קהלת יעקב - ב רעח

קבל ממנו ושהוא נפטר בזה דכפייה בדברים אשכחן כההיא דפ' נערה שנתפתתה. הא ליתא כי מי שי"ל לכוף לאחר לעשות איז' דבר אין לו התנצלות בכפיית דברים בלבד דבדברים לא יוסר עבד דהכי אמרינן בסוף המדיר כי מקשינן למ"ד נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה כופין אותו להוציא ושני רנב"י ל"ק הא במילי הא בשוטי ומתקיף לה רבא בדברים לא יוסר עבד אלא אמר רבא הא והא בשוטים כו' אלמא בכל מקום שנזכר כפייה לעשות דבר פ' אין כפיית דברים כלום וההיא שפירש ר"ת שנייא הוא שנא' הלשון ההוא על מעשה שנעש' שאפשר שהכפיי' ההיא היתה בדברים לבד ונק' כפייה שהועילו הדברים ההם ככפייה גדולה באחר ע"כ

(קיד) כף הדמיון כתב מרן הב"י ח"מ סי' ת"ך דכל האומר לחבירו כממזר דינו כקוראו ממזר ע"כ וצ"ל דאע"ג דבכל דוכתא אמרינן כף הדמיון היה ה' כאויב ולא אויב ממש היתה כאלמנה ולא אלמנה ממש הכא שאני שכונתו לומר פסול לבא בקהל כמו ממזר דמשום זילותא הוא והא איכא וזה פשוט

(קטו) כתיבה אם בכלל לשון כתיבה חתימה נמי בכלל ובעל שאמר כתבו גט אצ"ל ג"כ חתמו דבכלל כתבו הוי חתמו דעת מרן הב"י סי' ק"ך באה"ע דאין חתימה בכלל כתבו ע"ש וע' בזה בס' בני יעקב דקמ"ז ובספר פר"ח הל' גיטין חלק על דברי מרן ז"ל

(קעט) כתובה כתב רבי' מהרימ"ט חאה"ע סי' פ"ד על האומרת שהיא נותנת במתנה כתובתה לאביה דהיינו נדונייתא דמקרי כתוב' כדאמרינן בפרק נערה שנתפתתה הלך האב עם שלוחי הבעל אע"פ שכתובתה בבית בעלה מתה אביה יורשה אלמא כתובתה היינו נדונייתא שהיא מכנסת לו והכי אמרינן שם בפ' נערה דתקנו מזונות תחת מעשה ידיה וקבורתה תחת כתובתה ומאי כתובה נדוניא שהכניס' לו כדפרש"י ולא מנה ומאתים כדהכריעו התוס' דהא ארוסה דאית לה כתובה ולית לה קבורה מבעל' וכבר דאינו לראשונים שנחלקו אם נצ"ב הם בכלל כתובה בכל מקום שהרמב"ם ז"ל סי"ז מה' אישות כתב שאין נצ"ב בכלל כתובה בכל מקום אלא נצ"ב נדונייא שמם והרמב"ן ז"ל כ' דנצ"ב בכלל כתובה היא. והרשב"א הטיל פשרה ואמר דכל דמחמת לישנא קאתינא עלה כגון שאמרה כתובתי מכורה לך או מחולה לך הנדונייא בכלל שהלשון כולל אותם אבל לדינא בכל מה שאין הלשון גורם אין הנדונייא בכלל העיקר כמו שהאריך בזה ה"ה ז"ל שם ועיין בתשו' הרב יחיאל באשאן ז"ל סי' ק"ז ובתשו' הרלב"ח סי' ל"ו דנ"א ע"ג ורבי' הרב כנה"ג ז"ל באה"ע סי' צ"ג הג"הט אות ל"ו כתב בשם תשו' מהר"י ווייל ז"ל סי' י"ט ז"ל המוחלת כתובתה לבעלה סתם אין במחילת' זו אלא עיקר ותוספת אבל, לא הנדוניא אלא א"כ אמרה בפי' אני מוחלת כל מה שכ' בכתובה ע"כ וצ"ע

(קיז) כף הדמיון כתבתי בלשון חכמים דיש חילוק בין לשון תורה ללשון בני אדם וחילי מתשו' הרשב"א ע"ש ונ"מ דמי שהתנה עם חברו לעשות לו מלאכה פלונית כמו שעשא' לפ' דבודאי להשואה גמור' קאמר ומחוייב הוא לעשותה כדמות' כצלמה בצביונ' ובקומתה דהכ"ף בל' ב"א השואה גמורה היא אבל ראיתי להרב מ"מ ח"ג שהאריך והרחיב ועלה בידו דאף בלשון בנ"א לאו השואה גמורה קאמר יע"ש מסי' כ"ו והנמשך עד סוף סימן ל"ב

כל דבר שהיה בכלל וכל שלא היה בכלל אות א (קיח) ארוסה טב למיתב טן דו דאמרי' בכל ארוכה דוכתא וחוב הוא לאשה גט אפי' אינה נשואה לו אלא ארוסה ישנה בכלל זה וכ"ש ביבמה הזקוקה לו הרא"ם ח"א סי' ס"ז והרד"ך בית ט' חי"א כ' דאפי' טן דו דמשומד ישנו בכלל זה

(קיט) איסור דלא תחרוש על רעך רעה דדרשי' בשילהי גטין ביושב עם אשתו ודעתו לגרשה לא על ביאה בלבד אמרו אלא אף שימוש בעלמא ישנו בכלל איסור זה וצריך להודיעה ואם תתרצה לשבת תחתיו תשב. תומת ישרים סימן רל"ט

(קך) איסור דמכירת ספר תורה אם לא במקום שהתירו אפשר דאשה אינה בכלל איסור זה כיון שאינ' מצווה על כתיבתו מהראנ"ח ח"ב סי' ס"ד

(קכא) אב ורב דקי"ל דאבידת רבו קודמת היינו דוקא כשהרב לומרו בחנם אבל אין בכלל דין זה כשאביו או אחר משכיר לו רב דודאי אבידתן קודמת לאבידת הרב כנה"ג ח"מ סי' רס"ד

(קכב) ארבע אמות של אדם קונות לו לא אמרו רק בג' קניינין בזוכה מן ההפקר ובנכסי הגר ובגט אשה אבל שאר קניינין אינן בכלל זה כנה"ג ח"מ סי' רס"ח בשם תשו' כ"י להרדב"ז ז"ל

(קכג) אשה שאמר לה בעלה שתעשה בבגדיה ותכשיטי' מה שתרצה אין בכלל לשון זה מתנה ואם נתנה לאחר במתנה אין במתנתה כלום תשו' הרא"ש הביאה מהריב"ל א"ה כלל י"ב דצ"ה ע"ג

(קכד) אין אדם עושה דין לעצמו אין ת"ח בכלל דין זה ועביד דינא לנפשי' עיין מהרד"ך בית כ"ב חי"ג

(קכה) אמירה לגוי שבות רמיזה לגוי נמי בכלל השבות תשו' הרדב"ז סי' קל"ב

(קכו) אבידה שאמרו גבי שומר שכר דחייב יש בכלל חיוב זה אפי' אבידה קרובה לאונס כל שאינו אונס גמור מהריק"ו שו' ק"ד ועיין הרשד"ם ח"מ סי' ר"ך

(קכז) אחריות ט"ס הוא שעבוד מטלטלי נמי בזמן הזה בכלל זה ואע"פ שנא נכתב כמו שנכתב דמי מוהריק"ו שו' קפ"ג והרא"ש כלל ע"ט ס"ג: (קכח) אין אונאה לקרקעות המחובר לקרקע נמי בכלל זה עיין בח"מ סי' רל"ב פרטים לזה: (קכט) אב שחייב להשיא את בנו אשה אין האם בכלל חיוב זה הרד"ך סי' י"ז ח"י בשם הר"ן פ"ק דקדושין דמש"ה לא אבעיא לן התם גבי להשיאו אשה מיהו מנ"ל דלא מיפקדא דסברא הוא דפטורה כיון דאיהי לא מיפקדא בפ"ו ושם הביא עוד בשם הר"ן ז"ל דבכלל מ"ש דאב חייב להשיא את בנו דבת נמי בכלל חיוב זה והוא פשוט מקרא דקחו נשים והולידו בנים וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים

(קל) אב דקי"ל אב שהשיא את בנו הגדול בבית דקנאו דוקא באב אמרו ואין האם בכלל זה מהרש"ך ח"ב סי' פ'

(קלא) אחריות מי שקבל עליו אחריות נכסים אף אחריות שטרי חובות בכלל ואם כתוב בשטר שקבל כל הנכסים שבמקום פלוני ושקבל החובות ואחריות נכסים עניו אין אחריות שט"ח בכלל מהרש"ך ח"א סי' ק"פ

(קלב) אחריות שביה אונס דלא שכיח הוא מוהריק"ו שו' ז' וכתב הרב בתשו' בצלאל ז"ל סי' ל"א דהיינו בשביה או תפיסה שנעשה ביבשה בעיר מושב ע"י מלך ושר אבל המקבל עליו אחריות ספינה ההולכת בלב ים כל דקביל עליה כל אונסא דמתייליד בה סגי ואונס שוללים בכלל דכה"ג ודאי הו"ל מילתא דשכיח ע"כ עוד בתשו' משפטי שמואל סי' כ"ד מצאתי ז"ל המקבל עליו אחריות ים ושוללים ולא אחריות אחר