קהלת יעקב - ב רסג

(תנו) צריך כתב הרמ"ז בשם הרב בצלאל ז"ל כל צריך הוא מדרבנן דאי מדאוריי' חייב מבעי ליה נמוקי

יוסף ז"ל פ' הערל דחכ"א וצ"ע מההיא דפ"ג דברכות זב שרא' קרי ונדה שפלט' ש"ז והמשמשת וראת' נדה צריכין טביל'

(תנז) צריך ביומא דף ס"א ע"ב ורב חסדא אמר לך מאי צריך צריך ואין לו תקנה ובעי ותני תנא הכי ומשני אין דתניא נזיר ממור' בש"א צריך העברת שער ואמ"ר אבינא כשאמרו ב"ש צריך היינו כדי שיהא לו תקנה וזהו ממורט שאין לו שער אין לו תקנה. ובברכות דף ט"ו ע"ב מאי צריך צריך ואין לו תקנה. ואני מצאתי עוד בגיטין פרק השולח דף מ' המפקיר עבדו אותו עבד אין לו תקנה ופריך והא אמרי' א' זה וא' זה יצא לחירות וצריך גט שחרור ומשני צריך ואין לו תקנה

(תנח) צריך כתב רבינו הר"ב כנה"ג ז"ל דבטור א"ה סי' רי"ט וסימן קמ"ו כתב מרן הב"י ז"ל דלשון צריך לכתחלה משמע הא דיעבד שפיר דמי ע"ש בכנה"ג באורך וע' בתשו' משאת משה חלק האחרון שנדפס מחדש דף י"ד ע"ג ודף י"ו ע"א ובתשו' פרח מטה אהרן סי' ן' דף ק' ע"ב ובתשו' בית יעקב סוף סי' קל"ח ובהשמטות ס' חוות יאיר דף רס"ב ע"ב כמה רבוותא בזה

(תנט) צורבא מרבנן פירש"י ז"ל לשון חריפות ומצאתי כתוב שהוא נגזר מלשון אש צרבת

(תס) צניעינהו אמרי' פ"ק, דקדושין א"ל רב לרב המנונא זיל צניעינהו פירש"י לשון נדוי ומהרימ"ט ז"ל בשיטתו דף כ"ב כתב ז"ל ויש לפרש לשון צניעו' כלו' למדם דרך ארץ שלא לזלזל בכבוד אחרים

אות

(תסא) קדימה כ' הרשב"א ז"ל סי' ן' עלה דאמרינן בשעה שבא הקב"ה לביהכ"נ ולא מצא שם עשרה מיד כועס. תימה דהא אמרינן עשרה קדמה שכינתא ואתיא. תשובה פי' קדמה לא שתקדם לביאתם אלא שבא עמהם מיד כשהם באים ואינו ממתין עד שיבואו העשרה וישבו וכענין שאמרו בג' תלתא עד דיתבי. ויש קדימה בכיוצא בזה כדאמרי' איזה הוא כלי שטומאתו קודמת לפתחו שפי' שנכנס דרך פתחו מיד שמצאו פתוח ולישנא דקרא הוא כי תקדמנו ברכות טוב מהר יקדמונו רחמיך שפי' יקדמונו להיות עמנו תמיד לא יתפרדו ממנו ע"כ כנה"ג ז"ל

(תסב) קודם בריש פרק מי שהי' נשוי עלה דמתניתין הראשונ' קודמת לב' דייק הש"ס מדקתני קודמת ולא קתני הב' אין לה מכלל דאי קדמ' ב' ותפסה לא מפקינן מינה ודחי לה התם מאי קודמת לגמרי קתני כדתנן בן קודם לבת דע"כ קודם לגמרי הוא וכתבו התוס' שם ד"ה הא איכא כו' דהיכא דאיכא למטעי איכא למידק בל' חכמים ע"ש

(תסג) קידושין לישנא דרבנן דאסר לה אכ"ע כהקדש והרי את מקודש' לי כלומר להיות לי מקודשת לעולם בשבילי כמו הרי הן מקודשות לשמים להיות לשמים תוס' ריש פרק האשה נקנית

(תסד) קראי בגמ' מס' ע"ז פ' אין מעמידין דף מ' א"ל מנא לך הא א"ל מתלתא קראי ופירש"י ז"ל ג' חכמים גדולים ראויים לסמוך עליהם כעל המקרא ע"כ: (תסה) קוביא כתב בהשמטות ספר חוות יאיר דף רנ"ז ע"ב ז"ל לשון קוביא כבר עמד בזה הרא"ם מ"א סי' נ"ז בפירוש עלת קוביא. ולעד"נ שהשם נגזר מלשון העקוב למישור ומפני שהשטת הפרוס שוה לכן כל דבר הבולט ויש לו ג' מרחקים אורך ורוחב וגובה ובולט למעלה דומה להר כמ"ש בתעניות מעלי טלגא לטורא כה' מטרא לארעא ופירש"י ראשו וד' צדדיו והיינו דמות קוביא מונחת וגם בלשון יון נקרא חשבון של דבר שלו ג' מרחקין קובי"ק ובעלי הנדסה כינוהו מעוקב רק הקו"ף נוספת בלשונות והוא שם תואר ה"נ חשבון קוביק וענינו חשבון של דמות קוביא ובלשון הקדש נתוסף העין העקוב ואפשר שמזה כל הולך בדרך לא ישר נקרא עוקב כמו שנא' ויעקבני זה פעמים ואפשר שמזה ג"כ בא עליו בעקיפין כי בי"ת ופ"א מתחלפין כמו הבקר לענין הפקר ריש פ"ו דפאה

(תסו) קרע בפ' גט פשוט נקרע פסול נתקרע כשר ואמרי' ה"ד נקרע ה"ד נתקרע אמר רב יאודה נקרע קרע של ב"ד נתקרע קרע שאינו של ב"ד ע"כ

(תסז) קדשים לא מקרי קדשים לענין אין למדין למד חדשים מן הלמד אלא קרבן גופי' לא העבודה. הרמ"ז ז"ל בספר הליכות אלי ובסי' רמ"ו כתב בשם התוס' דקדשי בדק הבית לא מקרי קדשים לענין דבר הלמד בקדשים אינו חוזר ומלמד בג"ש

(תסח) קים לי. דעת מוהריב"ל ז"ל חלק ב' סימן ס"ז דטענת קים לי טענת ספק מקרי. ואין כן דעת מהרד"ך בית ב' חי"ב ומהרי"ק שורש קס"א דס"ל דטענת קי"ל חשיב כטענת ברי ועיין בבני שמואל סי' ל"ז דפ"ח ודף צ'

(תסט) קנין דברים יש מהגאונים ז"ל שאמרו דכל לשון עתיד שאעשה כך וכך או שאתן כך וכך מקרי קנין דברים ויש מי שאומר דלא מקרי קנין דברים אלא באומר אחלוק עמך כך וכך אבל אתן כו"כ לאו קנין דברים. הרשב"א סי' אלף ל"ג

(תע) קצוב לא מקרי דבר קצוב אלא בדבר דהוי קצוב קצוב למעל' וקצוב למט' אבל קצוב למעלה ולא הוי קצוב' למטה לא מקרי קצוב, תוספות כתובות דף ן' ע"ב סוף ד"ה ומאי עליה ז"ל אלא ודאי אף על פי שקצובים למעל' עד בגר כיון שאינן קצובים למט' דאפשר שתנשא קודם לא מקרי מזונות קצובים ע"כ

(תעא) קרובים יש בכלל קרובים כל הקרובים שהם פסולים לו לעדות ולא אמרי' בהא מיעוט רבים שנים וכן הוא בתשובת הריטב"א כ"י בפ' מי שמת בדין האומר נכסי לקרובתי

(תעב) קצץ דעת רש"י ז"ל לשון קוצץ מן המחובר ולדעת ר"ת בתלוש נמי שייך לשון קציצה כמו כאן קצץ בן עזאי תורמוסי תרומה כו' תוס' חולין די"ד ע"ב ד"ה כגון שקצץ ע"ש למאי נפקא מינה: אות

(תעג) ראש חדש בל' חכמים הוא יום ב' דיום א' הוא מחדש שעבר אבל בל' ב"א לענין שבועות ונדרים יום א' נמי ריש ירחא קרו לי' כמ"ש מרן הב"י ס"ס רכ"ח בשם הרשב"א ז"ל שאם נשבע לפרוע בר"ח אייר שחייב לפרוע ביום ר"ח ראשון

(תעד) רב דאמרי' בכל דוכתא לאו דוקא רבו ממש אלא כל שגדול ממנו בחכמה ובמנין מרן הב"י ח"מ סי"א עלה דאמרי' בגמ' בפ' ב"ש דיינא דאית לי' דינא קמיה וגמר הלכתא ומדמי מלתא למלתא ואית לי' רבה ולא אתי משאיל לי'. וע' בה"פ בסי' תע"ב

(חעה) רוב כ' הרא"ה בס' ב"ה ד"ז ע"א דמצינו בגמ' לשון באשגרת לישן ור"ל כל כההיא דאמר רוב