קהלת יעקב - ב רצב

תשובתו שאם רצון יעקב המזכה לב' בניו בתוס' על בנו באלף זוז הנז' אחרי מותו אמנם בחייו רוצה לשלוט בהם והיינו שלא להסתח' בהן אלא לאכול כולן או קצתן ומה שישאר אחרי מותו יזכו הב' בנים בתוס' מה שירצה לזכותן על הבן הג'. יכתוב נוסח זה בפני' ח"מ הקנה יעקב לב' בניו ד' אמות קרקע שיש לו ואגבן הקנה להם חלק פ' מאלף זוזים שיש בידו מצויין מעכשיו ושעה א' קודם מיתתו והחלק האחר ישאר לג' בתורת ירושה ושייר לעצמו באלף זוז הנז' שיהא רשאי לאכול מהן כולן או מקצתן בחייו והנשאר שעה א' קודם פטירתו חלק פ' יקחו ב' בניו וחלק פ' ישאר לג' לירושה והאמין יעקב הנז' את ב' בניו הנז' נאמנו' גמור' ע"כ מה שישארו מהאלף זוז הנז' שעה א' קודם מיתתו לומר זוזים אלו הן ולא אחרים שזכה לנו אבינו בהן חלק פ' ויאמנו דבריהם בדבור' הקל מבלי לחייבן שום שבועה אפי' ע"י גלגול ולא חרם ואפי' חרם סתם הפוסל מעתה כל עד או עדים שינגדו לזה כו' בכל חזוקי סופר כו'. אמנם אם רצון יעקב בשליטה באלף זוזים הנז' הוא לשאת ולתת באלף הזוזים ולהסתחר בהן ולאכול מהם ומפירותיהן ולרבות ולמעט כפי רצונו כולן או מקצתן ואם יתרבו או ימעטו יזכו בהם ג' בניו התוס' אשר יהיה שעה א' קודם מותו במה שימצא חלק פ' לב' בניו וחלק פ' יחלקו בין שלשתן בתורת ירושה אז יש לפקפק במתנה דהו"ל הני זוזי או נכסים שימצאו בשעה א' לפני מותו אשר רצה לזכות לב' בניו התוס' דבר שלב"ל שלא היו מצויי' בשע' המתנ' אז יעשה השטר בלי שום פקפוק וערעור באופן זה שישער יעקב כמה חלק מנכסיו רוצה לזכות לב' בניו שימצאו אז בשעה א' לפני מותו וכפי אותו הסך יכתוב שטר שחייב לבניו סך מה בתורת חיוב ושעבוד שאדם יכול להתחייב לחבירו בתורת חוב אף שלא לוה וקנה ממנו דבר מדין ערב כמפורש בטור ח"מ סס"י מ' וס' וישעבד נכסיו מקרקעי ואגב מטלטלי שקנה ושיקנה שיהיו אחראין וערבאין ליפרע החוב ההוא שעה א' לפני מותו לב' בניו חוץ מחלק פ' מנכסיו שלא יכנס תחת אותו השעבוד אלא ישאר בר חורין אותו החלק לשירשו אותו ג' בניו בתורת ירושה ע"כ. ועיין בתשו' הרשב"א הביאה מרן הב"י סימן נ"ד תשו' המתחל' ראובן שהיה חולה ומתיירא שמא ימות פתאום כו' ז"ל בסוף התשו' ומ"מ אם יש לו עסק או סחורה או מטלטלין שאינן מסויימין ורוצה לחלקן ביניהן ולרבו' לאחד ולמעט לאחר איני יודע לו דרך שיוכל לזכותן להן במתנת בריא מעכשיו ולאחר מיתה כי מה שיש, לו היום לא יהיה לו בשע' פטירתו ולפיכך אין לו תקנ' בזה אלא בחיובן ר"ל שיחייב עצמו בנכסיו מעכשיו ולאח"מ לכל א' מה שירצה למעט או לרבות ע"כ. ובאומר מה שאירש מאבא מכור לך משום דאין אדם מקנה דשלב"ל כתב מהרשד"ם ח"מ סימן שע"ג דבל' חיוב שכל מה שירש ממורישו מתחייב למכור או לתת דמהני ועיין במהר"ש יונה סס"י מ"ב דאפי' כתב בל' הודאה לאחיו שכל מה שנוגע לו מירושת אביו קבלו לא מהני עד שיכתוב בל' חיוב שכל מה שירש מאביו יתחייב לתת לאחיו ע"ש. ובשטר שותפים המשתתפים באומנות שיעשו הסכמת כל הפוסקים דבל' חיוב שמתחייבים זל"ז מהני כמפורש בארוכה בכנה"ג סי' ס' בטור אות כ"ט וכתב שם דמהר"ש הלוי ח"מ סימן ח' כתב דאפי' לא נכתב השטר בל' חיוב כיון דכל שטרי חיוב נהיגי למכתב הכי דיינינן ליה כאלו נכתב וכ"כ מהרש"ך ח"א סי' קצ"ה. והרב כנה"ג בסי' קע"ו טור אות ז' וי"ז כתב ואני מגמגם בזה דלא אמרי' הכי אלא בחזוקי סופר דנהיגי למכתב הכי בשטר' אבל בדבר שתלוי במתחייב דאם כתב ל' זה נתחייב עצמו ואם לא כ' לא נתחייב עצמו אז הוי איפכא אפשר דלא אמרינן בזה אע"ג שלא נכתב כמי שנכתב דמי ע"כ. ובשטר הטבה שנוהגים לעשות למי שמכר ביתו שהקונה עושה לן שטר בדרך חסד ומחייב עצמו שכל זמן שיחזיר לו מעותיו שימכור לו הבית שקנה כתב הרב המבי"ט ח"ב סי' כ"ו דאפי' להרשב"א שכתב בתשו' הביאה מרן סי' ר"ו דמי שקנו מידו בעדים שימכור ביתו הוא קנין דברים וכן כל ל' עתיד כו' הכא דכתב ליה שנשתעבד ונתחייב וקנו מידו למכור לא הוי ק"ד כיון שנשתעבד בל' חיוב וכ"כ בתורת אמת סי' קל"ג וה"ה במתחייב ליתן כמ"ש הרב לחם רב סימן קמ"ז ועיין בכנה"ג סי' ר"ג אות ל"ג וכן לענין מטב' דאינו נקנה בחליפין דקנין סודר בל' שעבוד שמשעבד עצמו להתחייב לחבירו שפיר דמי כמ"ש הסמ"ע סימן י"ב ס"ק י"ט בדין קנין על הפשרה שכתב מור"ם כשמקבל קנין על הפשר' צריך להקנות לו החפץ שלא יהא קנין דברים כתב ז"ל צריך להקנות לו החפץ פי' החפץ שטוענים עליו צריך הנתבע להקנות לו ע"י קנין סודר כפי השיעור אשר ימצאו ביניהם הפשרנים ואם טוענין על המעות דאינו נקנה בחליפין דק"ס צריך לשעבד נפשו להתחייב לו כפי אשר ימצאו הפשרנים ועיין בתשו' משפט צדק ח"ב סי' י' בענין זה ובס' כרם שלמה סי' כ"ו. וכת' עוד הסמ"ע שם דלדעת מור"ם אפי' בעוד שאינו יודה הנתבע הסך שיתפשרו אותו עליו אם עשה שטר על זה הן בל' הודאה הן בל' חיוב אינו יכול לחזור בו והוא שיכתוב בשטר אפי' בלא עדים הריני חייב לך עד סך כך וכך כפי אשר ימצאו הפשרנים בינינו דבזה נתחייב לו אפי' בדבר שאינו חייב לו מעול' דאלימא מילתא דשטרא כמפורש בח"מ סימן מ'. וראיתי לרבינו בכנה"ג סס"י ר"ז בשם מוהר"א גאליקו דאף לדעת הרמב"ם דבדבר שאינו קצוב אפי' בל' חיוב לא קנה היינו דמתחייב על פה אבל אם כת' שטר על החיוב משתעבד דאלימא מילתא דשטרא ובסימן הנז' בהגב"י אות כ"ה כת' עוד בשמו לענין תנאי כפול דאפי' למ"ד דבעי' תנאי כפול אם בשטר לא נכתב תנאי כפול וכתוב בשטר הריני מחייב את עצמי ונכסי לתת לפ' הסך הנז' בלי שום איחור כו' אין צורך לתנאי כפול. עוד זה כתב מהרימ"ט בח"מ סימן כ"ג דאע"ג דאמרי' בעלמא אין אדם מקנה דבר שלב"ל ומ"מ משתעבד ומתחייב הוא לדבר שלב"ל. מ"מ לענין דקי"ל אין ברירה אין אדם מקנה למי שאינו מבורר אפי' בל' חיוב ושעבוד דלא דמי דבשלמא כשהדבר אינו בעולם שא"א להקנותו בקנין יכול הוא להשתעבד עליו דלכשיבא לעולם יתחייב ליתנו לו וחיוב ושעבוד חייל על גופא וגופיה איתיה בעולם אבל כשהזוכה אינו מבורר דכמאן דליתיה דמי מאי מהנייא ליה שגופו של מזכה איתיה בעולם הא בלא"ה הדבר עצמו איתיה בעולם אלא דליתיה לזוכה דלזכי ע"כ ועיין בח"א מתשובותיו כ"ב. ושטר מכיר' שלא כתב לו עומקא ורומא שנשאר למוכר האויר כתב הר"ב שי למורא סי' כ"ה דאם בא המוכר או יורשיו למוכרו לאחר אין לו שום אופן קנין בעולם לא בב' קניינים ולא בקנין באחריו' ולא בתקון חז"ל ולא בל' חיוב ושעבוד ואפי' שבועה אינו מועיל אלא דוקא דרך מחילה והפקר וע"ש בסי' כ"ח שיש חולקים על זה ועיין בכנה"ג סי' רי"ד טור אות ט"ז וי"ז

(רפו) לשון אסמכתא. כתב רבינו בכנה"ג ז"ל כפי שראיתי ובינותי בספרים מצאתי ראיתי דברי' המבטלים האסמכת' שם הנה הסברא הא' דקנין לחוד מהני לסלק האסמכת' וזו היא סברת הרשב"א דכל קנין כמעכשיו. הס' הב' דבעינן קנין ומעכשיו וזו היא ס' הרמב"ם דס"ל דקנין לא הוי כמעכשיו. הס' הג' היא דבעינן קנין ומעכשיו ובד"ח. הס' הד' דבעינן קנין ומעכשיו ובד"ח והתפיס זכוותיה וזו היא ס' המרדכי ואע"ג דרבים חולקים עליה כ' מהראנ"ח ח"א סימן ס"ו דאע"פ דכ' השטר שנעש' האסמכתא בק"ס ובמעכשיו ובבד"ח כל זה איננו שוה למען הציל מדין האסמכתא לדעת כל הפוסקי' ואין להוציא מיד המוחזק כל עוד שיש לו על מה לסמוך על ס' המרדכי