קהלת יעקב - ב רנג

דף נ"ו ע"א אמר ר"י אמר שמואל כל שהראהו הקב"ה למשה חייב במעשר ופריך לאפוקי מאי כו' והק' התוס' תימא מאי קאמר לאפוקי מאי והא כל קאמר דמשמע לאתויי וי"ל דמשהראהו דייק דמשמע לאפוקי. ומדבריהם הכריח מורי הרמ"ז ז"ל שלא כדברי הר"ב ה"ע ז"ל שכתב דבכל דוכתא דאמרינן כל לאתויי מאי לאו ממילת כל דייק אלא ממשנה יתיר' דמדבריהם אלו נראה דסברי דממלת כל דייקינן

(רצא) כל כתבו התוס' בכתובות דנ"ד ד"ה לית הלכתא ככל הני שמעתא בר מתבעוה לינשא דההיא עדיפא כו' וכה"ג איכא בפ' תולין לית הלכתא ככל הני שמעתא דלאו דוקא ככל ע"כ. וכ"כ בפ"ב דשבת דף כ"ד גבי פלוגתא דאמוראי בדין יום הוא שנתחייב בה' תפלות ואמרינן התם ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דריב"ל כו' ורש"י ז"ל פירש על כל ההלכות הנז"ל והתוס' ז"ל חלקו עליו וכתבו דלא קאי רק לב' ההלכות הנז' ולא לכולן

(רצב) כל נראה מדברי הרא"ש ז"ל בספ"ק דברכות בענין ברכת התורה שדעת ר"ת שברכת והערב נא אינ' אלא סיום הברכה הקודמת וכתב שר"ת גריס הלכך נמרינהו לתרוייהו ול"ג הילכך נמרינהו לכולהו ע"ש נראה כי מלת כל בלשון חכמים לא תבוא על פחות משלשה כלל מהראנ"ח ז"ל בדרשותיו פ' חיי שרה וניחא ליה בהא אותה ששנינו ג' שאכלו ע"ש א' ולא אמרו עליו ד"ת כו' שנאמר כי כל שולחנות מלאו קיא. שהוקשה לכל המפרשים דמנין דרשו מהכתוב הזה ג' אבל דרשו כן ממילת כל והוא מה שרצה רש"י ז"ל בפ' קרח גבי לעשו' את כל המעשים האלה לתת כהונה לאהרן. ולבניו סגני כהונה ואליצפן נשיא הקהתי שנתחבטו בדבריו ומה הנרצה ממנו ונר' שרצה לדקדק מלת כל שהיא הוראה על ג' ופי' כהונה לאהרן ובניו סגני כהונה ונשיאות אליצפן ע"כ וצ"ע מההיא דפ' המפקיד דף ט"ל ע"א תנא וכולן שמין להם כאריס ומוקי לה תלמודא דאנטושים דרשב"ג קאי ושם בעי תלמוד' וכולן לאתויי מאי ומשני לאתויי בורח מחמ' מרדין ע"ש נר' דעל שנים בלבד שייך לומ' וכולן

(רצג) כל כתב הר"ב כנה"ג בשם מהראנ"ח סי' מ' ח"א דלשון כל אינו מרבה אלא דברים שהן מעין הענין

(רצד) כך אנו אומרים כך וכך כו' כתב הרב העטור באות שי"ן שותף דלשון זה שאומר בירושל' הוי בתמיהא ובפסקי הרא"ש פ' מצות חליצה כתב כשאומר בירוש' הדא אמרה פירושו זה יכול להיות

(רצה) כבוד מדקדקים הפוסקים בלשון רז"ל שאמרו הרב שמחל על כבודו וכן האב כבודן מחול דהיינו דוקא כבודו ולא בזיונו דעל בזיונן אין מחילה כמ"ש הריב"ש סי' ל"ג והרב כנה"ג הביאו בי"ד סימן ר"ם בשם ס' צפחת המים פ' משפטים ותמהני שלא הביא שהן דברי הר"ן ספ"ק דר"ה ופסקי' וכתבי' סקכ"ז והריב"ש

(רצו) כלי שרת. כתבו התוס' זבחים דכ"ד ד"ה הואיל כו' דבגדי כהונ' קרי תלמוד' כלי שרת כדאמרי' שיהא בכהן כשר וכלי שרת ורש"י חולק בזה

(רצז) כפרן כתב מרן הב"י סי' ע"ח בשם מצאתי כתוב דלא מקרי כפרן עד שיעידוהו עדים ואע"פ שלא הודה אלא מפני שראה עדים ממשמשים ובאים לא הוי כפרן כחכמים דפליגי ארשב"ג גבי גנב ע"פ ב' וטבח ע"פ עד אחד ועיין בתשו' הרימ"ט ח"ג סי' ל"ו

(רצח) כסף סתם האמור בלשון חכמי' כסף מדינ' והאמור בתורה כסף צורי כדאיתא בב"ק דל"ו

(רצט) כשר בלשון חכמים אצל גיטין הוי אפילו לכתחילה הרא"ש גיטין דק"ד ע"ב וכ"כ הנמוקי ז"ל פ' מצות חליצה גבי החולצת מן הגדול חליצתה כשרה ע"ש

(ש) כנויי נדרים. רבי יוחנן אמר לשון גוים רשב"ל אמר לשון שבדו להם חכמים להיות נודר בו פ"ק דנדרים דף י' ע"א

(שא) כ"ע לא פליגי לפעמים לשון זה יוצא מן הכלל והכונה להפך כ"ע לא פליגי אליב' דפ' דודאי פלוגת' דתנאי היא בפ"ג דשבועות דף כ"ה ע"א וב' וע"ש ברש"י ועיין עוד פי' אחר בכתובות דק"א בלשון דכ"ע

(שב) כגון זה כתבו התוס' בפרק הנזיקין דף ח"ן ע"ב ד"ה כגון זה טוענים ליורש כו' ז"ל וכגון זה דאמר הכא פירושו אפי' כגון זה דס"ד דהדין עם הבעלים דמה שלא מיחו מפני יראת הסקריקון ע"כ. ומהרשד"ם בח"מ סימן רכ"ו כתב עמ"ש הטור המחזיק בהקדשות כגון הקדש של עניים ושל ב"ה בזמן הזה כו' משמ' מדקאמר כגון דלאו דוקא אלא כל דבר כיוצא בו וכדרך שכתבו בהגהות מיי' פ"ד מה' שותפים דכל דקאמר תלמודא כגון זה אנו למדין ממנו דבר הדומה לו אפי' אינו דומה לגמרי ע"כ ולכאורה יפלא למה הוצרך ראיה מדברי ההגהות ז"ל שהרי בכל מקום דקאמר כגון ע"כ איהו והדומה קאמר וכדאמרינן פ"ק דקמא ובפ' הכותב כל האומר א"א בתקנת חכמים כגון זו כו' דודאי שהכונה בו לדמות כל הדברים שתקנו חכמים להנאתו של בעל דמצי למימר אי אפשי בת"ח. ושוב ראיתי בתשו' הר"ב פרח מטה אהרן ז"ל סי' ד' שכתב שטעם מהרשד"ם בזה משום דהוה ס"ד דשאני התם שבא מילת כגון על גזרת הדמיון דקאמר כל האומר כו' כגון זו כו' מש"ה אמרינן דאתא לדמות הדברים הדומים אעפ"י שאינן דומים לגמרי אבל כשבא בתחלת גזרת הדין כענין מ"ש הטור כגון הקדש ש"ע ושל ב"ה כו' מהיכא תיתי למימר דלמדין כל הדומה קצת. ועל זה הוצרך מהרשד"ם להביא ראיה מדברי ההגהות דאפי' דמילת כגון בא בתחל' גזרת הדין כההיא דההגהו' דקאמ' זה על מ"ש בגמ' גבי שיירא שהיתה מהלכת במדבר ועמד גייס וטרפה דקאמ' רמי ב"ח הכא בשותפי' עסקינן וכגון זה שותף חולק שלא לדעת חבירו. דמילת כגון בא בתחלת הדין ואפ"ה אמרו בהגהות דכל דקאמר התלמוד כגון זה אנו למדין ממנו דבר הדומה לו אפי' אינו דומה לו ל"ש בא בתחלת הדין ול"ש בא בסוף הדין ע"כ. ומההיא דפרק הניזקין דכתיבנא לעיל כגון זו טוענים ליורש יש ראיה דאף כשבא מלת כגון בתחלת הדין לאו דוקא זה ולא אחר ואנו למדין כל כיוצא בזה. ועיין בתשו' הרשד"ם עוד סי' רס"ב וס"ס שט"ו ותכ"ב ובח"א סי' ק' דק"ו ע"ד

(שג) כתובה לפעמים נאמר כתוב' סתם על עיקר כתובה ולפעמים נאמר על כל הכתוב בכתו' מנה ור' ותוספת ולפעמים נאמר על הנדונייא לבד תשו' רלב"ח סי' ל"ו ועיין בכנה"ג ז"ל אה"ע סי' צ"ג טור אות ל"ו בדין מוחלת כתובה סתם שכ' שאין במחילה זה אלא עיקר ותוספת לא הנדוניא ע"ש

(דש) כלפי לייא. כתב רש"י בריש פסחים שני תיבות הם כלפי היכן הדבר נוטה הא איפכא מסתברא לייא לשון היכן הוא כדאמרי' בפרק הרואה חצבי לנהרא כגאני לייא וכן פירש רש"י בריש פרק משוח מלחמה

(שה) כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט אמרי' בלישנא דשטרא כמ"ש מרן הב"י ח"מ סי' ס"ו מחודשים מ"ט ז"ל ונמוקי יוסף ז"ל כתב בריש פ' הספינה האומר נתתי או שיעבדתי נכסי מקרקעי ומטלטלי אע"ג דשטרות בכלל נכסי. הכא אין שטרות בכלל שאין בכלל אלא מה שבפרט וצ"ל מקרקעי ושאר נכסים וכל שעבוד' הריטב"א וכל רבותיו ז"ל ע"כ וע' לרבינו הכנ"ה בח"מ סי' רמ"ח כת' זה מסברא דנפשיה: