קהלת יעקב - ב רפה

שלנו שכל כונתם לא היתה אלא לאסור כל מיני השחוק שאין ס' בזה שלא בשחוק בקוביא בלבד היתה ההסכמה אלא בכל מיני השחוק בכלל

(רלב ב) קנין כ' הרב כנה"ג ח"מ סק"מ בשם תשו' הרדב"ז ח"ב סי' נ"ד וכ"כ הרשד"ם סי' רכ"ח על הסכמות שכתוב בהן שלא יוכל לשכור שום ישראל בית או חצר שישראל אחר החזיק בו דאין בכלל זה קנין הבית מיד הגוי. אבל המבי"ט ח"ב סי' קצ"ב כ' דכיון דכתוב בראש ההסכמה כי הארץ לא תמכר לצמיתות לעכו"ם רק המוכר יהי' מוחזק באותו קרקע אף קנייה בכלל ועש"ב להקת הפוסקים ז"ל בזה. ומהראנ"ח ח"ב סי' צ"ז כתב לענין ההסכמה שכתוב בה שכל המוכר ביתו לעכו"ם תשאר לו חזקתו וראובן החליף ביתו עם בית אחר של גוי וטוען שחזקת הבית שנתן לגוי חזקת הבית שלו השיב ז"ל ודאי נראה שהדין עמו שהחזקה שלו דמ"ל מכר ביתו בדמים מ"ל מכר' בבית אחר' ואף את"ל שאין לנו אלא לשון התקנה שתקנו שכל מוכר ביתו לגוי תשאר החזקה שנ, מ"מ גם זה בכלל מוכר בית הוא וכ"כ המרדכי ז"ל פרק המקבל מעשה שגזרו הקהל שלא למכור ביתו לגוי ונשאל אם מותר להחליף בית בבית והשיב דאסור דחליפין נמי בכלל קנין הוא כדתנן המחליף פרה בחמור וילדה זה אומר עד שלא מכרתי ילדה כו' ובפרק מרובה דע"ט לענין דינא דטבחו או מכרו מפרש גמ' דחליפין ושאר גווני טובא דהוי בכלל מכרו

(רלג) קול באשה ערוה אף קול בתולה ואלמנה בכלל זה באר שבע דצ"ג

(רלד) קטן אוכל נבלות אביו מצווה להפרישו דוקא אב אמרו ואין האם בכלל חיוב הפרשה גם בנו אמרו ואין הבת בכלל זה הרב מ"א סי' שמ"ג

(רלה) קבורה שאמרו חייב בקבורת' גם מה שלוקחים החברה של קברים בכלל קבורה והוי מן הבעל ולא מן האמצע הרדב"ז ז"ל תזו' כ"י סי' תקס"ד

אות ר (רלו) רוב המצויין אצל שחיטה מומחים הן לאו דוקא לענין שחיטה אלא אף לענין בדיקה ישנו בכלל זה דרוב מומחים הם הריב"ש סי' קצ"ח

(רלז) רפואה כ' הרא"ש ז"ל בפ' הנושא דבעלמא מתחייב בפרנסה אין רפואה בכלל אבל במתפרנס בתנאי ב"ד כגון האשה רפואה נמי בכלל וע' בטח"מ סי' קע"ו ס"ד שכ' בשם הרא"ש ז"ל דבשותפין נמי רפואה נמי בכלל מזונו' וכתב מהרש"ך ח"א סי' קט"ז ז"ל רפוא' לא יצדק כי אם בשכר הרופא ובדברים הרופיים כמו הרקות וכיוצא אבל בדברים מזוניים סתם אכילה ושתיה לחולה לכ"ע הם בכלל מזונות אף בשותפין ועיין בתשו' מעשה חייא סימן ז' וכנה"ג סימן קע"ז הגהת בית יוסף אות ז'

אות ש (רלח) שבועה בשטר נאמנות דפוטרו משבוע' פיטור נדר נמי בכלל פיטור שבועה ואין חילוק בין שבועה לנדר רק בבעל הכותב לאשתו נאמנות הר"ן ז"ל בפרק הכותב ע"ש

(רלט) שותפין שנשתתפו אפי' במציאה בשוק אם א' מהם מצא מציאה בתוך ביתו מה שהקנה לו חצירו לא היה בכלל התנאי הרדב"ז ז"ל בחדשות סימן תרי"ו

(רמ) שער באשה ערוה אפי' שער של חברתה בכלל זה באר שבע דף צ"ג

(רמא) שכתוב בו ואחריות שטרא דנא קבלות עלי כחומר כל שטרות דלא כאסמכתא ודלא כט"ד כו' קאי דוקא לכל כללי דתחלת עניינה אבל תנאים דנאמנות בהלואה או ביטול מודעי במתנה לא הוו בכלל עד דמפרשי. סברת רבינו האיי גאון ז"ל ועיין מ"ש על זה מוהריב"ל חלק ראשון י"ב סי' ס"ח ובכלל א סי' ק"ה

(רמב) שביעית דמשמטת שבועה לדעת הר"ן ז"ל דוקא שבועה במקצת דהוי שבועה דאורייתא והרדב"ז סס"י רי"ד העלה דמשמטת שבועה כל שבועה במשמע וגם שבועת כופר בכל דהויא דרבנן הוי בכלל

(רמג) שבועת שוא בכלל שבועת שוא יש בכללה הנשבע שלא לקבל ההסכמה הר"ם גאלאנטי ז"ל סימן ע"א

(רמד) שבןעה על שבועה דלא חיילא חרם נמי בכלל זה דאין חרם על שבועה ואין שבוע' חל על חרם משפטי שמואל סי' ס"ט

(רמה) ש"מ דציוה שכל אשר יצטרך לפזר להנצל מאיזה ערעור או פיזור אחר יצא הכל מכללות נכסיו מב' בניו. אין הכונה אלא על הדבר השוה ביניהם כגון ייחים קבורה וחזנים ומקוננות ולצדקה וכל הוצאות בחיהם אינו בכלל מהרשד"ם אה"ע סי' י"ה

(רמו) שומר מצוה לא ידע דבר רע היינו דוקא בשומרה לשמה ונזהר בה כל ימיו והוא זהיר וזריז ומהיר בה כל ימיו ובלא"ה אינה בכלל קרא דש"מ לא ידע דבר רע הרד"ך בית ב' חי"ג

(רמז) שנה א' סתם גבי נדרים. כת' הר"ן בנדרים דף ס"ג דאין חדש העיבור בכלל אעפ"י שאותה שנה שנדר בה מעוברת היתה וכת' שם בשם הרמב"ן שהוסיף עוד ואמר דאפי' באומר שנה א' מיום זה דאין ח' העיבור בכלל והר"ן ז"ל שם דחה ראיותיו והעלה דדעתו ז"ל הוא דבנודר ושוכר כל שקדם נדר ושכירות לח' העיבור ואמר שנה א' מיום זה חדש העיבור בכלל ועיין בפרט זה בארוכה למהרא"ש סס"י קנ"ד

אות ת (רמח) תפלה כת' הרא"ש כלל ג' סימן ע' וששאלת קהל שהסכימו, שלא להתפלל עם פ' ופ' אם יכולים לקרות בשבת בס"ת ולומר אחריו קדיש. תשובה ל' בני אדם כל דבר שצריך מנין בכלל תפלה ואפי' סדר קדושה

(רמט) תקנה אע"ג דבעלמ' בכל תקנו' אמרינן מילתא דלא שכיח לא תקון בתקנ' הכתוב' גם מילת' דלא שכיח נכלל בכלל התקנה הראנ"ח ח"א ס"י פ"ו: (רנ) תופס לב"ח במקום שחב לאחרים אין בכלל זה שלית אלמנה שתפס בעדה מטלטלים למזונותיה. המבי"ט ח"ב סי' קע"ה

אות

(רנא) לא היו דברים מעולם קי"ל כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי דמי ואם אמר אין לך בידי נחלקו הראשוני' דלהרא"ש ס"ל דלשון אין לך בידי ר"ל אין לך בידי עתה שהרי פרעתיו לך ורבינו האיי והמרדכי ס"ל דלשון אין לך בידי הוי כמו לא היו דברים מעולם הובאו דבריהם בטור ח"מ סימן ע"ט ומתוך דברי התוס' בפ' שבועת הדיינים דמ"א ע"ב ד"ה כל האומר לא לויתי נראה דס"ל כס' ר' האיי ודעמיה יע"ש ודוק

(רנב) לי בפ' מי שאחזו דף ע"ד הוי פלוגתא דרבנן ורשב"ג מר סבר לי ולא ליורשי ומ"ס לי ואפי' ליורשי ובתשו' פרח מ"א סי' ט' צדד לומר דהאי דסברי רבנן לי ולא ליורשי לא נאמר אלא כשתיבת לי מיותרת כההיא דמי שאחזו ושוב הביא תשובה למהר"י אדרבי ז"ל דכתב בפי' דלאו דוקא וממשמעותו ממעטינן יורשים אע"ג דאצטריך לגופיה וכת' בתשו'