קהלת יעקב - ב רמה

(קס) גט מצאתי בהר"ב כנה"ג באה"ע ריש סי' ק"ך כתב ז"ל לשון גט כמו שמצינו בירושלמי אבן א' יש בכרכי הים וגיטה שמה ומגרש כל חברותיה מסביבותיה כ"כ שלטי גבורי' סביב המרדכי דפ"ק דגיטין

(קסא) גיסו כתב רש"י בפ' זה בורר גבי קרובים בעל אחותו כו' וגיסו פרש"י וגיסו בעל אחות אשתו דבעל אחותו הא תני ליה ברישא. נראה דס"ל דשם גיסו משמע בעל אחות אשתו ומשמע נמי בעל אחותו וכן בכמה מקומות בגמרא קרי גיסו לבעל אחותו וכתב הרב הנמוק"י ז"ל מיהו אשכחן דבעל אחותו נמי מקרי גיסו כדאמר בפ"ק דחולין דר' יוחנן הוה קרי לר"ל גיסא משום דבעל אחותו הוה ומסתמ' נמי ר"ל קרי לר"י גיסא ובתשו' המבי"ט ח"א

(קסב) גט אעפ"י דמצי' דשטר אקרי גט לא מצי' דגט אקרי שטר. הרא"ם ח"א סי' רי"ז על מ"ש הריב"ש סי' ש"ד שאם הסכימו הקהל שכל שטר שלא יהי' מכתיבת יד סופר לא יהיה לו דין שטר דאין גט בכלל ועיין במ"ש אצלנו בלשון בני אדם

(קסג) גט ספר כריתות דבאוריית' מתורגם גט פיטורין ובישעיה מתורגם אגרת פיטורין וירמיה מתורגם אגרת גט פיטורין ובעלי התו' נותנים טעם למה נקרא גט לפי שיש בו י"ב שורות וקשה לי והלא אף שאר שטרו' נקראים גט ועוד למה לא נק' ד"ח או ה"ז או ט"ג שגם הם בגימטריא י"ב עכ"ל ר"א הבחור בס' תשבי וע"ל אות טי"ת אמר ר"מ ואני שמעתי טעם למה שנקרא גט משום דאחד האיש וא' האשה באים להפרד זה מזה כשבאים להתגרש ובכל התור' כולה כל האותיות נקרבים אחד אל אחד והיו לאחדי' כגון אב בא גד דג וכיוצא לא כן באות גימל וטית שלא נמצא בכל הכ"ד שיהי' תיבה מאות גימל וטית ביחד וע"כ קראו שמו גט לומר כשם שהשתי אותיות אלו הם מופרדות ואין להם אחדות כן ע"י כתיבת הגט הזה נפרדים הבעל מהאשה והאשה מבעלה

(קסד) גיהנם לשון זה אינו לשון מקר' ובפ"ב דעירובין כשמנה ז' שמות של גיהנם פריך ותו ליכא והאיכא גיהנם נראה דכיון דמנה ארץ תחתית שהוא גמר' פריך דאמאי לא מנה גיהנם ג"כ שהיא גמרא ומדלא קאמר דכתיב כדקאמר הא איכא תפתה דכתיב מוכח דשם זה של גיהנם אינו לשון מקרא אלא גמרא ומוהרש"א כתב שם דשם זה לא נמצא לו מפורש בקרא כלל אלא שסמך אקרא דיהושע י"ח דכתי' גי הנום עכ"ד ולפי דבריו היה לנו לקרות גיהנום בחולם קרא כדכתיב לכן נ"ל דשם גיהנם גמרא היא וכדכתי' והתשבי כ' וז"ל גיהנם קראו רבותינו ז"ל מקום עונש הרשעים אחר מותם גיהנם לפי שגי בן הנום הסמוך לירוש' היה מקום מטונ' ששם שרפו את בניהם למולך ונקרא כן לפי שהבן היה שם נוהם וצועק ובשלשה מקומו' נמצא גיהנם בל' וכ' בן עיין במסור' גדולה ותמהתי למה אנו קורין אותו גיהנם בפתח או בקמץ ולא נמצא בפסוק רק בחולם ועיין במ"ש רד"ק שם

(קסה) גוזמא הוא מלשון הבאי וגוזמא חד הוא תשבי ועיין מ"ש לעיל ועיין לריא"ז בש"הג לפ"ק דע"ז ומצינו לשון גוזמא על דבר היתר כדאשכחן בפ"ק די"ט תניא אחרים אומרים משום ר"א ביצה תאכל ואקשינן פשיטא ואסיקנא גוזמא קתני עוד שם בסמוך מצי' לשון גוזמא על דבר שאינו מתקבל אל השכל אפרו' וקליפתו יע"ש. עוד מצינו לשון גוזמא בחשבון מופלג לאו דוקא אלא גוזמא קתני כדאי' פ"ק דעירובין דבשלמ' לבר קפרא ע"ד גוזמ' מאה אלא לר"י מנ"ל וה"ה ממאה ומעלה אבל ממאה ולמטה דוקא הוא

אות

(קסו) דברי סופרים זה הלשון רגיל הרמב"ם ז"ל לשנות בספרו אף בדבר תורה כל שאינו מפורש בתורה בהדיא. מרן הכ"מ ריש פ"א מה' אישות על מ"ש הרב ז"ל דקדושי כסף הוי מדברי סופרים ע"ש ובה' אבל פ"ב מ"ש הרב ז"ל ואינו מטמא לה אלא מדברי סופרים

(קסז) דוחה בפ' החליל דנ"ד ע"ב תניא ר"ח שחל בשבת שיר של ר"ח דוחה שיר של שבת פרכינן ואמאי לימא דשבת ולימא דר"ח ומשני אמר רב ספרא מאי דוח' דוחה לקדם

(קסח) דוד כ' בתשו' תורת אמת סי' צ"ב בשם הרא"ש כלל פ' סי' ט' דדוקא אח אב קרוי דוד ולפיכך הקורא לחבירו דודו ודאי דודו קרובו מן האב הוא לענין ירושה ע"ש

(קסט) דוכסוסטוס קלף וגויל הנה גויל הוא כל העור שלם וכותבין בו בצד השער ומן העור שלם חולקין אותו לשנים החיצון נקרא קלף והפנימי דוכסוסטוס וכותבים בו מצד חוץ ובקלף בצד שבכלפי בשר וכתב בהלק"ט סיי' רי"ו וסימנך הניתנין בחוץ בפנים והניתנין בפנים בחוץ ע"כ

(קע) דילמא כתבו התוס' בפ"ב דחגיגה דף ח"י ד"ה כאן באכילה דאשכחן דקאמר דילמא דהכי הוי קושטא דמילתא כדאמרי' בחולין דל"ג ודילמא לא פליגי רבנן אלא באכילה דמעשר ועיין בפ' השולח עלה דאמר התם ודלמא אקנויי מקנו ובדברי הר"ן ז"ל פ"ב דגיטין גבי הא דאמר ר"ח יכילנא למיפסילינהו לכולהו גטי דעלמא ועיין בתשו' מהראנ"ח ח"א סי' ס"ג שכתב בפשיטות דלשון דילמא אינו מוכרח ודחיה בעלמא היא ע"ש

(קעא) דין בפ"ק דבכורות די"ב תניא ישראל שנתן מעות לגוי בדיניהם כו' ומפרש תלמודא דהיינו בדיני א"ה שפסקה להם התורה הרמ"ז ז"ל

(קעב) דין בכל מקום קורין חכמים לקל וחומר דין אין עונשין מן הדין וכן קורין דין למה מצי' ביבמו' פ"ו תניא אשת אחיך לא תגלה דין הוא חייב כאן וחייב באם על בנים כו' והוריות ד"ו והלא דין הוא צבור מוציא כו' ומכאן ראי' גמורה למ"ש הרמ"ז ז"ל דבכלל אין עונשין מן הדין הוא מה מצינו נמי דהא מה מצינו נמי קרי ליה דין

(קעג) דינרין בפ' גט פשוט דקס"ו רישא דכת' דינרין סיפא דכתב דינרי כלומ' דינרי משמע של זהב אבל דינרין סתם משמע של כסף ומנא תימרא דשאני בין דינרי דינרין דתניא האשה שהיו עליה ספק ה' לידות כו' ועמדו קינין בירושלם בדינרי זהב אמר רשב"ג המעון הזה אם אלין הלילה עד שיהי' בדינרין

(קעד) דינר כתב בתשו' הרשב"א סי' א' י"א שאלת מה שנהגו לכתוב בכתובות והוסיף לה מדילי' ר' דינרי של כסף צרוף לכמה עולה החשבון. תשובת הגאונים ז"ל הסכימו שהפרוטה משקל חצי שעורה וכבר ידעת שאמרו שיש קצ"ב פרוטות בדינר כלומר בדינר של כסף א' ונמצאו קצ"ב פרוטות משקלן צ"ו שעורים ע"ש

(קעה) דיעבד כ' מהראנ"ח ח"ב סימן ע"ט בשם הרב' מהפוסקים ז"ל דכל דבר דאי אפש' לבר' חשי' כמו דיעבד בדינו בכל איסורין והריב"ש ז"ל סי' מ"א כתב אהא דאמרי' בפ"י יוחסין שיננא הלכה כר"ג ואת לא תעביד