קהלת יעקב - ב רסא

מקרי עיר אבל אין תחום העיר בכלל עיר מדכתיב ומדותם מחוץ לעיר ע"ש

(תכד) עינוי נפש לענין נדרי האשה מניעת טומאת מת נמי מקרי עינוי דכתיב והחי יתן אל לבו דספד יספדוניה. פי"א דנדרים דף פ"ג ריש ע"ב וצ"ע בתי"ט פ"ד דנזיר מ' ה'

(תכה) עלייה נמי מקרי בית טור ח"מ סי' רי"ד וע' בסי' שי"ב מ"ש מרן הב"י בשם התוס' בפ' השואל גבי ההיא דהשכיר לו ב' עליות ע"ש סעיף כ"ב: (תכו) עצמו אדם קרוב אצל עצמו שאמרו אין בכלל עצמו ממונו סנהדרין דף י' אדם קרוב אצל עצמו אמרי' אצל ממונו לא אמרי' ושם אמרו אדם קרוב אצל עצמו וה"ה אצל אשתו אפי' במקום מגו ועיין בתשו' הרשב"א שהביא מרן ז"ל בח"מ סי' רנ"ז מחו' ב' שנשאל על ראובן שנתן מחצית ביתו לבנו ושייר במתנתו בלשון הזה ושיירתי לעצמי דירה ומזונו' ואח"כ נשא אשה ראובן הנז' ורוצה לדור עם אשתו והבן טוען שלא שייר אלא לעצמו בלבד והשיב דבכלל עצמו אשתו והא דקאמר לעצמו לבד ר"ל שלא ידורו עמו אפי' בניו הקטנים ולא הנטפלים עמו ע"כ

(תכז) עדים עד א' מקרי עדים בלשון חכמים תה"ד סי' רל"ח בשם הרא"ש ריש פ"ק דב"מ דק"ל ע"ב ועיין במהראנ"ח ח"א סי' פ"ט דתהי עלה מההיא דפ' ר"א דמילה ששנינו אם לא הביא מע"ש מביאו בשבת ובסכנה מכסהו עפ"י עדים ובגמ' איבעיא לן עדים דקאמר איהו וחד או דילמא איהו ותרי ופשיט תא שמע ובסכנה מכסהו ע"פ עדים אא"ב איהו ותרי שפיר א"א אמרת איהו וחד מאי עדים ומשני שראויים להעיד במקום אחר. והשתא אי עדים הוי משמע אפי' עד א' מאי קפשיט ומאי דחי ליה שראויים להעיד במקום אחר הא שפיר איכא למימר איהו וחד ואעפ"י כן לההוא חד קרי עדים ויש ליישב ע"ש

(תכח) עקירה בקרבנות בטעות פלוגתא במנחו' דף מ"ט לאביי עקירה בטעות שמה עקירה ולרבא עקירה בטעות לא שמה עקירה ע"ש ובפסחים דף ע"ב

אות

(תכט) פיגול כתבו התוס' בפ' תמיד נשחט דס"ג ד"ה ר"מ כו' דהא דקרי בכל דוכתא פיגול פסול מחשב' לאו דוקא דלא פסיל עד שיוציא בשפתיו ועיין פרש"י בקדושין דף מ"א עלה דפריך מה לקדשים שכן ישנן במחשבה דנראה דלא ז"ל הכי

(תל) פגום לשון פגום בכל מקום פירושו פגום לכהונה וכתב רש"ל בתשו' סי' ו' על מה שכ' הרמב"ם ז"ל פט"ו מה' איסורי ביאה ז"ל הולד הבא מנדה אע"פ דממזר לא הוי פגום מיהא הוי ע"כ דלאו פגום לכהונה קאמר לומר שאם היתה בת שתהא פסולה לכהונה להנשא לכהן אלא הולד פגום ר"ל מקולקל ועז פנים. וכתב שחכמי דורו הודו לדבריו ושגם החכם שהיה חולק עליו הודה לדבריו

(תלא) פטור כתב המאירי ז"ל בשטתו לסנהדרין עמ"ש סנהדרין שפתחו כולן לחובה פוטרים אותו כתב רבינו מאיר ז"ל ממהרים להורגו מיד ע"ד שאמרו אם אמר איני נשבע פוטרי' אותו דהיינו ממהרי' אותו לפרוע שלא יחזור בו ע"כ הרמ"ז ז"ל

(תלב) פטור דעת הרמב"ן בהשגות ס"ה שורש ח' דכל היכא דאמרו פטור או רחמנא פטריה אי עבר עליו וחייבו אינו באזהרה כמו שאמרו בספרי בפי' ולנערה לא תעשה דבר ובכל מקום אמרי' אנוס רחמנא פטרי' שנאמר ולנערה לא כו' ולא הזכירו בו אזהר' לומר דרחמנא אזהר עלי' ובס' מגלת אסתר כתב דדעת הרמב"ם ז"ל שאין חילוק בין אלו הלשונות דמאחר דרחמנא פטריה פשיטא שהעובר ויבא לחייב אותו יעבור על דברי תורה ובפ' אלו הנשרפין, אמרי' מי איכא מידי דרחמנא פטריה ואנן

ליזיל

(תלג) פטור בב"ק דף ל"ב אמר ו פטור פטור מגלות דתני ברישא דלא סגי ליה בגלות משום דהוי שוגג קרוב למזיד ורבינו בכנה"ג פ"א מהל' כלי המקדש כתב בשם הרלב"ג בפי' התורה שכתב דשמן המשח' אפי' עשאו לגבוה אסור. ותמה עליו הרב ז"ל דבהדיא אמרי' פ"ק דכריתו' דאם עשאו להתלמד אז ליתנו לאחרים פטור וכתב ואולי הרלב"ג יפרש דפטור מכרת דתני ברישא אבל מלקות מיהא חייב והוא דוחק דלא מצי' לשון פטור שיהא חייב מלקות עכ"ל והא דב"ק הויא תיובתי' דקאמר דתני לשון פטור מחומר השנוי ברישא דהוי בכרת. וכיוצא בזה בחולין דף צ"ה גבי בשר שנתעלם מן העין ועיין בהרא"ש ריש פ"ק דשבת על מתני' דבעל הבית והעני פטור ודוק

(תלד) פטורי דשבת פטור אבל אסור בר מתלת ואמרו בשבת ד"ג דלא חשיב [אלא] פטורי דעביד מעש' אבל דלא עביד מעשה איכא טובא בשבת דפטור ומותר והתוס' ז"ל שם כתבו עוד דלא חשיב אלא פטורים דשבת השנוים במשנ' אבל בברייתא איכא טובא דפטור ומותר בר מהני ג' וכ' המרדכי בפ"ק דתעניות עמ"ש בגמ' או דילמא הנאה קביל עליה כו' עד ביומא דכפורי פטור. נ"ל דפטור ומותר קאמר מדאמרינן כל פטורי דשבת פטור אבל אסור ש"מ הא בעלמא אפי' דיוה"כ דחמיר פטור ומותר ע"ש. הרמ"ז ז"ל. וכ"כ המרדכי ריש פרק כל שעה גבי כל איסורין שבתור' שאכלן שלא כדרך הנאתן דמות' לשרוף שרץ טמא ולאוכלו ואע"ג דקאמר ר"י שאם הניח חלב של שור הנסקל ע"ג מכתו דפטור הא דנקט פטור לאו דוקא אלא פטור ומותר דלאו מפטורי שבת הוא דפטור אבל אסור ע"כ ועיין לרבינו המאסף בחי"ד ריש סי' ס"ד

(תלה) פיוט ופזמון. מצאתי כתוב בשם הר' אבודרהם ז"ל דלשון פיוט הוא לשון נגון מתרגום והי' כנגן המנגן והי' כמפייט פייטא. ופזמון ענינו הגבהת קול בשיר ובזמר מלשון ותען להם מרים והוא כתרגום ויען איוב הראשון ופזים איוב ע"כ

(תלו) פלטר לדעת רש"י ז"ל הוא האופה הפת ולדעת התוס' פלטר הוא נחתום קטן בע"ז פ' ר' ישמעאל דנ"ה ד"ה אבל מוליכין פת לפלטר כו': (תלז) פסול תרגום ירושלמי פגול הוא פסול יהי והוא קרוב לענין כרית' כמו פסל לך מצאתי כתוב

(תלח) פסול בריש פ"ק דסוכה בדאורייתא תני פסולה בדרבנן תני תקנתא וכתב הרא"ם בריש הלכות סוכה דבלשון האמוראים תנו במילי דרבנן פסול כמו בדאורייתא: (תלט) פסילנא לך דאתמר בגמרא בכמה דוכתין כת' מרן הב"י ח"מ סי' ז' סי"א בשם מהריק"ו ז"ל שכתב המרדכי ז"ל ראובן אינו יכול לפסול את שמעון לפי שהוא אושפיזכני' של לוי כי האי אמרינן בכתובות אושפיזכני את פסילנא לך מן דינא פי' ר"י שהי' מחמיר על עצמו אבל אינו פסול וכן כל פסילנא לך שבש"ס כן הוא ע"כ

(תמ) פסול כתב הרמב"ם פ"ב מהלכות גרושין מה בין פסול לבטל כל מקום שנא' בחבור זה בגט