קהלת יעקב - ב שיב

כך דבר זה נתון לך אבל אם אמר המעש' קודם כגון דבר זה נתון לך אם תעש' כך אין בזה אסמכתא והרשב"א ז"ל חלוק עליו בתשו' סי' תתקי"ז

(תה) אסתכתא נראה דאע"ג דאין הל' כתוב בל' אסמכתא אין אנו הולכים אלא אחר הכוונ' ואחר שהענין מורה לומר אם תחזור לי ולא אחזור למכור אתן לך קנס הוי אסמכתא מהרשד"ם ח"מ סי' רמ"ח בח"ב מן השאל' ושם נתבאר כל ל' דאם הוי אסמכתא דהיינו דוקא מה שיתנה האדם עם חבירו דרך קנס כלומר אם לא יהיו כן יענש בממון אבל שאר תנאים שכולן בל' אם כגון אם תעשה לי כך אעשה לך כך וכך אין זה אסמכתא דאל"כ מה נענה בכל התנאים הנז' בגיטין וקדושין בל' אם עש"ב

(תו) אגב צוואה שכתוב בסופה ונעש' הכל בקנין אגב סודר שקנינו ממנו נפל ספק בל' זה דמודעת זאת דקנין סודר הוא בכליו של לוקח והא דמתני היכא דנטלו עדים קנין או גברא אחרינא הוא משום דשליחותי' דקונ' קא עבד ומקני לי' הסודר אבל קנין אגב דאמרי' דמהני היינו שמקנה לחבירו קרקע ומטלטלי דקני באגב הוא כקרקע של מקנה ולא של קונה וה"ק לי' קני הני מטלטלי אגב קרקע וזו היא כוונת ל' אגב א"כ בצוואה זו שכתוב בקנין אגב סודר שקנינו ממנו משמע שהעדים קנו ממנו הסודר להקנות למקבלי המתנ' אגב סודר והא לא מהני דקי"ל בכליו של לוקח והכא הוי בכליו של מקנה ומיהו בפ' הזהב דמ"ו אמרי' ואי אמרת מטבע נקנה חליפין נקנו ליה מעות להאיך אגב סודר כו' דנרא' דגם ל' אגב הוא על מה שנותן הלוקח ועי"ל דהאי ל' אגב שכתבו לאו דוקא דלאו כ"ע דינא גמירי ואומרים בלישנא דאגב ולא דוקא אלא ר"ל בתורת סודר ומ"מ כיון שהיורשים מוחזקים צריך ראיה ברורה כדי להויצ' מידם תשו' בית שלמה להר"ש חסון סי' מ"ב בסופו

(תז) בטחון שמעון שאמר לראובן אינך צריך לדאוג על הקרן כי הקרן הוא בטוח נר' דאין בל' זה ל' ערבות דאע"פ דהל' קרוב לפרשו שיהא בטוח לגמרי שלא יהא לו היזק מ"מ מאחר שאפשר לפרשו שאינו כ"א בטוח בעת ההיא ידו על התחתונ' וכלל גדול בדין המוציא מחבירו ע"ה תשו' ב"ח סי' נ' בשם תשו' מהרי"ו

(תח) בזיון ראובן שאמר לשמעון אתה מכזב כמו ממזר הדבר ברור דהוי כאלו קרא אותו ממזר ורמז לדבר כמעט כסדום היינו כו' שמעו דבר ה' קציני סדום תשו' הרדב"ז הנדפסות מחדש סס"י תצ"ב וצ"ע מהא דאל יפתח אדם פיו לשטן כו'

(תט) בליעל הקורא לחבירו בליעל לכאורה יראה דחמיר טובא דהא גבי עיר הנדחת דרשו בפרק חלק יצאו בני בליעל בנים שפרקו עול מלכות שמים מצואריהם והאי פריקת עול משמע פריקת עול מלכותו וכפירה בהקב"ה לעבוד ע"ז והכי משמע מדדרשינן בפ"ק דב"ב כל המעלים עיניו מן הצדק' כאלו עע"ז כתיב הכא פן יהי' דבר עם לבבך בליעל וכתיב התם יצאו בני בליעל מ"מ כד דייקת שפיר ליתא דלשון בליעל סתם אין משמעותו פורק עול מ"ש דא"כ אמאי אצטריך למדרש גבי צדק' דהוי כעע"ז מג"ש ת"ל דבליעל גופיה משמע בלי עול מ"ש והיינו ודאי עע"ז א"ו בליעל לא משמע אלא בלי סתם ואפ' שיהי' בלי עול מצוה או בלי עול מ"ש ומש"ה אצטריך לאתויי מג"ש דבליעל דהוי כעע"ז ומ"מ אפי' משמע להו לרז"ל הני קראי כעע"ז אכתי איכא ל' בליעל דקרא דלא פי' בם ג"כ ואפי' את"ל דבכל מקום שיש ל' בליעל מתפרש אליבא דרז"ל כן על צד הדחק מ"מ ל' תורה לחוד ול' בני אדם לחוד ובדברים הולכים אחר ל' בני אדם והוא דבר מבואר שאין ל' זה רגיל לכוין בו האומרו לעובד ע"ז אלא לרשע בעלמא תשו' מהראנ"ח ח"א ס"סי ד'

(תי') בנות כתובה שכתו' בתנאיה שאם יגרש אותה תקח כתוב' משלם ואם תתאלמן ולא יהיו לה בנים ממנו תקח ר' פרחים לבד ונתאלמנ' אח"כ והי' לה בת ממנו נפל ספק אם תקח כתובת' משלם או ר' פרחים לבד והשיב הנה בת הרי היא בכלל בנים מההיא דפרק מי שמת ההוא דאמר נכסי לבני והו"ל ברא וברתא מי קרי איניש לברא בני כו'. ופשיטנא ליה מדכתיב ובני פלוא אליאב ומשום דהות בת במקום בן לא הויא בכלל בני אבל אי לא הוה אלא ברתא אי הוה אמר לבנאי היתה זוכ' הבת במתנ' והביא ראי' ממתני' דס"פ השולח גבי איילונית נשאת לאחר והי"ל בנים דברתא נמי מוציאה מיד איילונית וכן בפרק יש בכור גבי בכור לנחלה מי שהיו לו בנים כו' מי שלא היו לו בנים כו' דהתם בת יחידה בכלל היו לו בנים ולא היו לו בנים היא וכן בכמה מקומות בגמ' ואע"ג דבפ' י"נ תנן והבנים את האב ואמרינן בגמ' ואבע"א והתנחלתם אותם לבניכם ולא בנותיכם י"ל דהתם שאני דגלי קרא דגבי נחלה יש חילוק בין בת לבן כדכתיב איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו כו' והא דתנן בפ"ב דנזיר הריני מיר כשיהי' לי בן נולד לו בת אינו נזיר התם שאני דמן הסתם אינו נודר אלא על בן זכר ולא על הנקב' דהכל עצבים בה ובמרדכי בפ' המפקיד כ' דבל' בני אדם חתניו בכלל בניו הם דבעל כאשתו תשו' מרן מהריק"א סי' א' מדיני כתובו' והובא' ג"כ בתשו' המבי"ט ח"א סי' ק"ב

(תיא) בפני הא דאמרו בעדי הגט שלא יחתמו אלא זה בפני זה הכונה זה במעמד זה ואפי' לא ראו זה את זה כשחתמו שאין ל' בפני ל' ראיה אלא ל' הקבל' בפניו אע"פ שאינו רואהו מהרימ"ט בתשו' מהרח"ש סי' ב' ובסנהדרין פ' הנשרפין דע"ט ע"ב עלה דמתני' דרוצח שנתערב באחרים כולם פטורים ומוקי לה ברוצח שלא נגמר דינו שנתערב ברוצחים אחרים שנגמר דינם פוטרים אותם מפני שאין גומרים דינו של אדם אלא בפניו ופרש"י אלא בפניו וכיון שאין מכירים אותו לא הויא בפניו ע"כ ש"מ דאע"ג דהויא עדות בפניו והוי שלא בפניו במה שנתערב באחרים ואין מכירין אותו והרב בכנה"ג ז"ל כ' בכלליו בשם תשו' כ"י למהר"י הלוי ז"ל דלישנא דבפניו או בפני משמע בגלוי ולא טמון ולא מכוסה

(תיב) דירה לאה שנתנה עליה א' לבנה ראובן במתנה גמורה מעכשיו ע"מ שתדור בה כל ימי חייה ואח"כ נשא ראובן בנה אשה והיה דר עמה בעלייה ומת בנה ונשארה אלמנתו עמה בעלייה וטוענת לאה כי כשהי' בנה בחיים היתה רוצה שידורו בה בנה ואשתו עמה ועתה אינ' רוצה שלא נתנה הבית אלא ע"מ שתדור היא לבדה בבית והאלמנה טוענת שכיון שבחיי בעלה היתה דרה בבית גם עתה תדור. הדין עם לאה דכל ל' דירת בית בסתם הוא לא' ולא לב' דאין אדם עשוי לאכול ולשתות ולישן ולעשות כל צרכיו בבית בפני אחרים שאינם בני ביתו דאפי' בשתיה אמרי' ישתין אדם בפני ק' משום סכנה ואל ישתה בפני ב' וגבי אלמנה דהוי תנאי ב"ד את תהא יתבא בביתי כו' מיחדים לה מדור לפי כבודה כמ"ש ה"ה פי"ח בשם הרשב"א ואם לא היה לבעלה בית ראוי לדור בו היתומים והיא שוכרים לה מקום לפי כבודה דדרשי' בביתי ולא בבי עקתי והא הכא דהוא תנאי ב"ד את תהא יחבא בביתי ומשמע בית מיוחדת לעצמה אם אינה רוצה לשבת עמהם, וכ"ש היכא שהית' ביתה ונתנה אותה ע"מ שתדור בה דפשיטא שתדור ר"ל בפני עצמה ע"ש באורך ומרן הב"י שם חולק עליו: