתוב' וקדושין ביחד הרב כנה"ג אה"ע סי' א' אות נ"ט לענין חרם רגמ"ה שלא ישא אשה עליה בחייה שאם ארס אשה לא עבר על החרם דלא מקריא אשה וע"ש להקת הפוסקים ז"ל פליגי אהא ועיין בס' גט פשוט בקונט' דקל"ט ע"ד

(תקצ) בן לא מצינו בכל התור' שיקרא לבן אשתו בנו תוס' פרק מקום שנהגו דנ"ד ד"ה אלה בני שעיר ופסקו התוס' שם ז"ל בן אשתו אינו קורא אותו בנו בן בנו קורא אותו בנו ועיין בזה בתשו' שבות יעקב ח"א סי' קס"ט

(תקצא) בהמה מקרי כלי וקונין בה אבל שאר מטלטלין שאינן כלי פרי מקרי ואין קונין בהם וכ' מהרש"ח סי' כ"ב דבגדים לאו פירי אקרי ע"ש הטעם

(תקצב) ב"ד כתב הרד"ך בית כ"א ח"א דלענין גוי מל"ת דקי"ל דכל שבא הגוי לב"ד אין בדבריו כלום דאפי' בפני ב' יאודים דעלמא אם בא ואמר לפניהם פ' מת בלתי קשר דברים אחרים מקרי מעיד בב"ד דכ"א מישראל מקרי ב"ד לענין זה וע' בהרשד"ם סר"מ שכ' דלא מקרי ב"ד לענין זה אלא מושב הדיינים דוקא ע"ש

(תקצג) בית מן האגף ולפנים מקרי בית מן האגף ולחוץ לא מקרי בית גמ' פ"ז דנדרים דנ"ו וע"ש בהר"ן ומשם בארה דהאגף עצמו שהוא עובי הפתח כלחוץ דמי דדוקא גבי בית המנוגע הוא דבעינן שיצא מתחת המשקוף הא בעלמא אגף עצמו כלחוץ הוא ומסוגיא זאת הוא שכ' הרמב"ם בפ"ט מה' ק"פ ה' והאגף עצמו שהוא עובי הפתח כלחוץ ומרן כתב דהכי משמע בפ' כ"צ ואלו מהתם איפכא איכא למידק לפי מ"ש בב"י א"ח סי' נ"ה

(תקצד) ביאה דרך אחוריו לא שמי' ביאה גמ' פרק קמא דשבועות דף י"ז הנכנס לבית המנוגע דרך אחוריו אפי' כולו מבפנים, חוץ מחוטמו טהור והבא אל הבית אמרה תורה דרך ביאה אסרה תורה וכתבו התוס' שם ובחולין ד"י דאע"ג דיציאה דרך אחוריו שמי' יציאה כדיליף מכ"ג ביה"כ דכתיב ביה יציאה ותנן יצא ובא לו דרך כניסתו יש לחלק בין ביאה ליציא' דאורחא דמילת' ביציאה כתלמיד הנפטר מרבו ע"כ

(תקצה) ביאת מקצת למקדש אבעיא ליה לאביי יומא דף ל"א אי ביאת מקצת שמיה ביאה או לא שמי' ביאה ופשוט ליה רב יוסף דביאת מקצת לא שמיה ביאה מדמצורע טובל ועומד בשער נקנור וכ"כ רש"י פ"ק דסוט' ד"ז במתני' ששם משקין את הסוטות כו' דביאת מקדש במקצת למצורעים שדא רח' ע"ש: (תקצו) בדיקת חוץ הוי פלוגתא מ"ס בדיק' חוץ שמי' בדיקה ומ"ס ל"ש בדיק' כתובו' דח"ן ב'

(תקצז) גיורת כתב הרימ"ט בי"ד סימן מ"א על מי שנשבע שלא ישא שום בת ישראל עליה אם מותר בגיור' דביבמו' פסלינן בן גרים לחליצה מונקרא שמו בישראל או אפשר דבל' בני אדם גר נמי ישראל מקרי דתניא בתוספתא פ"ד דנדרים הנודר מישראל אסור בגרים. מ"מ נהי דגרים ישראל מיקרי בת ישראל מיהא לא מקריא דבכתובו' אמרי' הורתה שלא בקדוש' ולידתה בקדוש' לא דכתיב בתולת ישראל ולא בתולת גרים כו' ומ"מ נרא' דגיורת נמי מקריא בת ישראל דבפ"ק דבכורים תנן הגר מביא ואינו קורא לפי שאינו יכול לומר אשר נשבע לאבותינו לתת לנו ואמרו בירושלמי שם תני בשם רב יאודה גר עצמו מביא וקורא מ"ט שנא' כי אב המון גוים נתתיך לשעבר אב לארם מכאן ואילך אב לכל הגוים אריב"ל הל' כר"י ופרש"י לענין תפלה דמצי למימר אלהינו ואלהי אבותינו אלהי אברהם כו' וכיון דמקריא בת אברהם מקריא נמי בת ישראל דהא אלהי אבותינו קאמר ע"כ ע"ש: (תקצח) גזלן שאז"ל שואל שלא מדעת נק' גזלן נ"ל שפי' דרז"ל נק' גזלן ר"ל דין גזלן יש לו אבל לא קעבר אלאו דלא תגנוב אע"פ שאין דעתו לשלמו בשעת שאלה כנה"ג ח"מ סשנ"ט בשם תשו' מהרי"ל סרכ"ה

(תקצט) גט אע"פ דמצינו דשטר מקרי גט לא מצינו דגט אקרי שטר הרא"ם ח"א רי"ז על מ"ש הריב"ש סימן ד"ש שאם הסכימו הקהל שכל שטר שלא יהא מכ"י סופר העיר לא יהא לו דין שטר דאין גט בכלל ע"כ וע"ל סי' ל"ב

(תר) גוסס מי שחלק נכסיו והתחיל לחלק לצדקו' ונתבלבל מוחו ומת יש להסתפק אי מקרי גוסס מהריב"ל ח"ג סי' ל"ו: (תרא) דבר מצוה דאמרינן בפרק השולח אפי' למ"ד נדר שהודר ברבים י"ל הפרה ע"ד רבים אין לו הפר' וה"מ לדבר הרשו' אבל לדבר מצו' י"ל הפר' לכל ד"מ אפי' מצוה של דבריהם דבר מצוה מקרי ב"ה בשם הריטב"א בפ' אלו הן הלוקין וכן מתבאר מכמה דברים שהתירו הפוסקים. א) מ"ש מהרשד"ם א"ח סימן ל"ב וי"ד קי"ג דלוקח ש"צ שקולו, ערב מיקרי דבר מצוה והוא שראוי והגון ויש בו כל התנאים הצריכים לש"צ המבוארים בטור א"ח סי' נ"ג. ב) להתיר לקהל שנשבעו שלא יקחו מרביץ תור' דבר מצו' מקרי ומתירין. מהריב"ל ח"ג סי' פ"ח וכן להתיר למי שנשבעו שלא ישמעו ד"ת מפי ת"ח א' דבר מצוה מקרי מקור ברוך סי' ך'. ג) להתיר לחכם שנשבע שלא יהי' חכם עוד בקהל דבר מצוה מקרי ומתירין לו מהראנ"ח ח"ב סימן נ"ג. ד) לפריה ורביה אפי' תוך עשרה שנים דבר מצוה מקרי ומתירין רשד"ם י"ד סי' צ"א והרש"ך ח"א סימן כ' כתב דלא מקרי דבר מצוה וכתב הרב כנה"ג דלא כ' מהרש"ך כן אלא תוך עשרה שנים אבל אחר הי' אף הרש"ך מוד'