קהלת יעקב - ב רפד

מלאכה בלילה וי"א כי כיון שההסכמה הזכרוה סתם משמע דליל' בכלל והשיב דאזלינן בתר כוונת הנודר ואפי' שמדברי הנודר נר' שהנדר כולל אמרינן לא נתכוון אלא לכן כדאמרינן בפ' הנודר מן הירק קונם צמר עולה עלי מותר להתכסות באניצי פשתן ר' יאודה אומר הכל לפי הנודר טען והזיע כו' וה"נ י"ל שלפי שראו שאם יתעסקו במלאכתם יתרשלו בצרכי המת הסכימו כך אם כן יש לנו לומר כי לא הסכימו אלא בשעה הראוי' להתעסק בצרכי המת דהיינו משעת עלות עמוד השחר אבל לילה לא הית' בכלל ע"כ וכ' הרב כנה"ג ז"ל ודבר ברור שאם דרך אות' העיר לסבור מתים בלילה אף הלילה בכלל

אות ע (רטז) עגונה כ' המבי"ט ח"א סי' קפ"ו וקפ"ז לענין מים שאין להם סוף היכא דלא ראוהו שנפל למים אלא שבאו מים עליו כמעשה שהי' תוך החדר של הספינ' ונכנסו המים בתוכו לא הוי בכלל נפל למשאל"ס וע' במהרא"ש סי' ט' ובמהריק"א דקכ"ב

(ריז) עבדים כ' הרשב"א ח"ב סי' ק"ב עלה דאמרינן בפ' מי שמת אמר נכסי לפ' עבדים אקרי נכסי ארעא אקרי נכסי גלימא א"ן זוזי א"ן שטרי א"ן בהמה א"נ תפלין אקרי נכסי שאר ספרים אקרי נכסי וס"ת מבעיא לן התם וקיימא בתיק"ו כתב הרב ז"ל ומסתברא דמלוה לא הוי בכלל נכסי ועיין במהרימ"ט ח"מ סי' נ"ב דס"ו ע"ד. ומהראנ"ח ח"א סי' ע"ז עלה בהסכמה דפקדון כזוזים שבעין דמי והוי בכלל נכסי והר"ב כנה"ג סי' רמ"ח כ' עלה דאמר תלמודא דבכלל נכסים נכלל כל אלה היינו דוקא כשלא פירש אבל פירש אין בכלל אלא מה שבפרט ונ"מ לאומר נכסי לפ' ואח"כ אמר וכלי הזהב ליורשי דלא הוי חזרה דלא אמרי' דבכלל נכסים הכל אלא כשלא פי' יותר אבל אם פי' הרי פי' בפי' שכוונתו במאמר נכסי לא היתה ג"כ על כלי כסף וזהב ומהרח"ש בתשו' דע"ז ע"ד כ' דהאומר כל ממוני לפ' הוי כאומר כל נכסי לפ' וכמו שבכלל נכסים נכלל הכל כן בכלל ממון נכלל הכל שהרי ראינו שהדברים שכלל הראב"ע ז"ל במלת חילם בפ' מטות שתרגומו נכסהון כן כלל בס' המכלול ז"ל רכוש שהוא מתורגם ממון כדפי' בערוך ז"ל וכ"כ בתשו' נאמן שמואל ס"ס קי"ג

(ריח) עוברת על דת יהודית שיוצאה בלא כתובה איש נמי בכלל דין זה דאם הוא עובר על דת דיוציא ויתן כתובה מבי"ט ח"ב סי' ע"ז בשם ריא"ז והוא ז"ל חולק עליו בזה וכ' דאין איש בכלל דין זה ושם נ"ט לחלק בין איש לאשה וע' בכנה"ג אה"ע סי' קט"ו בזה

(ריט) עבדים שאז"ל כי לי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים ופועל חוזר בו היינו דוקא בגברי דחייבין במ"ע אבל אין נשים בכלל דין זה כיון דפטורה ממ"ע תשו' חוות יאיר סי' ק"ג

(רכ) עליה בל' בלי אדם כשמזכירין בית ר"ל עם עליותיו ותשמישיו אבל בית הרחיים איכא לספוקי אי בכלל בתים הוא. כנה"ג ח"מ הגה"ט סרט"ו אות י"ד ובתשו' הראד"ב ז"ל סי' קל"ט נשאל על ראובן שמכר בית וכ' בשטר המכירה בית עם כל תשמישי החצר בור ושוקת ואשפה אם מכר חלל החצר והשיב דאין חלל החצר בכלל ע"ש ובתשו' רשד"ם ח"מ סי' רע"ו דמכר את הבית אין המערה בכלל הבית

(רכא) ערעור אם כתוב בשטר שחייב להעמיד לו השדה משופה מכל מיני ערעור יש מי שרצה לומר דאין ערעור גוי בכלל וכל מיני ערעור דישראל קאמר מדלא קאמר מכל מערער דקאי אגברי ומהרשד"ם בתשו' כ"י כ' דאף מיני ערעור גוי בכלל והוכיח כן מלשון הטור. ובשם מהר"ש גאון מצאתי כתוב דאף אם כתוב מכל מערער ואפי' כ' משום גברא שבעולם אין אחריות גוי בכלל אה לא משום לישנא יתיר' רבי' כנה"ג ח"מ סי' רכ"ה הגהת הטור אות כ"ה

(רכב) עד אחד מקרי עדים אבל עדים פסולים אינן בכלל עדים תשו' תה"ד סי' רל"ח וע' בתשו' זו במהראנ"ח ח"א ריש סי' פ"ט

אות פ (רכג) פתי שכ' הרמב"ם בפסולי עדות מי שהוא מכיר הדברים שסותרים אלו את אלו על הן הן ועל לאו לאו אלא שיש בו טפשות בדברים שלבו חפץ וכמו פתן חרש יאטם אזנו והוא מכלל הטפשים מקשי לב אינו בכלל הפתאים שהזכיר הרמב"ם ז"ל מהרימ"ט אה"ע סי' ט"ז

(רכד) פדיון שבויים אם נדר ראובן לתת שוה בשוה עם שמעון לצדק' ובא פדיון שבויים אין פדיון שבויים בכלל דפדיון שבויים עדיף מצדקה הרד"ך ז"ל בית ל"ב ח"ו הביא ממוהריק"ו שורש ו' וע' מהרשד"ם ח"מ סימן ל"ג

(רכה) פיטור מי שפטרו המלך ממס אין בכלל פטור זה הוצאות אחרות כגון שוחד לגוים או להציל ממון של הכוללות ודברים של שמירה. הרשב"א סי' תרע"ד

(רכו) פריקה וטעינה לאו דוקא בבהמה אלא אדם נמי בכלל המצוה. הרשב"א סי' רכ"ה ורנ"ו

(רכז) פדיון שבויים דמצוה רבה היא אין בכלל חיובא שבוי משומד וכן רשע העובר על א' מכל המצות דהני ליתנייהו בכלל וחי אחיך עמך מהרשד"ם י"ד סי' כ"ד

(רכח) פריקה וטעינה דקי"ל דאף בשונא אמרו כדאיתא בגמרא אין מסית בכלל זה סמ"ג מל"ת סימן כ"ח

(רכט) פלגש הנשבע שלא ישא אשה על אשתו אי פלגש נכלל בזה עיין מהרימ"ט י"ד סי' מ"ו דף ן' ומהר"ם מפדואה סס"י י"ט

(רל) פנויה שאמרו דנאמנת לומר מפ' נתעברתי אין בכלל נאמנות זה ענין ירושה ולא אמרו נאמנת רק לחומרא לענין חומר עריות דאסור בקרובי פ'. מהרשד"ם ח"מ סי' שט"ו מתשו' הה"ד תשו' אחרונה

(רלא) פיטור כ' מהרי"א סס"י רנ"ח דמלוה שהתנה עם הלוה שאם ימות המלוה עד הזמן שיהא פטור הלוה דאין בכלל פיטור זה אלא דיורשיו אין גובין אבל מ"מ כתובה לאשתו וב"ח של מלוה גובין ואינן בכלל הפיטור

אות ק (רלב) קוביא כ' הרא"ם ח"ב סי', י"ד על עיר שהסכימו שלא ישתוק בקוביא סתם האם יש בכללה כל מיני השחוק שבעולם וכ' ז"ל אע"פ שלא הוזכר בלשונם אלא השחוק בקוביא מכיון שכוונתם היתה לאסור כל מיני השחוק בכלל כולן אסורים וראיה לזה ממתני' דפרק זה בורר דקתני אלו הן הפסולין לעדות המשחק בקוביא וכל שאר האמורים שם ופי' הרמב"ם שלא בקוביא לבד אמר אלא אף המשחקין בקליפי אגוזים ורמונים כלומר הא דקתני במתני' המשחק בקוביא לאו דוקא קוביא אלא כל הדומה לה שכולן כעין קוביא הם מאחר שכולן משתתפין בענין התנאים שבהם שכל המשחקים כולם מתנים ביניהם אם אנצחך תתן לי כו"כ ואינן מתחלפין אלא במין הנצחון בלבד שכל מין ומין י"ל נצחון בפ"ע. הרי לך בפירוש שאע"פ שהקוביא אצלם הוא מין צחוק מיוחד ואין השחוק בקליפי אגוזים נק' קוביא אצלם עכ"ז הלכו אחר הכונה ואמרו אע"פ שלא אמרו אלא משחק בקוביא עכ"ז לאו בקוביא בלבד אמרו אלא אפי' בשאר מיני שחוק. והשתא אם בדברי ר' הקדוש שהיה לשונו בתכלית הדיוק והצחות אמרו אע"פ שלא אמר אלא משחק בקוביא לא בקוביא בלבד אמרו אלא אפי' שאר מיני השחוק בכלל כ"ש וק"ו קא ההמוניי