קהלת יעקב - ב רנז

וארישא קאי דקתני אין משכירין להם בתים ואצ"ל שדות ובסורי' משכירין להם בתים אבל לא שדות. והרי לך שכל ארץ סוריא קורא מקום ואע"ג שכמה וכמה עיירות היה שם וזה פשוט מהריק"ו שו' קע"ד דקצ"ד

(שנו) מקדש בלשון חכמים לדעת רש"י הוא דוקא בה"מ אבל הרמב"ם ריש פי"ט של ר"ה בשבת במקדש היו תוקעים אבל לא במדינ' כתב ז"ל כבר ביארתי פעמים כי מקדש תקרא ירוש' כולה

(שנז) משהו בלשון חכמים ז"ל לאו דוקא משהו אלא פחו' מס' קרי ליה משהו ועיין בפ"ח ה' פסח סתמ"ז ס"א

(שנח) מרמה בלשון חכמים הוא בתחבולות שאינן של התר ובשל התר נקרא ערמה וכן ת"י במרמה דבני יעקב וכן להורגו בערמה לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד הרמב"ם ז"ל במסכת חולין פרק י"א משנה שניה

(שנט) מתא לדעת התוספות הוא שם כולל על עיירות גדולות ועל כפרים קטנים ולדעת רש"י מתא לא אמר אלא עיר גדולה בעירובין דף כ"א הרמ"ז ז"ל ובסדר הגט למוהר"ם מינץ סעיף ק"ז כתב בשם מתא מפקא מכרך ומפקא מכפר ולא זכר דלהתוס' אף (ע"ג לכפר) נכלל בשם מתא וכנראה מתחלת דברי התוס' ד"ה אחזי

(שם) מותרין מצינו דקרי התנא כל זמן שאין המעות קשורים קשר משונה אלא קשורים כשאר קשרים כדאמרינן פ"ו דמעילה המפקיד מעות אצל שלחני אם צרורי' לא ישתמש בהם לפיכך אם הוציא מעל אם מותרין ישתמש בהם לפיכך אם הוציא [לא[ מעל אם מותרין ישתמש בהם ופרש"י אם צרורים קשר משונה כו' מותרין כ"ז שאין קשורים קשר משונה קרי ליה מותרין ע"ש

(שסא) מטלטלי בפ' מי שמת דק"ן פשיטא אמר מטלטלי לפ' כל מיני תשמישיה קנ' לבר מחטי ושערי וכתב רשב"ם וה"ה לבר מבהמותיו כנ"ל וכת' מהראנ"ח ז"ל ואין נראה כן מדאמרי' בפרק המוכר את הבית גבי הא דקתני היה בה בהמות ועבדים שאני מטלטלי דניידי ממטלטלי דלא ניידי כנה"ג סימן ר"ב. והתם אבעיא עבדא כמקרקעי או כמטלטלי דמי ולא אפשיטא וכ' רשב"ם ונהי ודאי דעבד' כמקרקעי דמי לענין שבועה לקנין בכס' ובשטר ובחזקה דכל מילי דאורייתא דין מקרקעי יש להם מוהתנחלתם אבל לענין לשון בני אדם מבעיא לי' מי קרו להו מטלטלי וישנן בכלל מתנתו מטלטלי שהרי מטלטלי נינהו או לא וכתב הטור סי' רמ"ח דהרי"ף והרא"ש ז"ל כתבו דקנה נמי עבדי מההיא דפרק יש נוחלין דאמר רב נחמן אין גובין מן העבדים ואפסיקא הלכתא כוותיה אלמא עבדי כמטלטלי וע' בזה בס' ת"ד סרכ"ה. והרב תורת אמת סי' ק"י כתב דאע"ג שאמרו מטלטלי לפ' דקני כל כלי תשמישי'. בגדי אשתו ובניו אינן בכלל. והרב כנה"ג כתב בשם מהר"א גאליקו ז"ל דמעות בעין אינן בכלל מטלט' והמבי"ט ח"א סימן ק"ה כתב דאין ספרים בכלל מטללין אם אמר כל מטלטלי לפ' ע"ש ומרן כתב ס"ס ע"ו בשם הרשב"א ז"ל דבר פשוט הוא דשטרי חוב אינן בכלל מטלטלי דשטרות לא קרו אינשי מטלטלי

(שסב) מהלך בפ"ק דשבת פלוגתא לת"ק מהלך לאו כעומד דמי ולבן עזאי מהל' כעומד דמי והרמב"ם פ' דמהלך לאו כעומד דמי

(שסג) מותר כתב רש"י בשבועות דף כ"ח ע"ב ד"ה ותני עלה כו' כלל דבר אין בלשון מותר פטור אבל מצאתי להרשב"א בחי' לנדרים על מתני' דנדרי הבאי שפי' בלשון מותר דר"ל פטור יע"ש בדף קמ"ו מהשטה ע"ד שכתב ומותרות דקתני פירושו פטורות כלומר פטור עליה' דמותר ופטור וחייב ואסו' חדא מלתא היא וכדתניא גב' בצלים שירדו עליהם גשמים בשביעית וצמחו רשב"ג אומר הגדל בחיוב חייב והגדל בפטור פטור שפי' הגדל באיסור אסור הגדל בהתר מותר עכ"ל ע"ש

(שסד) מודה במקצת לא מקרי אלא במודה במקצת ממש אבל כופר בכל אלא שמתחייב בקצתו מתוך טענתו לא דייני' ליה כמודה במקצ'. תשו' הרשב"א הביא' מרן סי' ע"ט מחו' ח'

(שסה) מלוה על פה מה שכתוב בפנקסו של אדם בכתב ידו שהוא חייב לפ' מקרי מלוה ע"פ ואינו גובה מן היורשים הרשב"א בתשו' סי' ק"ז וע' במהרימ"ט ח"ג סי' קכ"ד האריך בזה

(שסו) מניעה אם משמעות לשון זה מניעה מכל וכל או מניעה כל דהו עיין בתורת אמת סי' ע"ז וע"ח במה שפלפל בלשון הרמב"ם בזה מהריט"ץ

ז"ל

(שסז) מוחזק שוכר ומשכיר המשכיר מקרי מוחזק כמ"ש בטח ה"מ סי' שט"ו ועיין כמה תשובות נראות מחולקות בזה בתשובות פרח מ"א סי' א' ורבינו הרב כנה"ג ח"מ סי' ק"מ הביא בשם תשובות כ"י למהר"ש יפה ז"ל שכ' דבפלוגתא דרבוותא לא אמרינן קרקע בחזקת בעלי' הראשונים קיימת אלא המחזיק בו מקרי מוחזק וידו על העליונה ומיהו כשהמחלוקת הוא בשכירות בהא אמרי' קרקע בחזקת הבעלים הראשונים עומדת ובנתפס מחדש נסתפק על המשכנתא אם מדמי לה למכר או לשכירות ע"ש בארוכה ובסי' ק"ן כ' בתשו' לחם רב דלא אמרי' קרקע בחזקת בעלי' עומדת אלא לגבי מרא קמא אבל לגבי לוקח שוכר שהוא בתוך הבית מקרי מוחזק והמרדכי ז"ל ס"פ לא יחפור כתב גבי אבל אם האילן קדם קוצץ ונותן דמים. דבכל ספק דאיכא בין רבים ליחיד הרבים מקרו מוחזקים ועיין בזה במשא מלך דף צ"ג ע"ב. ומלוה שיש לו משכון בעל המשכון מקרי מוחזק כיון דמשכון לחזרה קאי הרי הוא כמוחזר. הרשב"א במיוחסות סי' פ"ד ז"ל כל שאינו טוען בגוף הדבר אלא שי"ל שעבוד עליו כיון דלחזרה עומד הרי הוא כמוחזר ועיין בזה בתשובות פרח. מ"א סימן ק"ג. ונותן נכסיו מעכשיו לאחר מיתה היורש מקרי מוחזק ולא מקבל המתנה. טור סי' קי"ב ועיין שם בכנה"ג ופרח מ"א סי' קי"ו

(שסח) משפחת האם אינה קרויה משפח' וכתבו התו' פ' יש נוחלין דף קי"ד ד"ה אף (דקנין) קרובי האם יורשים (לפ') היכא דליכא קרובי האב והנכסים (הן) [אין] הפקר וכן כתבו בפ"ק דכתובות דף י"א ד"ה מטבילין

(שסט) משומד שנשתמד בעל כרחו אינו בכלל משומד ולא אמרו אלא כששמדותו היה ברצון. מהראנ"ח ז"ל ח"א סי' מ"ו וע"ש סי' ס"ו שאם אמר הבנות ירשוני במקום שהי"ל בן שנשתמד לאונסו הבנות לא מקרו ראויו' ליורשו

(שע) מתנה על מנת להחזיר שמיה מתנה בפרק קמא דקדושין וכתב הריב"ש סי' שמ"א דאם אמרו דמתנה ע"מ להחזיר בכולהו קני לבר מאשה היינו באותן דברי' שחייבה תורה ליתן אבל בתנאים שבין אדם לחבירו הולכים אחר לשון ודעת בני אדם דכל שהתנה סתם לתת לו יש לו לתת סתם בלי תנאי ושיור ועיין בזה בכנה"ג י"ד סי' רל"ח מ"ש בזה באורך

(שעא) מתנה עמ"ש בתורה מקרי אף שאינו לבטל בהחלט אלא בצד א'. פרק הזרוע דף קל"ד כהן שמכר בהמה לישראל ע"מ שהמתנות שלי נותן לכל כהן