קהלת יעקב - ב רמד

מכוס' ע"כ ולענין שליח הגט שאמרו שצ"ל בפני נכתב כו' כתב הר"ב כנה"ג בא"ה סימן קמ"ב בהגה"ט בשם הר"ש ן' וילייסיד ז"ל שדן דשליח הגט יכול להיות סופר ומצי למימר בפני נכתב וחיליה מההיא דדרשינן בפ' טרף בקלפי בפ' ושחט אותה לפניו דאלעזר שוחטה ולפניו ר"ל שלא יסיח דעתו ממנה והרב ז"ל השיגו דשאני התם דאלעזר אינו מדבר אלא הקב"ה הוא קאמר ושחט אותה לפניו אבל כאן שהשליח עצמו מדבר אפשר דאם הוא כ' הגט אין שייך לומר בפני נכת' ועוד דיש חילוק בין לפניו לבפניו ע"כ. ושוב נדפסו תשו' הרדב"ז ח"ב ובסי' ת"ו שקיל וטרי בדין העושה הסופר שליח לגט ובסוף התשו' כתב ז"ל והדבר כ"כ פשוט בעיני עד שאני אומר שמי שאמר שאין ראוי לעשות שלית את הסופר לאו בר סמכא הוא ע"ש היטב. ועיין בכנה"ג א"ה סס"י קל"ט אות י"ג לענין גט דחוב הוא לה ואין חבין לאדם אלא בפניו אפשר שלא יהיה צריך להיות סמוך לו ממש אלא כל שיהיה לפני' כ"כ בנמוקי מהראנ"ח כ"י ז"ל ועיין בב"י י"ד סי' רכ"ח שכ' דבפני שלוחו של אדם פשיטא דחשיב כבפני בעל הדבר המשלח ועיון בתשו' מהר"י הלוי סימן כ"ד בפני הממוני' וז' טובי הקהל כבפני הנשבע דמי

(קמ) ברית בפ' כל שעה דל"ח ע"ב מצאתי הרצתי הדברי' לפני ר"א אמר לי ברית הן הן הדברי' שנאמרו למשה מסיני ופרש"י ברית שבועה

(קמא) בת קול כתבו התוס' פ"ק דסנהדרין הביא דבריהם הר"ב עין יעקב ז"ל בת קול שלא היו שומעין קול היוצא מן השמי' אלא מתוך אותו קול יצא קול אחר כמו פעמים שאדם מכה ושומע קול אחר היוצא ממנו למרחוק ואותו קול היו שומעין הלכך קורין אותו בת קול וכ"כ רבינו סעדיא ז"ל

(קמב) בין באונס בין ברצון בין בשוגג בין מזיד. כ' רש"י בפסחים דף ט"ו ע"ב מזיד ורצון א' הוא אבל גבי שוגג שייך מזיד וגבי אונס שייך רצון ושוגג ואונ' תרי מילי נינהו ע"כ וזה נשמט מהב"ז עיין לעיל אות ע"ג

(קמג) ברירה ואין ברירה מצאתי למהרי"ק כתב בשם הריטב"א בשיטתו לעירובין בפ' הדר ז"ל ברירה דהכא לאו ברירה דעלמא היא דהתם הוא בדבר שנתברר בסופו ולא היה מבורר מתחלתו והכא עדיין לא נתברר כלום ואין כאן דין ברירה למפרע אלא הכא ענין אחר הוא דר"א ן' תדאי ס"ל שנידון כאלו חילקו וחזר ושפך בחבית וזה א' מהלשונו' שבגמ' שהלשון א' ועניינו מתחלף ויש בסנהדרין יש ברירה ואין ברירה שלישי עכ"ל

(קמד) בן לא מצינו בכל התורה שיקרא לבן אשתו בנו תוס' פ' מקום שנהגו דנ"ד ד"ה אלה בני שעיר ובפסקי התוס' שם ז"ל בן אשתו אינו קורא אותו בנו בן בנו קורא אותו בנו וע' בזה בתשו' שבות יעקב ח"א סי' קס"ט

(קמה) בדיקת חוץ פלוגת' בכתובו' דח"ן ע"ב מ"ס בדיקת חוץ שמה בדיק' ומ"ס לא שמה בדיקה

(קמו) ביאת מקצת למקדש אבעיא לי' לאביי ביומא דל"א אי ביאת מקצת שמה ביאה או לא שמה ביאה ופשיט ליה ר' יוסף דביאת מקצת לא שמיה ביאה מדמצורע טובל ועומד בשער נקנור וכ"כ רש"י ז"ל פ"ק דסוטה ד"ז במתני' ששם משקין את הסוטות כו' ביאת מקצת למצורעי' שרא רחמנ' ע"ש

(קמז) ביאה דרך אחוריו לא שמיה ביאה כמ"ש בשבועו' די"ז הנכנ' לבי' המנוגעת דרך אחוריו אפי' כולו מבפני' חוץ מחוטמו טהור והבא אל הבית אמר' תור' דרך ביאה אסרה תורה וכתבו התוס' שם ובחולין ד"י דאע"ג דיציאה דרך אחוריו שמיה יציאה כדילי' מכ"ג ביוה"כ דכתיב בי' יציאה ותנן יצא ובא לו דרך כניסתו יש לחלק בין ביאה ליציאה דאורח' דמילתא ביציאה כתלמיד הנפטר מרבו ע"כ

(קמח) בית מקרי מן האגף ולפנים אבל מן האגף ולחוץ לא מקרי בית גמר' פ"ז דנדרים דף נ"ו ע"ב וע"ש בהר"ן

(קמט) בית בכלל בית משמע נמי עלייה נדרים דנ"ו ע"א הנודר מן הבית חכ"א עלייה בכלל בית וכן פסק הרמב"ם ע"ש בהר"ן ז"ל

(קנ) בנין על גבי כלים לא שמיה בנין ובשבת פטור הרמב"ם פ"י דשבת הל' י"ב

(קנא) ב"ד של פ' כתב הרא"ם פ' וישב במ"ש בפ' אין מעמידי' זנות בב"ד של שם גזרו דכתיב ויאמר יאודה הוציאוה ותשרף. והלא שם כבר מת מעת שהיה יעקב בן ן' שנה ועכשיו היה יעקב יותר מבן ק' ותי' שמפני שקבל יאודה כל התורה כולה מאביו שקבל מב"ד של שם מקרי גם יאודה ב"ד של שם

אות

(קנב) גדולי קרקע כתבו התוס' בפ' השוכר את הפועלים דלשון גדולי קרקע מתפרש בב' פנים פעם מתפרש גדולי קרקע שנזונין מן הקרקע ופעם פירושו גדולי קרקע שהוייתן מן הקרקע ועיין ברא"ם בפ' ויהי לי שור כו'

(קנג) גדולי גדולין האמור בלשון חכמים לענין תרומ' פלוגת' דרש"י וריב"א ז"ל דלרש"י גדולי גדולין הכל הוי גידול ראשון אלא שהבדים החדשים קרוין גדולי גדולין וריב"א פי' דגידולין היינו גידול ראשון מן הזרע ואח"כ חזר ונטע אותן גידולין זה הוא גידולי גידולין

(קנד) גדול בלשון חכמים דייקי' מכלל דאיכא קטן בריש פ' כלל גדול לא שייך למתני גדול אלא היכא דקתני קמיה כלל קטן או אבתריה ושם כתבו התו' דאפי' היכא דאיכא זוטר מיניה לא קתני גדול לפי שאינו גדול ממנו אלא מדרבנן ע"ש. ובגמ' בשבועו' דף מ"ה תקנה גדולה מכלל דאיכא תקנה קטנה וכתבו שם התוס' ז"ל דלפעמי' לשון גדולה ור"ל שהיה בתקנה ההיא צורך גדול ולאו למידק תקנות גדולות מכלל דאיכא קטנות

(קנה) גדול שאמרו חכמים ז"ל ואת אמך לרבו' אחיך הגדול היינו דוקא גדול האחים שנכנס במקום האב ולא גדול מחברו תשו' הלק"ט סי' קכ"ז ובתשו' שבות יעקב ח"א סימן ט'

(קנו) גוי שאמרו חכמים ז"ל לא יעשה שותף לגוי לאו דוקא גוי עע"ז אמרו אלא אף התוגרמי' שאינן עע"ז בכלל דבריהם

(קנז) גזלן שנזכר בדברי חז"ל שואל שלא מדעת נק' גזלן כמדומה לי שפירוש דבריהם שאמ' נקרא גזלן לאו גזלן ממש דקא עבר על לא תגנוב קאמר אלא הכונה להם דדין גזלן יש לו אבל לא קעבר אלאו דלא תגנוב אעפ"י שאין דעתו לשלמו בשעת שאלה כנה"ג ח"מ סימן שנ"ט בשם תשו' מהרי"ל ז"ל סי' רכ"ה: (קנח) גוזמא כתב הר"ב יפה מראה סוף שקלים ז"ל ואני שמעתי גוזמא נוטריקון אגוז מאה שהוא כמו שעושה מאגוז א' מאה

(קנט) גחלים סתם גחלים השנויות בלשון המשנה ובריית' הוו גחלים לוחשות וסתם גחלים דקרא היינו עמומות תוס' פסחים דף ע"ה ד"ה הא לאו הכי כו':