קהלת יעקב - ב רעט

וקפצה רוח סערה על הים והסוחרים השליכו הנכסים לים כדי להקל אין זה בכלל האחריות שקבל דלא קבל עליה אלא אם תטבע הספינה או תשבר או שוללים דאז הוי אחריו' גמור ע"כ ועיין בתשו' מהרשד"ם ח"מ סי' ר"ך והא דאמרי' דאונסא דלא שכיח לא קבל עליה היינו כשקבל עלין סתם כל אונס שיארע אבל אם אמר שלא יטעון הוא שום טענת אונס בעולם היא כלל הכללים ואפי' אונס דלא שכיח לא מצי טעין מהר"ם אלשקאר סי' ל"ב. וכ' רבינו המאסף דמ"ש הרשב"א בתשו' שהביאה מרן סימן רכ"ה שאפי' כתב שהוא מקבל כל אונסים שבעולם אין אונס דלא שכיח בכלל. אינו חולק ע"ז דאינו דומה לכותב שהוא מקבל כל אונסים שבעולם לאומר שלא יטעון שום טענת אונס בעולם ע"כ. עוד כ' הטור ח"מ סי' רכ"ה בשם הר"מ דבכל תנאי שבממון נמי אומדין דעת המתנה ואין כוללין באותו תנאי אלא דברים הידועים שבגללן היה התנאי והם שהיו בדעת המתנה בעת שהתנה ומצאתי בכנ"ה בשם מהר"א גאליקו ז"ל דלאו דוקא בתנאי לחודי' אלא אפי' נשבע אמרי' דאין כוללין באותו תנאי אלא דברים שבגללן היה התנאי דאין השבועה חלה עליו. וכ' הרב ז"ל דיש ללמוד מזה למ"ש מוהריק"ו בשו' ז' דאין כוללין באותו תנאי אלא מילי דשכיחי נראה דאפי' נשבע אמרי' דלא חלה השבועה על מילי דלא שכיחי. ומהרשד"ם ח"מ סי' ל"ג כ' דע"כ לא קאמר הרמב"ם דאין כוללין בתנאי אלא דברים שבגללן היה התנאי אלא בלוקח שבא להוציא מיד המוכר וכל שיש ס' אין כוללין דהמע"ה אבל במי שהוא מוחזק כוללין התנאי. וכ' הר"ב כנה"ג ז"ל שלא כתב מהרשד"ם אלא בדברים שאפשר להבין שנכנס בתוך התנאי דכיון דהדבר ספק המע"ה אבל היכא שהתנאי שהתנה אינו בל' סתום כדי שנאמר שאף זה נכלל אפי' שהוא מוחזק אין כוללין אותו בתוך התנאי

(קלג) אתרא כולל בלשון הש"ס עיירות הרבה כנה"ג בשם מוהריק"ו שורש קע"א

(קלד) אסור שאמרו אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה לאו דוקא נשואין אלא אף קדושין בכלל האיסור אף שאין הנשו' אלא כשתגדיל מהר"י מינץ ס"ב

(קלה) אחריות שומר שאמר ע"מ שלא אתחייב באחריו' לדעת המרדכי ז"ל אף פשיעה ר"ל בכלל התנאי ומהרימ"ט בח"מ סי' קי"ו חלוק עליו וס"ל דאין פשיעה בכלל תנאי דע"מ שלא אתחייב באחריות ע"ש

אות ב (קלו) בגדים כתב הר"ב תורת אמת סי' ק"י דאע"ג דאמרינן בפרק מי שמת מטלטלי לפ' כל מיני תשמישתיה קני. בגדי בניו ואשתו אינן בכלל והרב כנה"ג כתב בשם הר"א גאליקו ז"ל דמעות בעין אינן בכלל מטלטלין והמבי"ט ח"א סי' ק"ה כתב דאין ספרים בכלל מטלטלין אם אמר כל מטלטלי לפ' ומרן הב"י ס"סי ס"ו ח"מ כ' בשם תשו' הרשב"א שכ' ז"ל דבר פשוט הוא דשטרי חוב אינן בכלל מטלטלי דשטרות לא קרי אינשי מטלטלי והתוס' ז"ל פ"ק דבב"ק די"ב ד"ה אנא מתניתא ידענא כתבו אע"ג דבכל דוכתא עבדים כקרקעו' מ"מ בלשון בני אדם עבדים בכלל מטלטלים הם כיון דניידי וכן אמרי' בפ' המוכר את הבית גבי הא דקתני היה בה בהמות ועבדים כו' שאני מטלטלי דניידי ממטלטלי דלא ניידי

(קלז) בזוי תלמיד חכם יש בכלל בזוי מי שאינו בא לשמוע הדרשה מהת"ח וכ"ש אם היה דורש וגער בו והפסיקו הרד"ך בית כ"ב ח"ז וי"ד וכמה פרטים שישנן בכלל בזוי ע"ש

(קלח) ב"ד אביהם של יתומים היה מי שרצה לומר דהיינו דוקא במה שנעשה בפני ב"ד אבל כשלא נעשה בפניהם אינו בכלל זה ומהרשד"ם בח"מ סי' ס"א דף נ"ג ע"ג דחה דבריהם וכתב ודברי תימה הם דא"כ נימא דאין ב"ד אביהם של יתומים במלוה שהניח להם אביהם ועוד פוק חזי מה דנהיגי כ"ע כי אין אפטרופוסים הולכים לעשו' מעשה היתומים לב"ד וכשהלכה רופפת בידך פוק חזי מאי עמא דבר

(קלט) בניו ובני בניו בלשון זה נכלל דור רביעי ויותר המבי"ט חלק ב' סימן כ"ח ועיין לעיל אות בן בן בנו כו'

(קמ) בית שאמרו בנה בית חתנות לבנו הגדול קנהו בכלל הקנין הוי בית תבשיל וכיוצא בו מתשמישי הכרחיים לבית אע"ג דאינו בכלל במוכר או נותן מתנה אחרת מהר"ם אלשי"ך ז"ל סי' ע"ב וכ"כ מהרימ"ט בח"ב דנ"ח ואם תכשיטי זהב וכסף בכלל כלי הבית ע' מהרשד"ם אה"ע סי' קפ"א

(קמא) בת בכלל בנים לענין כמה דברים כל שאין בן ואפי' אחד במשמע וכ"כ המבי"ט ח"א סי' ק"ב ומרן בתשו' דכ"ה

(קמב) ב"ד הגדול דקי"ל דמצי טעין לב"ד הגדול אנא אזיל בכלל ב"ד הגדול ישנו יחיד מומחה גדול הדור הרד"ך בית כ"ב חי"ו

אות ג (קמג) גירושין כ' הרדב"ז ח"א סי' ג' על ראובן שגרש את נשיו ואח"כ שדך אשה ונשאה על תנאי זה וז"ל התנאי ע"ת שיהיו נשיו שגירש אסורו' עליו כו' ואח"כ קידש ראובן את נשיו שגירש וטוען אבי האשה דכיון שלא קיים תנאו שיתן לבתו כתובתה ויפטרנה בגט וראובן טוען שלא ביטל את תנאו שהרי לא נשא אלא קדש בלבד ואינו מחוייב להוציא את זו עד שיכנוס את נשיו. והשיב הדין עם ראובן במה שטען דקדושין לחוד ונשואין לחוד דלכמה דברים חלוקה מקודשת מנשואה ואפי' לענין הבא עליה ובל' בני אדם נמי לא קרו לקדושין נשואין והנודר הנאה מן הנשים הנשואות אין מקודשות בכלל ע"כ ועיין בכנה"ג י"ד סי' רי"ז הגב"י אות כ"ב להקת הפוסקים החולקים בזה וגם בסי' רל"ו בהג"הט אות ס"ב ובאה"ע סי' א'

(קמד) גוף כ' הרשב"א סי', א' ס"ט על מי ששיעבד עצמו ונכסיו לחובו ואין לו דאין בכלל שיעבוד גופו לימכר כעבד ולהיו' חבוש שאין אדם כותב כן לשעבד ולעשו' כעבד אלא הרי היא משועבד כלוה ונכסיו כערבין ע"כ

(קמה) גורל כ' מהרי"א סי' רצ"ט בשם רי"ו הנשבע שלא יצחוק אסור להפיל גורלות וגם מ"ש מרן בי"ד סי' רי"ז בשם חזה התנופה הנשבע שלא יצחוק בשום צחוק צחוק הנק' בלע"ז אפושטא"ר בכלל ע"ש ועיין בתשו' חדשות להרדב"ז ח"ב סי' קע"א

אות ד (קמו) דברים הנקנין באמיר' בשעת קידושין כמה אתה נותן לבנך כו' כ' הטא"ה סי' נ"א דמפורש בירוש' דדוקא באב אמרו ואין האם ושאר קרובים בכלל זה ועיין בתשו' משפטי שמואל סי' ל"ש דבריו צ"ע

(קמז) דין אין דנין בשבת אין בכלל זה טענת בתולים כך משמע מדברי הטא"ה סי' ס"ד שכתב וזה יכול לעשות בשבת אבל בהג"מ פ"י מהל' אישות כתבו דטענת בתולים ג"כ בכלל מאי דתנן אין דנין בשבת ובשלטי הגבורים פ' זה בורר כתב שמ"ש הטור וזה יכול לעשות בשבת לא קאי אלא לקבול על טענת בתולים אבל בסידור טענות לכ"ע אסור

(קמח) דבר שיש לו מתירין לא אמרו אלא בהיתר הבא מאליו אבל אין בכלל זה היתר הבא ע"י הוצאות וטירחא עיין תשו' מהריב"ל ח"א אחר הכללים דקל"ג

(קמט) דירה דקי"ל דש"מ שאמר ידור פ' בבית זה לא אמר